ומאירים את העולם

מיוחד: צוהר להנהגותיהם של מרנן גדולי ישראל שליט"א בימי החנוכה ובזמן הדלקת הנרות

 

מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א

לא יוצא מתחומי העיר בכל ימי החנוכה

 

מרן ראש הישיבה שליט"א מקפיד לא לצאת מעיר מגוריו בני ברק בכל ימי החנוכה וזאת על מנת שלא להפסיד את זמן ההדלקה.

מרן רבינו שליט"א נוהג להדליק את נרות החנוכה עשרים דקות לאחר השקיעה ומיד לאחר הדלקת הנרות מתיישב ללמוד.

בישיבת סלבודקה נהוג מדי שנה, כאשר מרן ראש הישיבה שליט"א מדליק את נרות החנוכה יש דפיקות על כל הדלתות בישיבה לסמן שהגיע זמן ההדלקה.

מרן שליט"א אומר כי בחנוכה יש ארבע מצוות דרבנן, שתי מצוות עשה ושתי מצוות לא תעשה. שתי מצוות העשה הן להדליק נר חנוכה ולהגיד הלל, ושתי מצוות לא תעשה הן לא להתענות ולא להספיד.

 

 

מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט"א

מצוות היום בסילודין והלקח הנלמד מחנוכה לכל השנה

 

מרן ראש הישיבה שליט"א מקדים בהכנת המנורה, לקיום מצוות "פרסומי ניסא" החביבה, כשהשמן והפתילות מוכנים להדלקתם בעוד היום גדול. לקראת זמן ההדלקה יושב מרן שליט"א, חבוש בכובע ובמלבוש עליון והוגה בתורה, כשמידי פעם מביט בשעונו, כשהוא דרוך כולו ל"זמן" ההדלקה.

מרן שליט"א נוהג להדליק כעשר דק' לאחר זמן שקיעת החמה, וזאת כדעת רבו מרן החזו"א זיע"א. רגעים ספורים לפני הגיע הזמן נפנה מרן שליט"א למקום ההדלקה ואומר את ה"לשם יחוד".

בהגיע הזמן המדויק נוטל מרן שליט"א את נר ההדלקה (לא עם השמש), ומברך את הברכות ועם סיום הברכה מדליק בסילודין, שתהא שלהבת עולה מאליה, ואומר במתינות "הנרות הללו". לאחר מכן מתיישב מרן שליט"א אל מול הנרות ושר בחדווה את הזמר "מעוז צור".

בשנים האחרונות נוהג מרן שליט"א, עוד קודם שירת "מעוז צור", להעתיר בתפילה עבור תומכי קופות הצדקה השונות, ולאחר מכן מפריש מרן שליט"א מעות לצדקה. עם סיום שירת ה"מעוז צור" נוהג מרן שליט"א, לחלק לבני המשפחה המשתתפים בהדלקה, מיני מתיקה.

במהלך השנים נהג מרן שליט"א לבקר באחד מימי החנוכה בבית אחד מילדיו, כאשר בכל שנה נקבעה בתורנות משפחה אחת, שם היו נאספים כל הנכדים, כשמרן שליט"א היה נושא דברים הנוגעים לחינוך הילדים. לאחר מכן היה נוהג לחלק מטבעות לכל הנכדים.

מרן שליט"א נוהג לשאול בחביבות את צאצאיו הצעירים הנוכחים בהדלקה, האם הם יודעים למה מדליקים נרות וכדו'. כשמרן שליט"א מותיב ומפרק, ומטעים לילדים בחביבות, את גודל נס חנוכה, איך שראו בחוש את הניסים הגלויים שעשה הקב"ה עם כלל ישראל.

כמו כן במהלך השנים, נוהג מרן שליט"א לשאול את הילדים הצעירים שאלות לחידודי, ובימי החנוכה שואל אותם שאלה אותה שמע מרן שליט"א בילדותו מהמלמד דרדקי בירושלים. והשאלה היא מדוע אנחנו שמים את הכוסות של השמן כשפיהם כלפי מעלה, מדוע שלא נשים אותם הפוך על פיהם, שפיהם יהיה כלפי מטה. ולשמע תשובת הילדים שלא יתכן הדבר כי אם נשים את הכוסות הפוך, שפניהם יהיה למטה הרי יישפך השמן. אומר להם מרן שליט"א את תשובת המלמד: לא. לא תאמרו כך, אלא התשובה היא שאם נעמיד את הכוסות בצורה הפוכה לא נוכל להכניס את השמן בכלל.

ומרן שליט"א ממשיך ואומר, כך צריך לדעת על כל דבר שאנו עושים בחיים, שאם אנו לא מצליחים בדבר מסוים, אין זה משום שהקב"ה עשה שלא נצליח בזה, אלא פירוש הדבר שהקב"ה לא עזר לנו שכן נצליח. כי כל דבר בחיים שלנו, בלא הסייעתא דשמיא והעזרה התמידית מהקב"ה לא נצליח בכלום ולא נוכל לעשות שום דבר. כי הכל הכל מאיתו ית'.

בשנים האחרונות קובל מרן שליט"א על תופעת הביטול תורה שפשתה בימי החנוכה. ועל כך שזה נהיה "כמעט בין הזמנים" כלשונו. כשהוא מציין שמעולם לא ראה כן, הן בימי בחרותו והן לאחר מכן לאורך כל השנים. אלא תמיד הלכו להדליק נרות חנוכה ומיד חזרו לסדר הלימוד הרגיל. ולהפך בימי החנוכה אף הוסיפו בשקידת התורה ועיונה. מרן שליט"א משנן בפני הבאים לפתחו בימי החנוכה, כי היסוד הגדול של נס חנוכה הוא "זדים ביד עוסקי תורתך". ואיך אפשר להתרשל בעמל התורה דווקא בימים אלו. מרן שליט"א אף בירך על יוזמות  שנוסדו בעקבות קריאת מרנן ורבנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבחלט"א לחיזוק שקידת התורה בימי החנוכה ואף הצטרף לקול קורא שהתפרסם בענין.

(בסיוע מערכת "דרכי אורה")

 

 

מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א

"קינדערלאך, תרחמו על כל כלל ישראל, תישארו בישיבה"

 

את ההכנות לימי החנוכה מתחיל מרן ראש הישיבה שליט"א זמן מה לפני הימים המסוגלים בשיחה מיוחדת בהיכל הישיבה בפני אלפי בני הישיבה, בה מעורר אודות סגולת הימים בהם ניתן לזכות לאור התורה והשטן המכיר ויודע את שגב קדושתם עושה מאמצים עילאיים לבטל תורה מישראל. משכך נקבעה ההנהגה בישיה"ק ע"י רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין זצוק"ל ועמו יבלחט"א רעהו להנהגת הישיה"ק, מרן ראש הישיבה שליט"א, לבטל כליל את מושג בין הזמנים חנוכה.

כך גם השנה, בשיעור כללי שנשא מרן שליט"א ביום שלישי, עורר: "השיעור כבר נגמר, אבל יש לי חובה גדולה, בעצם רבי גרשון היה צריך לעשות את זה, אבל הוא נפטר, אני בטוח שהוא מבקש ממני בעוה"ב לדבר בשבילו. אני אומר לכם כעת, יש חנוכה, חנוכה זה חופש, חופש! בפוניבז' אין חופש. זה אמר רבי גרשון ואני ממשיך, בפוניבז' אין חנוכה, בפוניבז' יש תורה, לא חנוכה ולא שטות'ים והבלים, יש אהבת התורה.

כל בני הישיבה יודעים שמה שיש לנו זה רק התורה, קיבלנו את התורה, אז אם קיבלנו תורה נלך הביתה? נעזוב אותה בחנוכה? לא בא בחשבון. זה אני אומר ומבקש בשם רבי גרשון, אני מתחנן אליכם, קינדערלאך, תרחמו על כל כלל ישראל, תישארו בישיבה, תַּרְאוּ שבישיבת פוניבז' אין חנוכה, בישיבת פוניבז' בחנוכה מתחזקים, לא נחלשים, כל הגזירה של חנוכה, מה היה ביוון, יותר קשה מפורים, בפורים המן רצה להרוג את היהודים, בחנוכה כתוב חשכה, הם לא רצו להרוג את היהודים, הם רצו רק שיתייוונו, אז על מה נלחמו לא על הגוף, אלא על רוחניות.

כל המלחמה היתה רק על הנקודה הזאת, לא תורה, יש לנו תורה אחרת, אה! אז אם כך כשמגיע חנוכה אנחנו נעזוב את זה? לא לחשוב לרגע אחד בחנוכה לעזוב, תישארו כאן, ונתחזק ובחנוכה יהיה מלא מלא מלא תורה, אוהב עמו ישראל לעד.

דברים דומים השמיע מרן שליט"א בשיחתו המיוחדת בהיכל ישיבת 'שער התורה' במנצ'סטר שבאנגליה שם שהה בשבוע האחרון לרגל שמחה משפחתית.

***

את החנוכיה מכין מרן רבינו שליט"א כבר ימים אחדים לפני חנוכה ובכל יום מימי החנוכה יכין מרן שליט"א בעצמו את החנוכייה מיד לאחר תפילת שחרית, מחביבות המצוה והידורה נוהג מרן שליט"א להכין בעצמו פתילות מצמר גפן ואף בימינו שרבו המדליקים בפתילות מוכנות, מרן שליט"א אינו מוותר על הנהגתו זו.

ההדלקה עצמה מקיים מרן כעשר דק' אחר שקיעת החמה כמנהג פשרה בין הנהגת שני רבותיו המובהקים מרן הגרי"ז זיע"א שהיה מדליק בשקיעת החמה ומרן החזו"א זיע"א שהיה מדליק כעשרים דק' לאחר השקיעה.

לאחר ההדלקה יעתיר מרן שליט"א על רבבות תורמי קופות הצדקה ומחזיקי עולם התורה ותיכף יחזור לתלמודו.

במשך השנים נהג להסב עם בני הישיבה למסיבת חנוכה המוזכרת בהלכה אותה מקיימים בד"כ בישיבה במוצש"ק חנוכה ובמשך השבוע יתקיים במעונו מסיבה פנימית לבני החבורות ומשתתפי שיעור קדשים.

 

מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א

משאיר את דלת הבית פתוחה חצי שעה

 

מרן ראש הישיבה שליט"א נוהג להדליק את נרות החנוכה בשקיעת החמה. לאחר מכן שר מעוז צור ומשאיר את דלת הבית פתוחה במשך חצי שעה, מאחר ומרן שליט"א מדליק את החנוכיה בפתח הבית.

בשנים האחרונות, בזמן הדלקת הנרות עולים בחורים למעונו של מרן שליט"א והוא שר עימם יחד את שירי ההדלקה.

 

 

מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה יהודה שלזינגר שליט"א

הוראת מרנא החזון איש זיע"א היכן להדליק את הנרות בישיבה

 

מרן ראש הישיבה הגאון רבי משה יהודה שלזינגר שליט"א נוהג להדליק נרות חנוכה מעט לאחר שקיעת החמה. ואף במוצאי שבת מתפלל מיד בזמן ולאחר מכן ממהר להדליק.

באחת השנים בעת ששהה יחד עם בני חו"ל הלומדים בישיבה באזור נופש מבודד, טען לפניו אחד מרבני הישיבה כי אין צורך למהר ואנו יכולים להדליק יותר מאוחר משום שהפרסומי ניסא הוא רק לפנינו. מרן שליט"א לא קיבל כלל את טענתו, והורה למהר בסעודה שלישית על מנת שיוכלו להדליק נרות בזמן.

לאחר הדלקת נרות מזמר מעוז צור ומיד לאחר מכן שב לתלמודו, ומדבר על כך רבות שאסור שהדלקת הנרות תגרום לביטול תורה מרובה, אלא שבימים אלו רק נרבה ביתר עוז בלימוד התורה, המביא לידי הודאה והלל.

במענה לשאלות תלמידי הישיבה הבאים לשאלו היכן המקום הראוי להדלקת נרות חנוכה לאחר שיש ספקות רבים במקום המהודר ביותר, משיב שבעת לימודו בישיבת סלבודקה שאל את מרנא החזון איש זצוק"ל היכן המקום הראוי להדליק, וענה לו שע"פ האמת היה מן הראוי שכל תלמידי הישיבה ישתתפו יחד בפרוטה ויעשה אחד שליח להדליק באותו מקום עבור כל בני הישיבה.

ואף לבני הישיבה הקד' שמגיעים לחזות בהדלקת הנרות תמיד אומר שהדלקתם לא פחותה מהדלקתו ומזרזם ללכת להדליק מיד את נרות החנוכה.

 

מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א

מדליק פעמיים נרות חנוכה

 

מרן המשגיח שליט"א מדליק מדי יום בימי החנוכה פעמיים את נרות החנוכה, פעם ראשונה בברכה בביתו כפי מנהגו לפי מנהג מרנא החזו"א זיע"א.

לאחר שעבר להתגורר בירושלים לפני כארבעים שנה, מוסיף מרן המשגיח שליט"א ומדליק בלא ברכה בכניסה לבנין בו מתגורר, כפי מנהג מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, והסביר זאת בכך שנחשב כמרא דאתרא של ירושלים. מרן המשגיח שליט"א ממשיך לנהוג כך גם לאחר הסתלקותו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ולאחר מכן עולה לביתו ושר את שירי החג.

מרן שליט"א חוזר ומספר פעמים רבות בימי החנוכה ווארט בשם מרן רבי שמואל רוזובסקי על השאלה הידועה של מרן ה'בית יוסף' זיע,א, שהנס היה שבעה ימים ולא שמנה, כיוון שהיום הראשון דלק לכאורה לפי הטבע. והסביר כי לאחר שמונה ימים, בני בינה, הם הבינו דבר מתוך דבר, שגם היום הראשון זהו נס, הנר אינו דולק מעצמו ברגילות, אלא זה גם נס.

המשגיח שליט"א נוהג ליתן דמי חנוכה לכל הצאצאים ומקפיד על כך בכל שנה.

 

 

מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט"א

ספר מיוחד 'ימי חנוכה' נכתב בימי החנוכה

 

מרן ראש הישיבה שליט"א נוהג להדליק את נרות החנוכה מיד עם שקיעת החמה.

בזמן הדלקת הנרות, בעת שילדיו של ראש הישיבה שליט"א היו קטנים, נוהג היה מרן שליט"א להרבות איתם בשמחת הימים הללו בשירי ההדלקה ומיד לאחר מכן ללימוד בענייני דיומא.

בכל שנה, לאורך כל ימי החנוכה, נוהג מרן ראש הישיבה שליט"א לעסוק בלימוד בנושאים הנוגעים לענייני החנוכה, ריבוי העיסוק בנושאים אלה הביא לחיבור מיוחד שיצא תחת ידי מרן ראש הישיבה שליט"א בשם "ימי חנוכה" שנתקבל בחיבה בעולם התורה בכל אתר ואתר.

 

מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט"א

תפילה על הבנים שיאירו בתורה

 

 

מרן שליט"א מדליק נרות חנוכה עשר דקות לאחר השקיעה, וכדעת חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (פניני חנוכה, עמ' קנא), ודרכו לומר את כל התפילות והפיוטים שקודם ההדלקה בנחת ובכוונה, ולאחר ההדלקה אומר ז' פעמים מזמור 'ויהי נועם יושב בסתר', בניגון מיוחד במינו.

כמו"כ מעורר תמיד שראוי לאחר הדלקת נרות חנוכה להתפלל על הבנים שיאירו בתורה, וכמו שכתב המשנ"ב (סימן רסג סק"ב) לגבי הדלקת נרות בער"ש שראוי שתתפלל האשה אחר שתגמור ההדלקה והברכה שיתן לה הקב"ה בנים זכרים מאירים בתורה, ואמר שהרי המקור הוא מהגמרא בשבת (כג:) ושם מבואר שע"י נר מצוה זוכים לכך, ופירש רש"י שהכוונה לנר שבת ונר חנוכה שעל ידיהם מגיע אור תורה, וכמבואר במחצית השקל (שם סקי"א) שבשעת קיום המצוה, התפילה על השכר המיוחד לאותו מצוה יותר רצוי לפני הקב"ה.

מרן שליט"א מחבב מאד את הלכות החנוכה, ועוסק רבות בשאלות ספיקות וחקירות בעניינא דיומא, וכל הנמצא במחיצתו כל השנה בכלל, ובימים אלו בפרט, זוכה להתבשם ולשמוע מרגליות  ופנינים, חידושים וחידות בענייני החנוכה, ולפני כמה שנים אף יצא לאור ספר שלם 'חשוקי חמד – חנוכה', המלא וגדוש מאוצרותיו ומעיינותיו בהלכות אלו.

מרן שליט"א מחבב מאד להביט ולהתבונן ולהסתכל על נרות החנוכה גם לאחר ההדלקה וכמבואר בספה"ק, וציין פעם מה שכותב הנצי"ב בהרחב דבר (במדבר ח, ב) שהמנורה במקדש באה בייחוד בשביל להשיג פלפולה של תורה, וגם נרות של חנוכה מועיל לזה. אך כמובן באותו זמן אומר תפילות ופיוטים או לומד תורה בסמוך לנרות.

בסעודת ליל שבת בחנוכה, נוהג לאכול הסעודה מול הנרות כדי שיוכל להביט עליהם. בשנה אחת מסר שיעור לנכדים בימי החנוכה, וכבר התיישבו ע"י השולחן בסלון בריחוק מהנרות, ביקש לפתע מכולם לקחת עמם הכיסאות ולעבור לפתח הדלת, ושם ישבו במעגל ומסר השיעור קרוב לנרות החנוכה, והתבטא שזו זכות גדולה להביט ולהיות ליד נרות החנוכה, וק"ו לעסוק בתורה לידם.

מעשה עם לקח מופלא אירע תוך כדי השיעור, כאשר נכנסו לבית כמה נכדים ונכדות שבאו לבקר, ובכניסתם רץ אחד מהם בחפזה ונתקל בבית החנוכיה עם המנורה שעמדה שם ונשמע קול רעש גדול. מרן שליט"א סימן לכולם לשבת ולא להסיט אפילו את המבט, ורק לאחר שנכנס אותו נכד שדחף לתוך הבית, התרומם לבדוק מה קרה ואכן גילו שחלק מהכוסיות והשמן נפלו ונשפכו (היה זה למעלה משעה לאחר ההדלקה), כולם ראו את גודל זהירותו בבין אדם לחברו גם כלפי נכד קטן שלא לביישו ולהכלימו, ח"ו.

(נמסר ע"י נכדו הרה"ג רבי חיים מלין שליט"א)

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

בין כך ובין כך אתם קרויים בנים!

מיד אחרי אסון מירון, כתב אחד הפובליציסטים הוותיקים והמפורסמים, כי אינו חש כל צער על החרדים שנהרגו במירון יותר משהיה מצטער על נהרגים באסון דומה,

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן