הרב חיים ולדר: כשהבחור דרש על נכבדות

 

1.

השבוע, שמעתי שיחה נאה של בחור צעיר, שדרש בשבחו של אחיו החתן ותיאר בדרשתו את אופן החינוך לו זכה בבית.

המילה שבלטה בדרשתו היתה המילה "נכבדות".

הוא תיאר כיצד ההורים החדירו בהם את החשיבות להיות מכובד, להקפיד על ההתנהגות תקינה, ולהתרחק מהתנהגות שאינה מכובדת ובוודאי כזו שמשפילה את עושיה.

הוא הוסיף וסיפר סיפור מפי מרן הסבא מנובהרדוק זצוק"ל על חבורת נוכלים בוורשא שזו היתה שיטת הנוכלות שלהם: הם היו מראים לבן אדם תיק מלא בשטרות על סך מאה אלף רובל ומציעים לו את הכסף תמורת עשרים אלף רובל.

כמובן שהאדם היה מהסס. הרי יגלו שהשטרות שקניתי מזויפים. הם היו מרגיעים אותו באמרם: "לך לבנק ותראה אם הפקיד מבחין בזיוף. הוא היה נוטל מהם ערימת שטרות והולך לבנק ואכן הפקידים לא היו מבחינים שמדובר בזיוף.

היו כאלה שעדיין חששו וביקשו לקחת ערימת שטרות באופן אקראי מהתיק (מחשש שאולי נתנו להם ערימה של שטרות אמיתיים), הנוכלים נהגו לומר "קח כמה שאתה רוצה מאיפה שאתה רוצה. אנחנו אפילו לא נסתכל". הוא היה הולך שוב לבנק ומגלה שהזיוף כל כך מוצלח שפקידים ותיקים לא מבחינים בון, וזה היה משכנע אותו להוציא עשרים אלף רובל אמיתיים כדי לקבל מאה אלף שאמנם מזויפים אך בזיוף כל כך מוצלח שאיש לא יבחין בו.

וכאן סיפר מרן הסבא מנובהרדוק: האמת שאכן הכסף כלל לא היה מזויף. כל מאה האלף הרובלים היו אמיתיים וחוקיים להפליא? אז איפה כאן הנוכלות?

מסתבר שכמה דקות לאחר שהאיש העביר את הכסף והתיק נמסר לידיו היה עוצר אותו  "שוטר" ומבקש לראות את התיק. השוטר היה מביט בכסף וצועק: "זה כסף מזויף". בכל המקרים ללא יוצא מן הכלל היה האדם נמלט על נפשו ובורח, תוך שהוא משאיר את התיק היקר (באמת) ביד השוטר, מצוות הנוכלים, שהיה היחיד המזויף בכל מעשה הנוכלות הזו…

"מדוע אם כן הוא ברח?" שאל מרן הסבא מנובהרדוק? "הלא היה צריך לעמוד על שלו. לומר ל"שוטר": "אדוני זה כסף אמיתי ואפילו בבנק אישרו שזה כסף אמיתי". מדוע לא טענו כך הרבים שנפלו בפח?

הסביר מרן הסבא זצוק"ל: מכיוון שהידיעה הפנימית שלו היתה שבכסף מזויף עסקינן, הוא חש עצמו שהוא לא בסדר. אדם שהוא בטוח ושלם בעצמו אינו נבהל. הוא עומד על שלו ואומר "הכסף אמיתי, אני יודע, בדקתי את זה" ברגע שהאדם חסר עקרונות ואינו שלם עם עצמו, אין לו חוט שדרה ואין לו ביטחון אמיתי. בעת מבחן הוא יעוף כעלה נידף ברוח.

 

לדבריו של הבחור הייתי מוסיף עוד נדבך משמעותי. תובנה לכל אחד ואחד מאיתנו.

אנחנו משתמשים במושג "מכובד" לתאר התנהגות של מישהו. "הוא מתנהג בצורה מכובדת", "האירוע היה מכובד". אבל אם נדייק יותר במילה הזו : המילה "מכובד" מתארת מישהו שנוהגים בו בכבוד.

הדרך היחידה להנחיל התנהגות מכובדת אצל אדם, היא לכבד אותו מאז ילדותו. ילד שמכבדים אותו ובחור שמכבדים אותו הופך לאיש "מכובד" וממילא הוא לא יעשה משהו שפוגע במכובדות לה זכה משחר ילדותו, לעומת זאת, מישהו שהשפילו אותו ופגעו בכבודו כל ילדותו ונעוריו עלול להתנהג בצורה לא מכובדת מפני שהורגל להיות בלתי מכובד.

 

3.

גדלות האדם היא שיטה שאותה  הגה וחינך על פיה  – מרן הגאון רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל, ראש ישיבת סלבודקה מראשי תנועת המוסר.

"גדלות האדם" דגלה בהבנה שהאדם הוא "נזר הבריאה" ומעמדו ככזה, מחייבו להתנהג בצורה נעלה. השיטה דגלה בעיקר בהבנה שע"י הבנת גדלותו של האדם תושג התגברות על היצה"ר שכן האדם, ע"פ השיטה, מעצם ברייתו נברא ישר ורק הסיטואציות בהן הוא נמצא מובילות אותו לעתים למעשים רעים. השיטה שללה התנהגות אינסטינקטיבית ודרשה חשיבה ושיקול דעת באשר לכל פעולה.

ובמילה אחת: "מכובדות"!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן