שלום בבית

מעשה באב שקרא לבניו קודם מותו. חילק לכל אחד מעשרת בניו קנה סוף יחיד. ביקש מהם האב שינסו לשבור את הקנה לשניים. הבנים התפלאו אך עשו זאת בלא כל בעיה, מגדול ועד קטן. בשלב השני ציווה האב שיאגדו את כל עשרת הקנים לאגודה אחת ויעבירו אותה בין הבנים, כך שכל אחד ינסה את כוחו בשבירת האגודה. אך כפי המצופה, אף לא אחד עמד במשימה. אמר האב לבניו: “רואים אתם? כשהחזקתם כל אחד בקנה אחד, היה לכם קל לשבור אותו. אך כשתהיו יחד, כאגודת קנים, לעולם לא יוכל אדם לשבור אתכם!”

אין דבר שמבטא חיבור יותר מקשר של אחים. המושג ‘אח’, מסמל קשר אמין, מעצים וללא פניות. אפשר רק לקנא במי שיש לו קשר שכזה. להרים טלפון להתייעצות, לשתף ברגעים משמחים או עצובים. לזכות בכתף תומכת, מנחמת ומעצימה. בקיצור, ‘מתנה מיוחדת’.

כל הורה כְּמֵהָה להעניק לילדיו סוג קשר שכזה, שהרי הוא נותן לילדיו ערך מוסף לחיים, תעצומות נפש ויכולת יוצאת דופן להתמודד במסע החיים.

כיצד נוכל להפוך לימון ללימונדה ולנצל את ימי החופשה התכנסות והשהיה בבתים, בבניית קשר בריא בין אחים ואחיות, לחוויה, ולעתיד מבטיח?

***

ראשית, גם אם אתם רואים שילדיכם מתווכחים ורבים, אין סיבה לדאגה. רוב האחים והאחיות נקלעים ללא מעט מריבות בשלבים המוקדמים בחייהם. אל תשפטו במריבות, כן תוכלו להציע פתרונות.

בידיכם להוריד את רמת המתח והטינה. רבות מהמריבות נובעות בחלוקה לא הוגנת ביחס של הורים. אם זה בקשר פיזי ואם זה במילים ופרגונים, חשוב לנסות ולחלק את היחס באופן שווה. אומנם לא כולם שווים, לכל אחד ייחודיות משלו ואכן כל אחד יקבל מחמאה על החוזקה שלו.

ברור שאין ואסור להשוות בין אחים, אמירה כמו ‘אחותך מתנהגת הרבה יותר טוב ממך’, תיצור מתח וטינה ביניהן.

קיימות דרכים רבות לעזור להם לבסס מערכת יחסים עמוקה ואוהבת, כזו שתמשך לאורך שנות חייהם.

אם נצליח ליצור בבית תחושה של ‘קבוצה’, ככל שנשקיע בזה, על-ידי תכניות גיבוש ובמשחקי חשיבה משותפים. אם ניתן לילדים משימות משותפות שיצריכו אותם לשתף פעולה, ושילמדו אותם על כוח, וחווית השיתוף.

נוסיף, כי חוויות משפחתיות וזיכרונות טובים יוצרים חוויה של חיבור. טיולים בחיק הטבע וסעודות שבת רגועות, כשכל אחד מקבל את מקומו, יוצרים גם הם חיבור חוויתי עמוק.

הדפסת אלבומים ותמונות מהחוויות המשותפות, כמו גם תמונות משפחתיות שתלויות בחדרי הבית יגבירו את תחושת החיבור הקבוצתי והזהות, החום והזיכרונות הנעימים.

הורים לא צריכים להיות תמיד באזור, ואפילו מומלץ שלא יהיו שם תמיד. תנו להם להתמודד לבד, ללמוד לעזור ולסייע האחד לשני. ככל שיתרגלו לסייע יותר, החיבור ביניהם יעשה עמוק יותר.

נסו לזהות הזדמנויות שיאפשרו לילדים הגדולים להתגאות ולהתחבר לאחים הקטנים, כך שהסיוע לא יתפרש מבחינתם כמטלה מתישה, אלא יזכיר להם שהם האחים הבוגרים ויגרום לאחים הצעירים לשמוח בחברתם.

כדאי ללמד אותם לפרגן ולהביע מילות הערכה מהאחד לשני, ילדים לא תמיד יודעים להביע ומומלץ ללמד אותם לומר מילים טובות כמו גם מילות נחמה וסליחה. תופתעו כמה זה עוזר.

בהצלחה לכולנו.