אמנות ההתבוננות

צילום: שוקי לרר

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב", ועל האור הרי נאמר, "וירא אלוקים את האור כי טוב", ולמרות כל ההכנות נעשה לו מבחן וכשעמד במבחן התגלה אליו האלוקים.

מה היה המבחן?

משה רבנו רועה את צאן חותנו אל המדבר ורואה סנה בוער באש "והסנה איננו אוכל", הסנה מעורר את סקרנותו, הוא סר לראות מדוע לא יבער הסנה.

עצם ראיית סנה בוער במדבר אין בה דבר יוצא דופן. המדבר חם ועצים יבשים כמו סנה עלולים לבעור. כדי להבחין שיש בסנה המסוים הזה משהו מיוחד צריך לשהות במקום זמן רב ולראות ש"הסנה איננו אוכל". כיון שמשה רבנו לא שהה במקום אלא זמן קצר, ממילא לא הייתה לו הזדמנות לראות שהסנה בוער ובוער ולא מתעכל, אלא אם כן יתבונן היטב ויראה סימנים שהסנה בוער כבר זה זמן ארוך ובכל זאת איננו אוכל. כדי לראות סימנים כאלה מרחוק (שהרי רק אחרי שהבחין במשהו שונה "סר לראות") צריך להיות ער לשינויים ומסוגל להתבוננות.

נאמר: "וירא ד' כי סר לראות ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה".

אחרי כל ההכנות, אחרי כל ההוכחות שהוכיח משה רבנו היותו ראוי, המבחן הסופי היה "כי סר לראות".

שמעתי בשם הגאון רבי משה סולובייצ'יק זצוק"ל (מציריך), אדם אמור להתבונן, לא לחלוף על יד מה שמתגלה אליו מבלי להתעמק בו ולראות מה יש ללמוד ממנו. צריך להתבונן וכשמבחינים שואלים: מה בא זה ללמדנו.

כל הבריאה כולה מכילה מערכת רמזים מעין "סימני דרך", אין לדלג על אף רמז, על אף סימן, רק כך אפשר להביא את העולם לשלמותו. הוא שאמר דוד הנער לשאול, עת נסער למשמע גידופיו של גלית, "גם את הארי ואת הדוב היכה עבדיך", ואמרו חז"ל, שרמזו לו והוא נרמז. כשנתקל דוד בארי ובדוב הניח שמרמזים לו משהו, וכששמע את גלית, נזכר ברמזים ופענח אותם על פי דרכו.

התבוננות – היא הא-ב של הבנה ושל פעולות מתבקשות.

אברהם אבינו היה אבי ההתבוננות. כל העולם ראה את הסדר בעולם ורק אברהם אבינו התבונן והבחין בפלא שבדבר וחיפש את בעל הבירה.

מצויד ברעיון נפלא זה יצאתי להתבונן מעט על השלג השוויצרי.

 

***

 

במוצ"ש בסעודת מלווה מלכה קהילתית דיברנו על "תשלג בצלמון" ועל היות פסוק זה מתייחס לגלות ישמעאל, כפי שמופיע בהרחבה בספרי "גלות ישמעאל – שרשי המאבק ודרכי תגובה". למחרת התבוננתי אפוא בשלג הלבן שמסנוור את ליבם של כל אנשי שוויץ ולא רק אותם. בכל העולם נהנים ממראה הלבן, אנשים נשים וטף.

מה מלמד אותנו השלג.

השלג נראה יפה. הוא לבן, הרבה אנשים אוהבים אותו עד מאד. הוא כר נרחב לענפי ספורט שונים ויש המשלמים ממון רב ל"חופשת שלג" ארוכה במקומות בהם ניתן ליהנות ממנו.

מתחת לפני השטח השלג עלול להיות אכזרי עד מאד. מפולות שלג גורמות לאסונות נוראיים. החלקה בשלג מסתיימת לעתים מזומנות בפציעות קשות, ואותם אסירי גולאג שמצאו עצמם מוקפים בשלג עד במשך שנים ושרדו את האימים, יוכלו להעיד עד כמה השלג מתעתע ועד כמה היופי הזה הוא רק הקליפה החיצונית בשעה שהשלג מגלה לבסוף את פניו האמיתיות – האכזריות (ראה את קרבנות הסופה בארה"ב).

ישמעאל הוא איש חסד ומכניס אורחים. ישמעאל גם יודע להתפלל (כי שמע אלוקים אל קול הנער). אבל מתחת למעטה הנחמד הזה מסתתר הפרא שבאדם. כך היה בחורבן בית ראשון עת הופיעו בני ישמעאל כרחמנים ומכניסי אורחים והגישו לגולי בבל הצמאים עד מוות נודות נפוחים שהיו נראים כמלאים מים אך היו מלאים במוות. וכך עד היום הזה.

וכך משבח שלמה המלך את האם היהודייה "לא תירא לביתה משלג", ואומר הגר"א בפירושו הנקרא "ברק השחר", "לא תירא מדינה של גיהינום כמו שאמרו ששם נצרפין הנשמות בדין חזק" וכמבואר בספרנו הנ"ל מחלקה זו בגיהינום קשורה לישמעאל. האישה היהודייה אינה חוששת מהשלג כי כל ביתה לבוש שנים, ואמרו חז"ל, "כשנים הסדורות ובאות מששת ימי בראשית" שיתברר שכולן הובילו לגאולה. כך האישה היהודייה אין חיצוניותה מחפה על הפנימיות אלא כולה עשויה מקשה אחת וממילא אינה יראה מהשלג הנראה בצורה אחת ופנימיותו שונה לחלוטין.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

ומאירים את העולם

מיוחד: צוהר להנהגותיהם של מרנן גדולי ישראל שליט"א בימי החנוכה ובזמן הדלקת הנרות   מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א לא יוצא מתחומי

לו הייתי ראש הממשלה

השבוע הייתי עד לשיחה שהתנהלה בין אנשים, בני אדם, שונים באחד מרעהו, תפיסות חיים מנוגדות האחת לשניה, אך הצד השווה שבכולם שהם מהמין הנקרא אדם

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן