סיפורו המופלא של הגרי"י יעקובוביץ' זצוק"ל שנשלח על ידי מרנא החזון איש זיע"א לכהן כרבה של הרצליה ומסר נפשו על יסודות הטהרה * ראיון נרגש עם ראשי 'טהרת המשפחה' ויו"ר המועה"ד בהרצליה בעקבות סגירת מקווה הטהרה בעיר והפעילות הנחושה להקמתו מחדש בפאר והדר * "מה מקווה מטהר את הטמאים"
בראשית כהונתו של הגאון רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ' זצוק"ל כרבה של הרצליה, תפקיד רב חשיבות אליו נשלח באופן אישי על ידי מרנא החזון איש זיע"א, ישב הגרי"י יעקובוביץ' לפני מרן החזון איש וקיבל ממנו הוראות ברורות על כשרות המקוואות בכל מיני צורות והנהגות בתיקונן ובנייתן.
בשנים שחלפו היה הרב יעקובוביץ' לסמל ומופת בהעמדת מקווה טהרה בישראל. כשבנה את המקוואות בהרצליה, הביא עמו תלמידי חכמים גדולים, גדולי ישראל, אשר באו לראות מקרוב את המקוואות והחוו את דעתם, על מנת שיבנה הכל בצורה המדוקדקת והטובה ביותר.
הרב ששימש כ'עובד ניקיון'
מסירותו של הרב לטהרת המשפחה לא ידעה גבולות. הוא דאג תמיד גם על יופיו של המקווה, על תיקונו ועל ניקיונו. אירע פעם בשנותיו הראשונות ברבנות שהיו חסרים עובדי ניקיון מסיבה כל שהיא, ולא מצאו מי שינקה את המקווה. הלך הרב זצ"ל בעצמו באישון לילה באין איש יודע ממעשיו, קרצף את הרצפות וניקה את המקווה במסירות.
משכורות מכיסו הפרטי
לא היה דבר שקדם אצלו לטהרת המקוואות, והאחראים ידעו תמיד כי הרב מטה אוזן קשבת לכל שאלותיהם, ואף ישב עמהם בישיבה שבועית לשמוע את כל ספיקותיהם ושאלותיהם. ואכן בהרצליה כל עובדי המקווה היו צדיקים ויראי שמים באופן נדיר.
הייתה תקופה שהאחראים לא קיבלו את שכרם מאיזו סיבה שהיא. הרב שלא רצה שהדבר יפגום חלילה בעבודתם והוא שילם מכספו האישי את דמי שכרם למשך מספר חודשים עד שהסתדר העניין.
התמודדויות עם טהרה לקויה
כבר בשנה הראשונה לרבנותו בהרצליה – קיץ תשי"ג, נודע לו על מקווה שנבנה באופן פרטי בשכונת 'נווה עמל'. הבונים היו עמי ארצות, ומכיוון שלא ידעו היטב את הלכות מקוואות, גמרו אומר בלבם לבנות את המקווה בדוגמת המקווה הישן בהרצליה בדיוק, ואף בנו בו מספר מדרגות שווה למקווה הקודם, ובכך חשבו שהמקווה יהיה כשר לכל הדעות… כשסיימו לבנות את המקווה מילאו אותו במי ברז והיו טובלים שם.
בסייעתא דשמיא מיוחדת נודע הדבר לרב ימים ספורים לאחר פתיחת המקווה, והוא מיהר לסגור את המקווה על מנעול ובריח, ואף טרח לאתר את כל אלו שטבלו בו והודיע להם שלא עלתה להם הטבילה.
לאחר מכן נסע לבני ברק ללשכת הגזית למעונו של מרנא החזון איש, ושאל אותו כדת מה לעשות בעניין המקווה הזה. אמר לו החזון איש שצריכים לעשות מבור זה מקווה כשר, ושלח את רבי זליג שפירא זצ"ל שהיה מומחה למקוואות, וסידרו שם את המקווה שיהיה כשר לטבילה.
וסיפר הרב זצ"ל לאחד מנכדיו שיחי', כי לאחרונה, בשנת תשע"ב, הגיעה קהילה צרפתית לאזור הרצליה פיתוח, והתחזקו מאוד בשמירת התורה ובקיום המצוות. הם רכשו וילה בת כמה קומות, והפכו אותה לבית מדרש וכן בנו שם מקווה טהרה, אבל מכיוון שהיה זה בימי הקיץ ואי אפשר היה למלא את המקווה במי גשמים, הם באו אליו להיוועץ כדת מה לעשות. הרב זצ"ל הדריכם על פי ההלכה כיצד ניתן לפתור את הבעיה, ועל ידי כך זכו להשלים את המלאכה ולטבול במקווה כשר למהדרין.
"ליל פורים השמח ביותר שלי"
סיפר רבי אהרן רוט שליט"א, ראש הכולל בהרצליה:
"כשלמדנו עם הרב עניני מקוואות, הרב הסביר שלמקווה צריך מי גשמים שנמשכים הרבה זמן, אבל לא חזק מדי ולא חלש מדי, כדי שהאוצרות יתמלאו טוב. וסיפר הרב כי שנה אחת הייתה שנה שחונה, והיו צריכים למלאות את האוצרות של המקווה, ופתאום בליל פורים החל לרדת גשם כזה שיכל לספק את האוצרות, והרב זצ"ל יחד עם השו"ב רבי יצחק זלץ זצ"ל, עמדו כל הלילה בגג של המקוה, פתחו את כל המכסים של האוצרות שדרכם נכנסים מי הגשמים ודאגו שיתמלאו במים, וכך המתינו שם עד
הבוקר וב"ה גמרו למלא את כל האוצרות. סיים הרב ואמר, 'היה זה ליל פורים השמח ביותר שלי'.
"עם המקוואות אני עולה לשמים"
לאחר פטירת הרב זצ"ל אמר רב כשרות המקוואות שע"י 'טהרת המשפחה': "אני מסתובב בכל ערי הארץ ונפגש עם רבני כל הערים, הרב יעקובוביץ זצ"ל היה נדיר במיוחד, בקי בכל עניני מקוואות וממרום גילו היה עולה על סולמות כבחור צעיר, לראות מה אפשר לתקן ומה אפשר לעשות".
ואכן, פעם בשעת גילוי לב, התבטא הרב זצ"ל ואמר: "על מקוואות מסרתי נפשי כל חיי ועם זה אני עולה למעלה". וכך היה. מיומו הראשון בהרצליה היה חרד על טהרת וקדושת בתי ישראל, ומסר נפשו על בנית מקוואות בהרצליה, על תיקונן וכשרותן ללא סטייה מקוצו של יו"ד.
==
"הפעילות בתחום הדת מאתגרת מאוד"
ראיון מיוחד עם ראש המועה"ד בהרצליה בעקבות חורבן המקווה המרכזי בעיר
לאחרונה הושבת המקווה המרכזי בהרצליה, עליו מסר הרב זצוק"ל את נפשו. ביקשנו לשוחח על כך עם ראש המועה"ד בהרצליה, ר' דן פנחס הי"ו.
אנו פוגשים אדם עם חזון, ממוקד מאוד ובעל מוטיבציה גבוהה ביותר שבמסירות רבה מקדם ומשכלל את שירותי הדת בעיר.
ר’ דן, כהקדמה ספר לנו בקצרה על העיר הרצליה:
העיר הרצליה מונה כיום מעל 100.000 תושבים, רובם חילוניים, זו הדמות של מרכז העיר. מסביב ישנן שכונות שהן נחשבות לסוג של ’פריפריה’ והן למעשה יותר מסורתיות, אבל בהחלט היחס הוא רוב מוצק חילוני, כך למשל מבחינה פוליטית מתוך 21 חברי מועצה יש רק 3-4 דתיים. כמובן שבעיר כזאת העבודה בתחום הדת מאתגרת מאוד.
אולי ניקח את בתי הכנסת בעיר כרקע ודוגמה לשירותי הדת שאותם אתם מפעילים בה, מה המצב מהבחינה הזאת?
כפי שציינתי, רוב העיר חילונית, אבל השכונות יותר מסורתיות ורובם המוחלט של בתי הכנסת נמצאים בשכונות.
בהרצליה יש כיום בין 80 ל-100 בתי כנסת ואני כראש מועה"ד עומד בקשר ישיר עם כל הגבאים. לדוגמה, בימים אלו שלפני החגים אני מארגן כנס גבאים וכולם מגיעים, הם מקבלים שם אינפורמציה על כל התפתחות והתקדמות בנושאי דת, מופיעים שם רבנים וגם ראש העירייה, שר הדתות ואפילו מפקד המשטרה, שאגב חשוב לנו לשמור איתו על קשר טוב, לדוגמה, כעת יש הכנסת ס"ת, רוצים לסגור רחוב, הגבאי שוכח לתאם את הדבר בזמן מול גורמי המשטרה, אז המשטרה במקרה הזה ’זורמת’ אתנו, כך גם בפריצות ונזקים לבתי כנסת וכו’ המשטרה מכירה את בתי הכנסת מקרוב ומסייעת גם לכך.
אני לא אשכח את תקופת הקורונה, היו סגרים וכו’, הייתי מרכז את הדברים כ’איש קשר’ של המשטרה מול הגבאים, גם מימנתי מכספי המועה"ד בשעתו את ’הוצאות הקורונה’ לבתי הכנסת וכו’.
אם נלך אפילו שנה אחת אחורה, זכתה הרצליה לרב משכמו ומעלה, רב שנחשב בעולם הרבנות כאחד המיוחדים שבהם ברמה ההיסטורית. האם כיהנת בתפקידך בזמנו של הגאון הצדיק רבי יצחק יחיאל יעקובוביץ זצוק"ל?
בהחלט, זכיתי לעמוד לצדו כשמונה שנים, וכבר אומר לך שהמקוואות היו הדבר החשוב ביותר בעיניו של הרב יעקובוביץ', זה היה ממש בדמו. כדוגמא, אספר לך, הוא היה מבקש ממני להקדיש תקציב מיוחד לנושא של כשרות המקוואות והחזות הפנימית של המקווה, זה בער בעצמותיו!
הפלא הוא שהוא היה מכשיר בעצמו את כל העוסקים בנושא, הוא היה מעביר אותם ראיון חובה וכולם העריצו אותו, גם אני הערצתי אותו ברמה בלתי תתואר, הישרות שלו והעקביות היו לשם דבר, אבל על כולנה זו המסירות שלו לטהרה.
מה אירע עם מקווה סירקין?
מקווה סירקין הוא בן עשרות שנים, אמנם לפני כ-20 שנה פרצה בו שריפה והיו צריכים לטפל בו, אבל לא נגעו במערכות שהן ישנות ביותר. בנוסף, עם השנים ראינו שיש מקום דחוף לשפר את החלק הפנימי בגלל שהוא מידי מיושן, בנוסף עולם המושגים והסטנדרטים של היום הם גבוהים ובפרט בהרצליה, לא כך ניתן לחזק את הטהרה בעיר!
מתי הגיעה ההחלטה להרוס ולבנות מקווה חדש?
לפני מספר שנים, אני, כעו"ד שחשובה לי שמירת החוק גיליתי שגם מקוואות דורשות ’רישוי עסקים’ ולאף מקווה לא היה רישוי עסק. התחלתי לפעול להסדרת הרישוי זו עבודה רבה שמחייבת התאמות ונגישות, אבל כשהגענו למקרה של מקווה סירקין הודיעו לנו שלא יתנו רישיון כי הוא לא עומד בסטנדרטים, כצפוי… בשבילי זה כבר היה יותר מידי.
ספר על שיתוף הפעולה עם "טהרת המשפחה".
לפני כשנתיים החלטנו שחייבים לבצע הריסה לכל החלק הפנימי ולחשוב מה עושים, כאן לשמחתי נכנסה לפעילות ’טהרת המשפחה’ ונוצר קשר, הם הגיעו לכאן ואני יכול לומר שהם התנהגו במקצועיות שהפתיעה אותי, היה להם רצון אין קץ להגיע לתוצאה, ראיתי שהם רואים בזה ממש שליחות, זה מאוד קנה אותי ושבה את ליבי.
ובאמת עד עכשיו אני מרוצה מאוד על אף שהתהליך הוא לא פשוט היו עיכובים כי תוך כדי ההריסות הבנו שיש צורך לשנות את התכנון. המקווה כעת הרוס לגמרי ולפני שבוע נכנס הקבלן של 'טהרת המשפחה' שהתחיל בעבודות הבניה.
מה משמעותו של יום שעובר ללא המקווה המרכזי?
כיוון שהמקווה סגור, המקוואות האחרים נמצאים במרחק רב והתחבורה לא מספיק זמינה, וגם כך התחבורה לא מגיעה קרוב להם וזה מכביד מאוד על השימוש, המשמעות של כך היא לא פשוטה בכלל.
איזה מקווה אתה רואה בעיני רוחך?
מקווה מפואר ביותר בכל רמות ההידור ההלכתי והטכנולוגי.
מה מידת ההשפעה שתהיה למקווה המפואר על העיר?
השפעה ניכרת מאוד, לצערי הרושם שנוצר באזורים האלה הוא שמקווה הוא מקום לא אסתטי, והתדמית הזאת מרחיקה.
אבל אני אומר לך בהתרגשות: התדמית הזאת עשויה להשתנות! ויש לי הוכחות לכך ממקומות אחרים, שאחרי פעם ראשונה במקווה ברמה מפוארת יש לזה המשך. בעזרת השם אני גם מתכוון לתת את התחזוקה השוטפת ברמה הגבוהה ביותר למקווה החדש.
ר’ דן, יש לך מסר להוסיף לעם ישראל?
עבודות הבניה של המקווה המרכזי בהרצליה, נועדו להגיע למקווה ברמת פאר והדר. זה דורש אמצעים רבים והעלות היא גבוהה ביותר, בדעתנו לעשות הכל כדי שהמקווה יהיה ברמה הגבוהה המזמינה והנוחה ביותר מתוך מטרה שמשתמשים יוכלו להרגיש בנוח, מאחר שזה כרוך בעלות גבוהה מאוד נדרשת ואנחנו מצפים להשתתפות של הציבור בבניה.
כראש מוע"ד אני מנוע מלבקש תרומות מאנשים אז רק אומר ברמה האישית, טהרת המשפחה לא חוסכת אמצעים כדי להגיע לתוצאה המושלמת אותה אנחנו מבקשים, אז תבינו ותרתמו.
==
שו"ת מיוחד עם מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א
ישאל השואל, למה אני צריך לדאוג למקווה בהרצליה אם אני לא גר שם?
מרן שליט"א: מי ידאג למקווה בהרצליה, האם התושבים שם? ודאי בני התורה!
כמה מחוייבות ואחריות יש לציבור שומרי תורה ומצוות למה שקורה בהרצליה?
מרן שליט"א: כל מי שיודע יש לו אחריות על מה שקורה שם שכרו הרבה מאוד על פי פעלו.
יגיד אדם, אני רוצה לדאוג שם לשמירת שבת או לבית כנסת, האם יש חובה בדווקא לדאוג למקווה?
מרן שליט"א: מקווה וטהרה זה בעיה זה דבר שאי אפשר לתקן, אם חלילה לא שומרים טהרה זה פגם גדול.
איך ניתן להגדיר את השותפות במקווה הרצליה?
מרן שליט"א: זאת ההשקעה הכדאית ביותר.
מה יזכו בזכות המצווה הזאת?
מרן שליט"א: בכל הטוב שבעולם, אפילו ממוות לחיים, אם נגזר על האדם ח"ו מוות, הקב"ה יגיד הוא הרי זיכה את הרבים במקווה, אז מגיע לו חיים!
יש הרבה שמתעניינים בהנצחה במקווה לע"נ וכו’ ומתלבטים בין הנצחה במקווה לבין הנצחה בספר תורה.
מרן שליט"א: מקווה הרבה יותר חשוב מספר תורה, אגיד לכם למה, ס"ת מונח בקרן זוית וזה רק מדרבנן אבל מקווה הוא הלב של העם היהודי.
מה זה עושה לנפטר?
מרן שליט"א: הנפטר גרם לדבר הכי חשוב ביהדות שזה טהרה בעם ישראל.
מה הזכויות ליום הדין למי שמשתתף בבניית המקווה בהרצליה?
מרן שליט"א: אין לתאר, שכרו הרבה מאוד, זה הדבר הכי גדול ליום הדין, המצווה הכי גדולה שאני מכיר זה מקווה! ולא רק יום הדין, כל זמן שחלילה צריכה לבוא פורענות לעולם, מי שמשתתף בבניית המקווה יש לו כרטיס שעוזר לו ששום פורענות לא תשלוט בו.
==
נשיא "טהרת המשפחה" הגאון הגדול רבי מרדכי אויערבאך שליט"א
ראשי ורבני "טהרת המשפחה" עלו למעונו של נשיא "טהרת המשפחה" הגאון הגדול רבי מרדכי אויערבאך שליט"א בתל אביב בכדי לקבל את הוראותיו באשר לבניית המקווה הגדול בהרצליה.
בסיומה של ההתייעצות בירך הגאון הגדול שליט"א בחום את כל המשתתפים והמסייעים לבניית מקווה הרצליה ואמר כי "כל מי שלוקח שותפות בבניית המקווה, קונה לעצמו את הפרקליט הטוב ביותר ליום הדין לשנה טובה ומתוקה בריאות זש"ק זיווגים הגונים ופרנסה טובה לו ולכל משפחתו".
