בעושר! ובאושר?

הסופר הרב חיים ולדר בטורו השבועי: עושר אינו מביא לאושר. נקודה. אם כי הוא יוצר אשליה כזו * פרק ראשון

– 1 –

לאחרונה שוחחתי עם נער שנקלע למשבר. לא רוצה ללמוד לא רוצה ללכת עם חברים ואפילו לא רוצה לאכול. אין בו כוחות וכל מה שהוא רוצה זה לשים את הראש על הכר ולישון. מיואש.

וכל כך למה? בדרך כלל, דברים כאלה קורים בגלל אירוע טראומתי או פגיעה חברתית מתמשכת. אך כאן, הייתה סיבה אחרת לגמרי לנפילה הנפשית שלו: מסתבר שמשפחתו נוסעת מדי חורף לסקי באירופה, ואילו השנה בשל נגיף הקורונה לא נוסעים. זה שבר אותו לגמרי.

הסיפור הזה ממחיש את החסרונות הגדולים בחברת השפע של היום. את האמת על חולשתו של העשיר וחוזקו של העני.

– 2 –

אבא שלי, גדל בבתי אונגרין בירושלים. היה להם חדר ולוגן שזה סוג של "סלון". בבית זה גדלו שמונה נפשות, ואני מאמין שהם לא היו המשפחה הכי גדולה בבתי אונגרין.

ויום אחד התחתנו שני פליטים שהגיעו מהשואה ולא היה להם היכן לגור. אז בשבעת ימי המשתה הם התגוררו בבית הקטן של אבי בחדר הקטן כשכל המשפחה מצטופפת בלוגן.

מי שמכיר את בתי אונגרין, מדובר במרפסת משותפת המובילה לכעשרים בתים ולכולם היה שירותים אחד בסוף המרפסת. כך חיו אז, והיו מאושרים מאוד. אנשים לא חשבו בכיוון של "מה אין לי" אלא אחזו בחייהם ושמחו בחלקם.

פעם בשבוע היה סבא משה אלתר קונה כוס סודה, שותה חצי ונותן לילדיו לשתות את החצי השני. זה נשמע בלתי נתפס אך כך חיו אז, ובני אדם היו מאושרים עד מאוד.

– 3 –

אין בשורות אלה כדי לשיר שיר הלל לעוני. זה לא אמיתי. עצם העובדה שאנו מתפללים לפרנסה לעושר ולכבוד, סותרת אידיאליזציה של העוני. אולם לפני שאנו ממהרים לקטלג עוני ועושר עלינו להציב רף מהו עוני, וכל השאר אינו באמת עוני.

עוני הוא מחסור בדברים שבן אדם זקוק להם כדי לחיות ולשרוד. עני הוא מי שאין לו אוכל וקורת גג, או חי בחשש שלא יהיה לו אוכל וקורת גג. זו האמת הבסיסית. כל השאר פינוקים.

אז נכון שאם לאחרים יש מכונת כביסה ומכונת ייבוש ובית גדול ורהיטים יפים ובגדים יקרים ולשני אין, זה עלול לגרום לאי נוחות. וכאן מגיע הניסיון של "השמח בחלקו".

– 4 –

עד כה, נחשבו בני נוער עניים כאוכלוסייה בסיכון. חוקרים הראו שוב ושוב שהכנסה נמוכה במשפחה היא גורם מכריע ללחץ ממושך ולבעיות חברתיות, רגשיות והתנהגותיות. הקשר לתוצאות שליליות חזק במיוחד כשהילד חווה עוני עוד לפני גיל חמש.

אבל, מרוב שחקרו את העוני, שכחו קצת את ילדי העשירים.

מחקר שנערך לאחרונה באמריקה (ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות) גילה כי עם כל הכבוד לבעייתיות שבעוני, העושר טומן בחובו סכנות גדולות עוד יותר.

המחקר נערך בקרב בני נוער שנמצאים בדרכם לאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר והקריירות המכובדות והמכניסות ביותר באמריקה. מדובר בנערים ונערות מקהילות של הורים משכילים בעלי משרות צווארון לבן. הלומדים בבתי ספר בעלי תוכניות לימודים אקדמיות עשירות, ממוצעי ציונים גבוהים במבחנים. ההכנסה השנתית של ההורים, לפחות 150,000 דולר, היא הרבה יותר מפי שניים מהממוצע הלאומי.

מה שהתגלה הוא שבני הנוער העשירים קיבלו דירוגים גרועים הרבה יותר מאשר בני גילם העניים בכל הנוגע להתדרדרות לפשיעה, לרמאות לשימוש באלכוהול וסמים.

עושר ואושר? לא ולא. התגלה כי אצל נערים עשירים יש רמות גבוהות ביותר של דיכאון וחרדה, פגיעה עצמית, ניסיונות אובדנות והתנהגות עבריינית פי שניים מהממוצע הלאומי בארה"ב!!!

מסתבר שנערים עשירים נמצאים תחת לחץ רב וביקורתיות לעיתים אלימה (פיזית ומילולית) מצד הוריהם, הרבה יותר מאוכלוסיות עניות, בעוד רף תשומת הלב, החום והחיבה המורעפת עליהם קטנה במחצית מנערים למשפחות עניות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן