"בחור ישיבה הוא שר בממלכתו של הקב"ה"

הגאון הגדול רבי שלום בער סורוצקין שליט"א, ראש ממלכת עולם התורה - ישיבת "עטרת שלמה" בשיחה מיוחדת למגזין 'במה': "כולנו בהסגרים וקפסולות בגלל אחד שישב בסין ואכל עטלף. הקב"ה הראה לנו שיחיד יכול להפוך את כל העולם"

היו אלה רגעים שכולנו רוצים לשכוח: זמן קיץ תש"פ, ישיבות רבות סגרו את שעריהן בזו אחר זו, הדלתות הוגפו בדמעות כאב. בשעה קשה זו לעולם התורה, קרן של אור בצבצה בממלכת עולם התורה, בהיכלה של הישיבה המעטירה "עטרת שלמה" אשר פתחה את שעריה לבני הישיבה הקדושה במתווה מיוחד שאושר על ידי גורמי הבריאות והייתה לחלוצת עולם הישיבות בהמשך חודשי הקיץ ועתה בזמן אלול.

הגרש"ב סורוצקין שליט"א בציון זקנו מרן הגר"א גורדון צוק"ל מייסד וראש ישיבת טלז. במרכז התמונה נראה אביו, הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט"א, ראש הכוללים "עטרת שלמה"

הפחד הנורא לקראת זמן אלול התפוגג בחסדי שמים עצומים, עולם הישיבות חזר למתכונתו, קול התורה שב להתרונן בעוז באהלי שם ועבר, כאשר רבבות בחורי הישיבות מקיימים בעצמם "אחת שאלתי מאת ד'… שבתי בבית ד' כל ימי חיי", בהתנתקות מרצון מכל הסובב, בתוך עולמה של תורה בהיכלה של הישיבה.

זמן אלול נפתח אמנם בהגבלות, ב'קפסולות', אך ראש ישיבת "עטרת שלמה" הגאון הגדול רבי שלום בער סורוצקין שליט"א, רואה בכך הזדמנות נדירה עבור הבחורים לעלות ולהתעלות יותר מתמיד. בשיחה מיוחדת פורט ראש הישיבה שליט"א את דרכי העלייה בימים מסוגלים אלה לקראת הימים הנוראים הבעל"ט.

יש בחורים שמרגישים לחץ ב'קפסולה', הם רגילים למרחב, איך אפשר לעזור להם?

"יש מושג שהסבא זצ"ל היה אומר, 'אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד'. הפשט הפשוט של ד' אמות של הלכה הוא בתי מדרשות ובתי כנסיות. סבא זצוק"ל, אמר שהפשט אחרת, ד' אמות של הלכה הפירוש הוא אדם השקוע בלימוד ומונח בלימוד עד כדי כך שמגיע למצב שהוא לא שם לב מה קורה סביבו ומנותק מהסביבה, זה המקום שהקב"ה נמצא בעולמו.

"אני חושב שההזדמנות של הניתוק שיש בכלל ישראל באלול הזה, 'כי יצפנני בסוכו', יש באמת היכי תמצי להגיע לזה. הקב"ה דאג שנהיה מנותקים מהסובב. החלק הזה של ד' אמות של הלכה שאדם שקוע בלימוד ומנותק מהסביבה, זה הישג גדול שאפשר להשיג בימים אלה.

"אבל מי שיודע את האמת, יודע שהאדם המנותק מהסובב הוא זה המשוחרר האמיתי, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה, אדם שבאמת שקוע ומנותק וזוכה להגיע לד' אמות של הלכה עם חיבור להקב"ה, אין לך אדם עם מרחבים כאלה, אלו המרחבים הגדולים ביותר שיכולים להיות והשמחה הכי גדולה שיכולה להיות לאדם. זה החלק שצריך לשאוף להגיע ויותר קל להגיע לזה במצבינו כיום".

"מה הרב שטינמן היה מבקש תמיד שיעתירו עבורו"

ההסתגרות הזו יוצרת הזדמנויות חדשות גם בלימוד וגם בחברה, איך אפשר לנצל זאת?

"במצב המציאותי היום בשטח, שנמצאים במה שנקרא 'קפסולות', גם לזה יש מעלה. בדרך כלל בישיבה גדולה של מאות בחורים בחור עלול להיעלם באיזה מקום. במצב החדש שנוצר, בתוך המקום הגדול ניתנת האפשרות לכל בחור להעניק שימת לב לכל אחד מהסובבים, מסתובבות כאן זכויות כיהלומים.

"מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, היה מבקש בכל פעם שהולכים למקום מסוגל להתפלל או לציון קדוש, להעתיר עבורו לזכות להיות ממזכי הרבים. אני לא חושב שהיה אדם שזכה לזכות את הרבים בכל אופן בדורות האחרונים כמו מרן ראש הישיבה זצוק"ל.

"פעם אמרתי על המשנה באבות, רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, לא הכוונה דווקא לזכויות גשמיות, אלא לזכויות רוחניות. יושב יהודי קטן קומה וענק הרוח ברחוב חזון איש 5 בבני ברק, שלמד תורה לשמה וזכה שבהבל פיו קמו מקומות תורה בכל העולם ברמות שאין דומה להם. במילה אחת שלו פעל מה שאלפים אחרים היו צריכים לפעול זמן רב, ואילו הוא זכה במילה אחת. זה הכוונה זוכה לדברים הרבה. ועל כל זאת מה שביקש מרן ראש הישיבה זצוק"ל הוא להיות ממזכי הרבים.

"יש כאן הזדמנות מיוחדת, במצב רגיל כל אחד הוא בפני עצמו והרבה בחורים ואברכים נעלמים. אני מכיר הרבה בחורים ואברכים שדווקא עכשיו מצאו את המקום שלהם בישיבה ופרחו. בחור שלא מוצא את עצמו בקבוצה הגדולה, יכול יותר בקלות למצוא את עצמו בקבוצה קטנה ולאחר מכן לפרוץ הלאה גם בקבוצה הגדולה. עכשיו בתוך הקבוצה הקטנה זו ההזדמנות שלך לעזור לו.

"אם כל אחד ישים עין בכל מקום שהוא לראות ולרומם ולקרב כל אחד שסביבו, אפשר לזכות בזיכוי הרבים עצום לא רק של הבחור הזה, אלא של כל הדורות הבאים אחריו וזה זיכוי הרבים הכי גדול שיכול להיות. בזמנים האלה צריך לדעת לנצל אותם משום ששוהים בקבוצה קטנה ובכל 'קפסולה' רק להסתכל ימינה ושמאלה ולראות איזה בחור אפשר לרומם ולקרב ומהקבוצה הקטנה יכול לפרוץ הלאה. מי שמסתכל סביבו יכול להתחבר לכל מיני בחורים שבדרך כלל לא התחברו עימם ובאמת לזכות לדברים הרבה. פשוט להתחבר".

החיים הצפופים עם חברים מביאים לפעמים לקושי חברתי, על מה כדאי לעבוד על מה לוותר ועל מה לא?

"הגמרא בסוכה (מט:) אומרת על הפסוק תורת חסד על לשונה, וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד?! אלא, תורה לשמה זו היא תורה של חסד, שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד. עוד תירוץ אומרת הגמרא, איכא דאמרי, תורה ללמדה לאחרים זו היא תורה של חסד ללמדה לעצמו זו היא תורה שאינה של חסד.

"בטעלז היו אומרים כי באותה הבנה שאנו מבינים את ההבדל במאת האחוזים בין תורה לשמה לתורה שאינה לשמה שאין לזה דמיון ושיעור, כך הוא ההבדל בין כשאדם דואג לעצמו בתורה או דואג לאחרים. אדם שמוכן להשקיע בשני ולתת לשני, לא דווקא ללמד אותו שטיקעל שלו, אלא דואג שיצליח בתורה, זה ההבדל בין תורה לשמה לתורה שאינה לשמה. החסד שאפשר לעשות בקפסולות להכניס לחברה בחורים, זה תורה לשמה".

"קידוש שם שמים הגדול ביותר שיכול להיות – בישיבה"

בחור שבעקבות ההסתגרות מגלה קשיים של חבר, מה עליו לעשות?

"יש כאן נקודה שנוגעת לאלול הזה בפרט, ולכל אלול. החלום של כל אחד הוא להיות מקדש שם שמים. לפעמים אנשים חושבים בטעות, מה זה לקדש שם שמים? אדם הולך ברחוב וחילוני יאמר עליו דבר שבח או מעלה, הוא זכה לקדש שם שמים. זה ממש טעות! כל הקידוש שם שמים זה 'ואהבת את ד' אלוקיך' שיהיה שם שמים מתאהב על ידך, רש"י אומר, חברך. מה הכוונה? שהחבר שלך יאהב יותר את הקב"ה בגללך, שהחבר שלך יעשה עוד מצוה אחת בגללך, זה קידוש שם שמים! אדם חילוני שיאמר עליך משהו טוב הוא לא יהיה יותר ירא שמים ולא יקיים עוד מצוה בגללך.

"הנקודה האמיתית שגם הרמב"ם אומר, שיהא משאו ומתנו בנחת עד שיהו הכל מקלסין אותו ומתאווים למעשיו, שהשני גם יתאווה לתורה ולמעשיו, זה הנקודה שבזה יש קידוש ש"ש, שיהא ש"ש מתאהב על ידך לגרום לשני לעשות עוד מצוה.

"אדם שנמצא בקבוצה גדולה, לפעמים קשה לו להשפיע על השני, אבל כשנמצא בקבוצה קטנה יכול לרומם את השני ולזכות ללמדה לאחרים, בפרט כשהוא רואה קשיים אצל החבר שלו. מלבד שהוא זוכה בכך להגיע לדרגה של לימוד לשמה, הוא זוכה בזה גם לקדש שם שמים. קידוש ש"ש אמיתי של בן תורה הוא 'ונקדשתי בתוך בני ישראל', בתוך בית המדרש, עוד שקיעות בלימוד, עוד דקדוק בהלכה שגורם לשני ללמוד יותר בגללו, זה מקדש ש"ש.

"וכידוע שעל חילול ד' אין שום דבר מכפר מלבד קידוש ש"ש, כך אומר ה'שערי תשובה', וזו האפשרות לגרום לעוד בחור ללמוד עוד דקה ושיהיה יותר נעים בחברתו, בכך הוא זוכה להיות מזכה הרבים, מקדש שם שמים, גם התורה שלו מגיעה באותה רמה של תורה לשמה וזוכה לכפרה על חילול ד'".

בחור שקשה לו הלימוד בגלל המצב והלחץ, מה מומלץ לו לעשות?

"צריך לדעת נקודה אחת, מי שיש לו לחץ אמיתי, דבר ראשון לדבר עם הצוות. מי שמרגיש שהדבר יכול לגרום לו לבעיה נפשית שיעזוב את הישיבה, זה דיני נפשות, ושידבר עם רבנים מה עליו לעשות. ברפואת הגוף אם היה צריך להיות בבידוד היה נכנס מיד, הרי הוא יכול להזיק לאחרים, הנפש שלו לא פחות חשובה".

לפעמים הבחור חושש לדבר על מצוקה אישית עם אנשי הצוות בישיבה.

"דבר ראשון עליו לדבר אם הוא חש שזו סכנה עבורו. לפעמים הבחור חושש שאם ידבר עם אנשי הצוות הוא הפסיד את כל הכבוד והערכה כלפיו. האמת היא שהוא מקבל רק הרבה יותר הערכה וכבוד, לכן ברור כמה שידבר יותר טוב. אבל אם בכל אופן הוא לא מגיע לזה וחש שזו סכנה עבורו, ודאי שעליו ללכת מהמקום ללא ספק".

סגולת החינוך שגילה מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל

כיצד על הרבנים והמחנכים בכל מקום להתמודד עם התלמידים במצב שנוצר? ההתמודדות היא שונה לחלוטין מימי שגרה.

זכיתי לשמוע ממרן ראש הישיבה זצוק"ל, ווארט נפלא מאוד. הראש ישיבה זצ"ל אמר שהדבר הכי חשוב לאיש צוות הוא לאהוב את התלמיד, אהבה פותרת כל דבר.

"מה הכוונה? הוא הסביר: אנו רואים דבר פלא, הרי כל כלל ישראל תלוי בהמשך הדורות, לחנך ילדים. הדבר המינימאלי שהיה צריך להיות לפני שמגדל ילד, לעבור הדרכה כמה שנים איך לגדל ילד ואז לתת ילד אחד ניסיון למשך כמה שנים לראות אם מגדל אותו נכון וכו', אבל אנו רואים בדיוק להיפך: בחור בן 18 מתחתן ומיד זוכה להרבה ילדים, מה הפשט בזה? אלא אמר הראש ישיבה זצוק"ל, עם אהבה של אבא לא צריך שום ניסיון.

"אם יש אהבה לתלמיד מאיש צוות, אין לזה תמורה לשטייגען העצום שבחור יכול לעשות ואין ערך למה שיכול להגיע. הסיסמא הגדולה לגדל בחור בכל מצב בסייעתא דשמיא היא להקרין אהבה לבחור, ומלבד אהבה גם לתת כבוד לבחור, בחור ישיבה הוא שר בממלכתו של הקב"ה, האדם הכי נכבד. לפעמים מכבדים אנשים אחרים שיש להם כל מיני משרות, בחור ישיבה יותר חשוב מכל בעלי המשרות.

"המסר הוא שעם אהבה ונתינה לבחור, כשהבחור יודע שגם בדבר גשמי תדאג לו כמו לבן שלך, כך אפשר לפתור הכל".

בעקבות המצב על מה בחור צריך במיוחד השנה להתכונן לראש השנה?

"הרגשת לב מסוימת שיש לי, הקב"ה נתן לנו להבין מה זה כח של יחיד. שמעתי את הווארט הזה מר"מ בישיבה קטנה בבולטימור, הקב"ה רצה להראות לנו, הרי כולנו נמצאים בהסגרים וקפסולות בגלל אחד שישב בסין ואכל שם עטלף או משהו אחר. לפעמים אדם חושב, אני יושב ולומד עשר דקות בהתמדה, מה אני יכול להשפיע? הרי ה'חפץ חיים' תמיד היה מעורר, אדם לומד בראדין ויהודי אחר מתחזק בפריז, לא עושה עבירה. אנו לא יודעים מה הזכות. הקב"ה הראה לנו שיחיד יכול להפוך את כל העולם. ואם בכאלה דברים, על אחת כמה וכמה ברוחניות אדם אחד יכול להפוך את כל העולמות ללא גבול ועם הכח הזה צריך להיכנס לבית המדרש ולחולל פלאים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן