רשכבה"ג מרן שר התורה זצוק"ל השפיע מהודו בקצווי תבל ללא שנשא בשום תפקיד רשמי בעולם התורה, אולם עבור ממלכת הכוללים "רינה של תורה", חרג מהרגלו * נשיאות מרן זצוק"ל בראש הכוללים, היתה אות חיבת קודש נדירה ומופלאה, כאשר נשאם על ליבו בכל צעד ושעל * ההדרכה המיוחדת לאורך הדרך, המעורבות הנדירה והמעמיקה בצורת העמדת הכוללים, והעמידה בראש מעמדי התפילה בעת רצון: ראש הכוללים הרה"ג רבי חיים יוסף שטיגל שליט"א מדבר לראשונה, וחושף באופן נדיר טפח מדמותו של רבן של כל בני הגולה, כמנחה דרכם של עמלי התורה
אלו לא ימים קלים לכלל ישראל שמתמודד עם האובדן הנורא, ואלו ימים קשים במיוחד לראשי "רינה של תורה", אשר ניטלה עטרת ראשם מעליהם.
אין זו מליצה בעלמא. דברים ידועים הם, כי רשכבה"ג מרן שר התורה זצוק"ל השפיע מהודו בקצווי תבל ללא שנשא בשום תפקיד רשמי בעולם התורה. בתוקף סירב, מיאן, והשיב בשלילה לכל הצעה, נכבדה ככל שתהיה. אולם חריגה אחת מהרגלו, נדירה מאד, הוא עשה כאשר נטה חן וחסד לרשת הכוללים "רינה של תורה", ההולכת וצומחת בסייעתא דשמיא בכל רחבי הארץ ועל שורותיה נמנים כיום מאות עמלי תורה. מרן זצוק"ל עמד בנשיאות הכוללים, תוך מעורבות מפליאה בכל דבר ודבר, עד קצה אחרון ממש.
בואכה יום השלושים לבכי, ערב חג הפסח, מנסה "במה" לפסוע בין משעולי הדרך שלובת הזרוע שזכו הכוללים מרבן של ישראל, ולנסות לדלות פניני זיכרון, עובדות והדרכות מהתהליך הנדיר והמיוחד, בו מרן זצוק"ל מעמיד בפרוטרוט את צורת הכוללים, מעמדי התפילה הנודעים, ודרכי התעלותם של האברכים. לצורך כך, התיישבנו לשיחה גלוית לב עם ראש הכוללים הרה"ג רבי חיים יוסף שטיגל שליט"א, אשר מנסה לבחור מתוך הים הגדול של שנות החסד וחיבת הקודש את המלים, התחושות, והרגעים שאיכשהו יכולים לנסות ולעבור עלי גיליון.
יתמות אמיתית מזדעקת בחדר, והבחירה הזו, אינה דבר קל. זכו "רינה של תורה" למה שנכספו לו רבים וטובים – קשר איתן וחיבה מיוחדת מנשיא הכוללים רשכבה"ג מרן שר התורה זצוק"ל, אשר נשאם על ליבו תדיר והיה מעורב בכל הכרעה, קטנה וגדולה. הרה"ג חיים יוסף שטיגל מנסה לבחור, להיאחז ברגעים מיוחדים אלו, ולשאוב עוד הדרכה ברוחו של נשיא הכוללים מרן זצוק"ל.
אנחנו מנסים בראשונה, לעמוד על סוד חיבת קודש מופלאה זו: כיצד זכתה "רינה של תורה" לעמוד בנשיאות מרן זצוק"ל?
"אכן, בראש ובראשונה עלינו להודות לקב"ה, על שזכינו. הבית ברשב"ם היה המקום עם הערך הכי גדול בעולם למושגי ניצול הזמן, וחרף זאת, זכינו לאינספור רגעי הוד של משא הכוללים שנווט בידי רשכבה"ג מרן זצוק"ל, בהכרעותיו והדרכותיו, וממילא בתחושת הרוממות התמידית שהיתה ל"כוללים של רב חיים". בכוחו וברכתו אנו תולים את כל הסייעתא דשמיא הפלאית שיש ל"רינה של תורה", בפרט בזכות המיוחדת שעמדה להתפתחות המואצת של הכוללים, המונים כיום למעלה מ-500 מאות אברכים בלעה"ר, והכל מכוחו הארי אשר נשאנו.
לגוף השאלה, אין בידי תשובה כלל וכלל. כך רצה בורא עולם וכך חפץ מרן זצוק"ל. מבחינת סדר הדברים, ודאי הועיל הענין כי אמו"ר הגאון רבי יהודה שטיגל שליט"א, ראש הכולל הראשון של 'רינה של תורה' בירוחם, היה חביב ומקורב עשרות בשנים לרשכבה"ג מרן שר התורה זצוק"ל, אשר בעת שהותו לבריתות בדרום וכדומה נהג להתאכסן אצלו, וכל עת שנכנס לבית מרן היה כינויו בפיו 'האכסניה שלנו בירוחם'.
עוד זכר לי מרן זצוק"ל תמיד חמימות והכרת הטוב עוד מימי זקני הגה"צ רבי משה שטיגל זצ"ל שלמד עמו בחברותא בנערותו ומאביו הגה"צ רבי מתתיהו זאב זצ"ל, אשר היה מקושר מאד עם מרן הסטייפלער זצוק"ל ואף היה זה שדאג להביאו לארץ הקודש. זו אולי תחילת הקשר, אבל מעבר לכך אין לנו הבנה. רק יכולים אנו לומר, שבחסדי שמים זכינו לחביבות גדולה ויוצאת מגדר הרגיל, וממילא כל שאלה קטנה כגדולה עולה על שולחן מרן זצוק"ל, וכל הוראותיו מיושמים במלואם בכוללים.
לא היה דבר שלא הוכרע על פיו, החל מאלו אברכים לקבל, איך לבחור ראשי כוללים ומה התכונות הנצרכות להיות קיימים בהם, וכן בהתייעצות והכרעות לסדר התפילות והמקומות המסוגלים לישועה לקראת מעמדות התפילה. למעשה בכל נושא ונושא, כעין ערב השמיטה בנוגע ללימודי סדר זרעים שעודדנו והורנו לקיים בכוללים לקראת שנת השביעית, במסלול מיוחד בראשות בנו הגרי"ש קניבסקי שליט"א. ב"ה זכינו ביותר, מאז נוסדה רינה של תורה היא היתה על שולחן רשכבה"ג מרן זצוק"ל בכל העניינים, ועל פיו יישק כל דבר. לא במליצה, לא בשביל התהדרות בשולי גלימתו כ'נשיאנו'. כך אכן היה מבחינתנו ומבחינתו".
על מוסר לא משלמים!
למעשה, הדרכות מפורטות לתוך תוכו של עולם האברכים, זהו דבר חריג ונדיר בצורת המעורבות שהיה ניתן לראות בבית הגדול.
אכן, ולא פעם חששנו, ודאי בתחילת הדרך, כי ישלחנו לאחרים או יפטרנו בתשובה כזו או אחרת. אך כבר עם הקמת הכולל הראשון בירוחם ליווה אותנו מרן בעצה וברכה בכל שאלה וענין, וכך זה המשיך והתפתח. למשל, זכורני התייעצות במעונו באותו שלב, כאשר שאלנו אותו האם ניתן לקבל אברכים אפילו שאין תחזית בטוחה של הכנסות. ענה מרן, שאפשר להתרחב אבל בתנאי שנתפלל… (כלומר גם נתפלל יותר). זה היה המסר הקבוע שלו תמיד: תפילה, תפילה, תפילה.
תמיד הוא דחק שנתרחב, ואציין כי ההוראות בענין היו כל כך בנפשו, עד כי בפעם אחרת ששאלנו, כאשר יש שני אברכים שרוצים להתקבל ואפשר רק אחד, אחד מהם מצוין שילמד גם בלי הכולל, והאחר פחות מצוין שרק בזכות הכולל הוא ילמד, את מי לקבל? השיב "את שניהם…". למעשה תמיד הורה ועודד לקבל כל אברך שרוצה לשבת וללמוד.
עלינו להבין, ושוב ושוב אציין שאיני יודע במה זכינו עד כך, אבל כשמרן רואה את הכוללים כ'כוללים שלו', זה בכל דבר… תקצר היריעה מלפרט, אולם איני יכול לשכוח כי לפני כמה שנים היתה תקופה של עול כלכלי וחוסר מעל הקושי הרגיל. עמדתי לפני חלוקת קמחא דפסחא לאברכים, והיו לי כבר חובות שנגררו מזמן חורף. נכנסתי אליו בשבוע של פורים, וכתבתי לו על פתק משפט אחד 'אני צריך לכוללים מיליון שקל עד פסח'. מרן קרא, הרהר קצת ואז נשא אלי מבט ואמר 'אם אתה צריך, יהיה לך!'.
לקמחא דפסחא של אותה שנה, בחישוב מדויק של סכום התרומות שהתקבלו ללא שום צפי ותקדים שמתקרב לכך, היו ההכנסות 997 אלף שקל! בדקתי היטב בערב החג, וראיתי שזהו במדויק הסכום שהיה נצרך, לא כולל שלושת אלפים ש"ח שהייתי צריך, אבל רק לאחר הפסח… כלומר, זה מה שהיה צריך, ומכל היוצא מפיו לא נפל מאומה ארצה…
ישאל השואל: מרן זצוק"ל היה פרוש גבוה מעל גבוה, ומה לו לכאורה לענייני מלגות, שמירת סדרים וכדומה?
אם רק לכך קיימנו שיחה זו, דיינו. היה מדהים לראות כיצד הוא מבין במדויק מה נדרש ומה צריך, כמובן תוך שהמושגים הרוחניים העצומים הבלתי נתפסים של מרן זצוק"ל 'מושכים' אליהם את עולמנו הנמוך ובעיותיו ומעלים את עמלי התורה במעלה הר השם. פשוט שאלנו ושיתפנו, וזה הפך לקבע, וברוך השם זכינו לקבל הדרכות נדירות שהאירו את הדרך למאות עמלי התורה בכוללים בכל דבר וענין. למשל, מרן הורה לנו שאברכים צריכים להוסיף זמן בכולל ללימוד מוסר, ולשאלתנו האם להוסיף על כך במלגה אמר נחרצות ש"על מוסר לא משלמים", ופעמים רבות דיבר בעד ענין זה של לימוד המוסר. כששאלנו את חדב"נ מרן הגר"ש שטינמן שליט"א האם למרן עצמו היתה קביעות במוסר כחלק מן ה'חובות' הידועות, השיב לנו: 'לא היתה לו קביעות במוסר, אבל כל אגדות חז"ל בש"ס שיש בהן מוסר, כשהגיע אליהן, היה לומדם בהתרגשות גדולה, וממש בוכה!'…
אספר עוד, כי מספר פעמים עמד אתנו בדברים על כך שהאישה ששולחת את בעלה לסדר שלישי צריכה לדעת שהיא חלק מהמצוה של לימוד תורה, וכך תעשה זאת בשמחה. כלומר, הוא היה ער ממרום שקיעותו והתמדתו הבלתי נתפסת, לעידוד המיוחד שצריכה אשת אברך שיוצא ללמוד בכולל ערב.
הרגשנו שרשכבה"ג מרן התורה זצוק"ל מחשיב את זה כ'כוללים שלו', בכל תחום וענין מעולם הוא לא השיבנו ריקם. מרן זיע"א ראה ב"רינה של תורה" מפעל של תורה שצריך לחזקו ולעודדו, ובכל עת שנכנסתי אליו המריץ אותי מרן זיע"א לפתוח עוד ועוד מקומות תורה. חביבותו של מרן לכוללים בלטה תמיד, תמיד השיב בפרוטרוט ונטל על עצמו כל הכרעה. ראה זאת ממש כענין שלו.
בחודש כסלו תשע"ח, עלתה השאלה על שולחנו האם לפתוח 'כולל זרעים', וכשהתייעצנו עם מרן זיע"א את מי למנות בראשות הכולל, השיב מרן "את הבן שלי ר' יצחק שאול", ומיד קרא לבנו לשמוע על ההצעה. היתה זו אחת מאותן פעמים שהוכיחו שוב ושוב את חיבת הקודש של מרן, שמועיד את בנו – אשר ידוע לכל כמה הוקירו והעריך את מידת גדלותו בתורה – לכהן ב"רינה של תורה" אותה רואה הוא כמקום נכבד להרבצת תורה.
בשנתיים הבאות, עשינו הרבה השתדלויות בעניין על מנת שהדבר ייצא לפועל, אך הגרי"ש שליט"א סירב כמסורת אביו הגדול שלא לשמש בשום תפקיד. לאחר שנתיים, הגענו אל מרן כביכול לדין תורה. הזכרנו למרן, שלפני שנתיים הוא הציע לנו את בנו כראש כולל, אך הוא מסרב. מרן זיע"א פנה אליו ושאל "למה לא?", ובנו הגרי"ש השיב בענוותנות כי אינו מתאים. אז מרן זיע"א השיב לנו בחריפות "הוא צודק!!!… הצעתי לכם הצעה טובה בשבילכם, אבל הוא צודק שהוא אינו מסכים…".
העמדת צורת הכוללים
האם היו הדרכות מיוחדות של מרן זצוק"ל בנוגע להעמדת צורת הכוללים?
היו לא מעט, אך בעיקר זכורים לי כעת מספר פעמים של קורת רוח במעונו ואז 'ניתנה הרשות'… בחודש ניסן תשע"ט, לאחר כלות שנה להסתלקות מרן ראש הישיבה זצוק"ל, הקמנו כולל חדש בבני ברק, "רינת אהרן", לע"נ מרן הגראי"ל. עד אז, "רינה של תורה" התמקדה בהקמת מקומות תורה בפריפריה, ובסמוך לאותה עת הורה לנו מרן זיע"א לפתוח כולל גם בעיר התורה בני ברק. הוחלט שהכולל יפתח בשכונת פרדס כץ, סוג של פריפריה מבחינה תורנית, ודאי באותו הזמן. בראשות הכולל הוכתר נכדו הגדול של מרן שר התורה ונכד מרן ראש הישיבה, הגאון רבי אליעזר שטינמן שליט"א.
מובן מאליו שפתיחת הכולל התקיימה בבית מרן זיע"א, ואל הבית נאספו ראשי הכוללים וגדולי ישראל שמלווים את "רינה של תורה", ראש הישיבה מרן הגר"ש שטינמן שליט"א ומרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל שליט"א. במעמד זה עלו כמה נושאים מעניינים בענייני הכוללים. למשל, על הכתוב בגמרא שכל הלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום, התבטא מרן זיע"א "הדברים כפשוטם". עוד עלתה שם שאלה, מה הביאור ברמב"ם בהלכות ת"ת 'אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה', וכי צריך ללמוד בלילה יותר מביום? ומרן השיב: "בלילה אף אחד לא מפריע…".
עוד נדונו באותו מעמד סדרי הלימוד בכוללים, צורת קבלת אברכים ועוד, ועל הכל הרחיב בעת רצון וקורת רוח זו. בין היתר אישר אז את האמור בשם חמיו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ש'אין זו עבירה ללמוד בשנה ראשונה' ועל כן יכולים אנו לקבל לכולל ערב גם אברך בשנה ראשונה, ועוד ועוד.
כך גם כששאלתיו בהזדמנות האם המעלות הכתובות על אלו שלומדים תורה בלילה, חלות גם על אלו שתורמים ללימוד הזה? ומרן השיב: "לא, ללומדים. ובהזדמנות אחרת כששאלנו על התורמים השיב לומר להם : "שאם יתרמו יראו ישועות".
"השכילו לבוא בכוח התורה ועמלה"
שנתיים אחורה, כלל ישראל בצרה סביב מגיפת הקורונה, ונאחז בהוראות מרן זצוק"ל. כיצד נראית תקופה זו ב"כוללים של רב חיים"?
מלבד מה שזכה כלל ישראל שמרן זיע"א עמד כחומה בצורה שלא לסגור את החיידרים בשום פנים ואופן כי זו סכנה, היו לו הוראות מפורטות כיצד לנהוג בכוללים בימים אלו. בחודש אייר תש"פ, למדנו בבתים עם חברותות טלפוניות, כי בתי המדרש היו סגורים. לקראת סיון, כשנפתחו בתי המדרש, האברכים הרגישו שמחה גדולה על החזרה לבית המדרש, ובכל הכוללים חגגנו זאת בשמחה יתירה. כששאלנו את מרן זיע"א מה לעשות לכבוד זה שחוזרים לבתי המדרש, מרן הורה לסיים את הש"ס, ואכן הש"ס כולו חולק בין האברכים ונלמד מספר פעמים. לא היה צורך להוסיף מלגה, או דרבון כלשהו. מרן הורה, והלבבות גאו.
לא ניתן להקיף את כל הליווי העצום של מרן וההדרכות המפורטות שקיבלנו בתקופת הקורונה ואתגריה. בערב שביעי של פסח תש"פ, היה סגר ואיסור על התכנסות. חשבנו לבטל את מעמד התפילה הנודע בעת הזאת, אך בברכת מרן עשינו את המעמד בחברותות כל אברך בביתו, ולקראת התפילה עשינו חדר ועידה גדול, אליו כולם התחברו כאשר בבית מרן מתחברים גם הם והוא בראשם. התפילות שהיו אז – לא ניתן לשער בכלל… הפחד של אותם ימים נתן את אותותיו, והזעקות היו ממעמקי הלב.
"רינה של תורה" ידועה בציבור – לא פחות מהיותה רשת כוללים, ויהיו שיאמרו אף יותר – בזכות מעמדי התפילה המסוגלים לישועה בעתות רצון. למעשה, מרן זצוק"ל אף עמד בראשם בעצמו. כיצד החל הדבר?
לאחר המעמד הראשון בפורים תשע"ב, נכנסנו למרן שליט"א לספר לו שאנשים רואים ישועות מכוח התורה ושם אחרי שם מהמוזכרים לישועה החלו להתארס. ענה מרן, "זה פשוט…" כוח התורה והתפילה היה ברור אצלו, בדיוק כמו שאנחנו בטוחים שאם נלך למקרר נוציא משם חלב. ביקשנו ממנו פעם הכוונה ועצה – מה הם הימים המסוגלים לתפילה, ומרן טרח לכוון אותנו לספרים הקד' ובירך אותנו בהצלחה מרובה. אגב, לגבי המעמד בפורים, שכמובן קדם לו סדר הלימוד ברציפות ובתענית דיבור של האברכים המגיעים לתפילה בכוח תורתם, מרן זיע"א פסק לנו שלא ניתן לקיים מצוות מתנות לאביונים במלגה של כולל פורים, ואין זה עולה לתורמים כמתנות לאביונים, גם אם יזכו את המלגה לאברכים אחר עלות השחר.
את סדר התפילה המקובל בידי "רינה של תורה", סידר מרן הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, ומרן רשכבה"ג זיע"א עבר עליו בעיון, מתחילה ועד סוף, והיה הדבר נכון בעיניו. קשה להסביר את התחושה בתוך החדר באותו רגע, בבית שיודע דבר או שניים על ישועות… וכך, כאשר מרן זצוק"ל פוסק וסומך ידיו על הסדר המסוגל לישועה, היה ממש חשמל באויר. לאחר הסתלקות הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, נכנסנו בבקשה למרן רשכבה"ג זיע"א, שאנו זקוקים למכתב חיזוק מיוחד כעת. מרן יצא מגדרו, ובצעד נדיר, יחד עם גיסו הגאון הגדול רבי יצחק זילברשטיין שיבדל"א, כתב מכתב עם משפטים לא רגילים, מכתב לדורות על המפעל הגדול "רינה של תורה", בו נכתב בין היתר: "והשכילו לעשות לבוא בכח התורה ועמלה להעתיר בדבר ישועה ורחמים בעת רצון בעד הזקוקים לזיווג, וכבר ידוע ומפורסם הדבר שרבים נושעו בסגולה נפלאה בכוח התורה וכוח התפילה".
הדרכות וסגולות
האם במהלך השנים הצלחתם לשמוע ולקבל הדרכות וסגולות מיוחדות ממרן זצוק"ל, שפחות היו מוכרות לציבור?
לא מעט, אבל אנסה לתאר כמה דוגמאות. בשנת תשע"ח שלח אותנו מרן זיע"א להתפלל בט"ו באב בציון בעמוקה, כאשר חתנו הגדול מרן הגר"ש שטינמן שליט"א, יעמוד בראש המעתירים. זו היתה הוראה נדירה מאד, שגרמה לכך שגם בני ביתו המקורבים השתוממו, אבל כך ציווה. בערב שבת קודש קודם המעמד, ניגש אליו נכדו ותלמידו הגדול הגאון רבי גדליה הוניגסברג שליט"א בשליחות חמיו מרן הגר"ש שטינמן, לשאול את מרן איזה פרקי תהלים כדאי לומר במעמד התפילה. אציין, שבדרך כלל מרן זיע"א תמיד היה מורה לכל השואלים כעין זה וגם לנו מספר פעמים, ש'כל הקפיטלאך טובים', ואין פרק מסוים שיותר מועיל. הפעם מרן עונה: "שיר המעלות ממעמקים…". אחד הנוכחים שנדהם מהתשובה, ניצל את שעת הכושר ושאל למה דווקא את הפרק הזה. ענה מרן זיע"א: "כי הזיווג מגיע ממעמקים!!!…", ויהי לפלא . מאז הפך פרק ק"ל בתהילים לפרק קבוע בסדרי מעמדי התפילה.
אוסיף, כי מרן זיע"א היה ער לסיפורי הישועה שמגיעים לפתחו כסדר, ואף הורה לנו שוב ושוב שצריך לפרסמם לרבים, כי זה מחזק את האמונה בכוח התורה והתפילה. כמובן שעשינו כדבריו, ומרן זצ"ל גם היה מקבל לידיו את חוברות הישועות וסוקר אותן בהנאה מרובה. יצוין, כי לדידו של מרן לא היה שום פלא בסיפורי הישועה שלא חדלו מלהישמע בקרב המוזכרים במעמדי התפילה המסוגלים לישועה, וכבר לפני עשור אמר לנו ש"זה שרואים נסים בכוח התורה, הוא פשוט".
הבקשה האישית של מרן שר התורה זצוק"ל
איך היתה ההסתכלות של מרן זצוק"ל, בנוגע לקיום הסגולה דווקא על ידי הכוללים?
היו מספר פעמים שהתבטא בענין, ואף כתב זאת. בחנוכה תשפ"א יצא מרן זיע"א מגדרו וכתב מכתב אישי ללומדי הכוללים שבנשיאותו, היה זה מכתב נדיר שהכה גלים. במכתב הוא פונה לחכמי ורבני "רינה של תורה", וכותב על כוח התפילה שניתן להם: "אל עמלי התורה לומדי הכוללים "רינה של תורה" הי"ו המתכנסים בבית המדרש לדרמן ובשאר הכוללים. כאשר מאות אברכים לומדים שעות רצופות בתענית דיבור, דבר גדול הוא מאוד. אמרו חז"ל במקום הרינה שם תהא תפילה (ברכות ו') וכאשר תקומו מן הלימוד בוודאי הוא שעת רצון גדול ביותר כאשר כבר הוכח ונתפרסם שרבים זכו לישועה בזיווג ובזש"ק ובשאר עניינים עי"ז, כי תפילה זו אינה שבה ריקם ובוודאי מתקבלת כמו שאמרו חז"ל (ע"ז יט, א) הקב"ה עושה לו חפצו". חרף חולשתו באותו הזמן, מרן מבטיח: "בלי נדר אם יהיה בכוחי אתאמץ גם אני להשתתף עמכם, ונכון שכל הצריכים לישועה ישתדלו מאוד להזכר בתפילה זו ובס"ד יצאו מאפילה לאור גדול. הכו"ח להודיע כח תורה ותפילה (-)". ההבטחה קוימה בס"ד, ואף באותה פעם מרן זצוק"ל עמד בראשנו.
בהתבוננות עד כמה היה הדבר יקר בעיניו, אני נזכר כעת כי לקראת מעמד התפילה בהושענא רבה תשע"ט, מרן זיע"א יצא מגדרו וכותב קויטל, תפילה אישית להזכרתו בתפילת "רינה של תורה" בכותל המערבי. בקשת מרן זיע"א הפכה להיות שיחת היום בכל בתי המדרש בארץ, משום שמרן זיע"א, שהוא כבר 'שר התורה' במלוא מובן המילה וכל כלל ישראל מייחלים למוצא פיו, מבקש ש"יתנו לו ללמוד"… כמו כן מבקש מרן זיע"א ש"יהיו לו ילדים צדיקים". נורא למתבונן! למרן יש כבר משפחה מפוארת של תלמידי חכמים מובהקים הבקיאים בש"ס, מהם מרביצי תורה נחשבים בעולם התורה, ועדיין מחשבתו של מרן זיע"א היא עלייתם בתורה ויראת שמים, ולדעתו תפילה על זה גם תועיל!
אספר משהו מרגש במיוחד שטרם פורסם. בראש חודש אדר ב' האחרון, כשבועיים לפני הסתלקותו, מרן זיע"א כידוע עקב חולשתו כבר לא קיבל קהל. הגאון רבי גדליה הוניגסברג נכדו ונאמן ביתו, הגיש לו דף ובו שמות הזקוקים לזיווג ולברכה, ומרן זיע"א הורה לו שימסור את השמות למעמד התפילה הקרוב שעושים "רינה של תורה" בלדרמן! … זו ללא ספק צוואה לדורות.
דמעותיו של גדול הדור
מרן זצוק"ל קבע גם את מקומות התפילה?
ודאי. אספר כמה מקרים: בחודש ניסן תשע"ט, עליתי לביתו של מרן זיע"א והבאתי בפניו את שוועת מעוכבי זיווג, אשר מבקשים להוסיף תפילה עבורם גם בשביעי של פסח, בסגולת קריעת הים. מרן זיע"א נחרד – "שביעי של פסח??? זה יום טוב, אסור לעשות תפילות", אבל מיד מחייך את החיוך הלבבי המפורסם: "אבל שיעשו בערב שביעי של פסח אחרי חצות, זהו זמן מסוגל!". כך התקיים לראשונה 'מעמד ערב שביעי של פסח', זמן מסוגל לישועה שקבע מרן. האם הזמן כבר היה מסוגל קודם לכן, או שנהיה מסוגל לישועה כי כך גזר צדיק? אין לנו עסק בנסתרות, מה שברור לנו שהמעמד הושיע אלפים!!! ויהי לאות ומופת". זה היה אחד המעמדות המרגשים ביותר, ומאז זה נהיה מסורת וחזקה לכל דבר וענין. ערב שביעי של פסח, אחר חצות היום, בחדר לימודו של מרן – תפילה וזעקה למען מעוכבי זיווג. עקב הקושי להכניס ציבור גדול לבית הקטן והצנוע מתקבלת ההחלטה לראשונה לשדר את המעמד בשידור חי.
מזה כמה שנים שבערב ראש חודש סיון, מתקיים מעמד התפילה בציון הקדוש של האמורא רבי אבדימי בחיפה. זהו מעמד שיסודו בהררי קודש, והיה זה זקני הצדיק המקובל מחיפה רבי אברהם קוך זצוק"ל, שגילה את המקום כמקום מסוגל, וייסד בו את המעמד בזמן הזה של ערב ר"ח. בשלבים מסוימים, היו שהתחילו לערער על המקום כציון הקדוש של רבי אבדימי, ועלו סברות שונות לפיהן המקום אינו מוסמך דיו, ואין בידינו עליו מסורת מהאריז"ל. נכנסנו לקודש פנימה יחד עם בנו חביבו הגרי"ש שליט"א, אשר פורש לפניו את הצדדים, ומרן מכריע לא לשנות ולהמשיך להתפלל שם. האם מרן זיע"א ראה ברוח קדשו ששם טמון רב אבדימי, או שקיום המעמדות שם במשך כמה שנים הפך את המקום למקום תפילה? גם זאת לא נדע, אבל באותה שנה היתה התעוררות מיוחדת מאוד בתפילה, וסיפורי הישועות לא חדלו מלזרום. זה עוד היבט שהיה אפשר לראות כסדר: הוראת מרן לא היתה אף פעם סתם כהוראה בעלמא, אלא תמיד היה איתה סייעתא דשמיא מיוחדת מאד. הנוכחות שלו בתפילה היתה מורגשת, גם אם לא נכח שם באופן פיזי.
עלינו להבין עוד דבר: כמה מצוקות שמע הבית הקדוש ברשב"ם? אי אפשר לדמיין, אבל מעיד אני עליי שמים וארץ ומעידים בני הבית, כי רגש מיוחד בליבו הטהור של מרן זצוק"ל היה למעוכבי זיווג, עד בכי ממש! מעוכבי זיווג היו תמיד על ליבו הטהור, ושמא זהו חלק מאותה חיבת קודש לה זכתה "רינה של תורה". נזכר אני כעת שלקראת הושענא רבה תש"פ, היתה בהנהלת "רינה של תורה" התלבטות גדולה האם לקיים כבכל שנה את המעמד בכותל המערבי. זאת לאור העובדה שהציבור המשתתף גדל משנה לשנה, והנהלת המקום לא מאפשרת הגברה ועל כן חלק גדול מהמשתתפים לא מצליח להצטרף, בפרט בעזרת נשים. נכדו הרה"ג יעקב ישראל שליט"א מביא את ההכרעה לשולחנו של מרן, ומרן זיע"א מזמין בחביבות יתירה: "שיבואו לכאן…!".
כך נוצר פרק חדש במעמדי התפילה ב"רינה של תורה", תפילה בחדרו של מרן!!! זאת לאחר לימוד של המוני אברכים כל הלילה בבית הכנסת לדרמן, תפילה, הקפות, חבטות, ומיד לאחריהם פרקי תהלים מסוגלים. ואצל העומדים בחדרו של מרן – חרדת אלוקים! מי שזכה לראות את פני המלאך באותם רגעים, ראה את דמעותיו של גדול הדור הנושא במשא הדור וכואב בכאבם ממש. בני הבית והמתפללים הקבועים רואים בגודל השעה, וממהרים לצרף את שמות יקיריהם… הלב הגדול ששמע כל כך הרבה צרות וקשיים, החל לדמוע ממש כאשר לפניו הונחו שמות מעוכבי זיווגים. אלו מחזות ותחושות שלא יישכחו.
דבר גדול הם עושים
האם מרן זצוק"ל אחז שיש מעכבים שמונעים מאנשים את זיווגם?
אכן. כבר מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל ומורנו הגר"י אדלשטיין זצוק"ל הרבו לדבר על הזהירות הגדולה הנדרשת מקפידות של אחרים, ועוררו על כך ליחידים בהרבה מקרים קשים של עיכובים וצרות ל"ע. אך מרן שר התורה ככל הנראה ראה בזה תקנת הציבור, ולכך הורה לפרסם זאת לרבים, ולקיים מעמד 'בקשת מחילת הרבים'. הוא ראה מקום לתקן את הדבר הזה, ובשליחותו ובהוראתו התייסד 'מעמד הסרת קפידות'. הוא שלח אותנו לאחד מצדיקי הדור שליט"א שערך את סדר התפילה להסרת קפידות. לאחר מכן מרן זיע"א עבר על הסדר מילה במילה במשך דקות ארוכות, ומצא חן בעיניו, והורה לומר בשמו לציבור שמבקש שיתפללו את הנוסח זה. עוד ענה בפרוטרוט לגבי פרקי התהילים שצריכים לומר, ושעת התפילה הראויה. כך היה באמנה אותנו… כל פרט, כל מילה, כל פרק, וכל היבט – ולו הקטן ביותר – של מעמדי התפילות.
בעשרת ימי תשובה תשפ"א, מרן זיע"א יצא לציבור במכתב נדיר ומיוחד בגודל חומרת קפידת בני אדם, במטרה לעורר ולחזק את העניין שימחלו כל ישראל זה לזה בימים אלו, והוסיף על כך: "יש לחזק מה שעושים רינה של תורה לקיים מעמד בקשת מחילה וכפרה… ודבר גדול הם עושים".
בני משפחת מרן עמדו משתאים על העניין, היכן מצינו והכיצד תפילה על בקשת מחילה יכולה לפעול אצל הנפגע, והסביר בנו חביבו הגרי"ש שליט"א כי ידוע המעשה עם רבי זלמל'ה תלמיד הגר"א, שהיה נדמה לו פעם שפגע במאן דהו, וחיפש אחריו רבות לבקש מחילתו ולא מצא, ומרוב צער נפל למשכב. הגאון החסיד זיע"א ביקש לשלוח לו לאמור שאם הוא עשה את ההשתדלות מצדו בוודאי הקב"ה ייתן בליבו של אותו אחד למחול, וכיוון ששמע את הדברים שבה רוחו אליו, וזוהי בוודאי כוונת מרן, שאם עושים את כל ההשתדלות (החזקת עמלי תורה שיעתירו בעניין הזה) הקב"ה ייתן בלב המקפידים למחול.
האם היו שינויים מעת לעת בהוראות מרן זצוק"ל בעניינים אלו?
אחד הדברים הפלאיים אצל מרן רבינו זיע"א, היתה העובדה שתמיד היה חידוש בהוראות, ואף אם היה מי שחשב שאפשר כבר לדעת לבד מה מרן יאמר, בכל פעם הוא הופתע מחדש מדבריו. סיפור אחד לדוגמא: פעם נכנסתי בערב חנוכה עם דודי ראש הכוללים הגה"צ רבי מרדכי ליבר כהן שליט"א לבית מרן זיע"א. מרן היה קצת מקורר, ולכן למד בחדרו כאשר קבלת קהל לא מתקיימת כרגיל. את אלו שכן זכו להיכנס, הוא קיבל בחדר השינה.
כאן ההזדמנות אולי לתאר, איך זה נראה ש'הרב לא מרגיש טוב'. הוא לא נח וכדומה, אלא הוא לומד עם הסטנדר ע"י המיטה… הוא רק לא יוצא לחדר הרגיל. נכנסנו, ואנו שואלים את מרן זיע"א האם נכון לעשות את המעמד המסוגל בעת רצון של 'זאת חנוכה' כמעמד תפילה בציון החזון איש זיע"א. מרן מעודד לעשות כך, ומוסיף משפט רב משמעות "גם אני הולך שם להתפלל…", אמירה שתשתרש לדורות, ומשמעותה שציון החזון איש זיע"א הוא מקום תפילה, ומרן מעתיר שם אף על ענייניו האישיים.
לימים, לקראת זאת חנוכה תשפ"א, אחרי שנת קורונה קשה מאד, מגיעים ל"רינה של תורה" עשרות פניות מתלמידי חכמים חשובים: 'ישנם הרבה בחורים נושרים ל"ע, וחייבים לעשות זעקה ותפילה עבורם, ורינה של תורה אשר כבר איתמחי גברא וקמיעא בקיום מעמדות תפילה, הם אלו שצריכים להרים את הדגל'. נכנסתי למרן זיע"א, ושאלתי: 'רוצים לעשות מעמד תפילה על חינוך הבנים, הציעו אולי לעשות זאת בציון החזון איש', ומרן זיע"א חותך במילה אחת: "בכולל!" (כלומר בביהמ"ד לדרמן).
לנו זה היה ברור שמרן זיע"א יעודד את המעמד בציון החזון איש, שהרי כבר שמענו ממנו כמה פעמים בעבר את גודל מעלת המקום, ואת האמירה הנחרצת 'גם אני הולך שם להתפלל'. אבל הנה זה פלא – מרן מורה שתפילה זו תהיה בכולל דווקא. סוד השם ליראיו.
בתקופת הקורונה, חנוכה תשפ"א היה בתקופת הגל השלישי, הימים ימי סגר והמעמד האמור להתקיים בביהמ"ד לדרמן היה בחשש גדול. היו שטענו שבימים כאלו יש למנוע את פתיחת עזרות הנשים, וודאי לא להתאמץ לשדר את המעמד במעגל סגור לכל הקומות של עזרת הנשים כבכל שנה. אך מרן זצוק"ל הורה לנו, כי ל"נשים יש כוח תפילה מיוחד", ולכן אסור לוותר על תפילתן, ועל כן צריך לעשות כבכל שנה ולפתוח את עזרות הנשים כרגיל.
מה עמד מאחורי ההודעות שיצאו לעיתים, ב"הורמנא" דמרן זצוק"ל?
לא זזנו מידיו. בכל הודעה בשם מרן, נוסח ההודעה עבר את עיניו לפני הפרסום תוך ירידה לכל פרט. כך זה היה בהוראה להורים שתפילת "רינה של תורה" היא ההשתדלות הנכונה בשידוכים, וכך היה בהוראה לציבור שאלו שנושעו במעמדי התפילה ראוי שיבואו להודות להשי"ת במעמד, וכן הלאה והלאה.
לדוגמא, ידוע בציבור ענין קבלת אמירת 'נשמת' כסגולה לישועה. הדבר כבר מופיע בספה"ק, ובמשפחת מרן זיע"א אוחזים באמנה איתם סגולה מאת מרן הסטייפלער זיע"א, לקבל לומר 'נשמת' כסגולה ללידה. ככשאלתי למרן זיע"א, אם הוא גם סגולה לזיווגים ולא רק ללידה, השיב לי מרן "כן".
כמה ימים קודם מעמד התפילה של זאת חנוכה תש"פ, ביקשתי לפרסם נוסח מסוים בשם מרן בנושא זה, בנוסח כעין "הנני להעיד ששמעתי מאבי שזו סגולה וכו'", וכשהראיתי למרן את הנוסח השיב לי במתיקות: "על זה, אינני יכול להעיד…" (כלומר, הוא עד שסגולת הסטייפלער היתה עבור יולדת, אם כי הוא אוחז שהיא גם לזיווגים). הוצאתי נוסח אחר שהיה עמי, והשיב לי "זה אתה יכול לפרסם בשמי". יש אולי אנשים שחושבים שחתם כלאחר יד… אבל צריך לדעת כמה מרן היה זהיר בכל מילה, והיה עובר ממש כמתואר עד הנוסח הנכון והישר בעיניו.
אוי, מה היה לנו. אבלים ודוויים אנו בתוך אבלי ציון וירושלים, בתחושת חסר מיוחדת של יתמות אמיתית. ב"ה עושים כעת בכוללים חיזוק מיוחד בלימוד טהרות לעילוי נשמתו הטהורה. בהוראת מרן הגר"ש שטינמן שליט"א, קיבלו על עצמם כל בני הכוללים להוסיף על הלימוד בכל יום שתי משניות מסדר טהרות. ננסה להתנחם ולהתחזק בהמשך התעלות עמלי התורה כאשר ביקש וטרח ובקיום הדרכותיו בכל עת, ויהי רצון שיהיה מליץ יושר על כל ישראל לפני כיסא הכבוד.
