"שיאמר במשרד שהרב שך אמר להכניס אותו…"

הרב אליאב מילר, יו"ר "לב שומע" בטורו השבועי עם סיפור מרגש עד דמעות ותובנות עמוקות לחיים

בסיפור שלפניכם שנפרס על פני עשרות שנים, השתדלתי לדייק בכל הפרטים.

מפני כבודם טושטשו הדמויות.

בשנת תשמ"ט, נכנסתי ללמוד בישיבה קטנה, פותח הרב יחזקאל במונולוג: את התשובה על קבלתי לישיבה, קיבלתי כמה ימים לפני תחילת השנה. זאת בשונה מחברי שקיבלו תשובה כחצי שנה קודם לכן. הסיבה הייתה מאותה סיבה שנזרקתי מהישיבה לאחר שנה. 'הייתי שובב', כשאני אומר שובב הכוונה לבחור חסר גבולות, זה כולל דרדור מכוניות לוואדי כשאני בתוכם… סיבוב על רכבים שנמצאו למחרת בבוקר תקועים בעצים שונים באזור הישיבה ועוד ועוד… זה כלל גם מריבות, שריפות ובלגן בכל מקום אפשרי.

עברתי עוד כמה ישיבות קטנות, שכל אחת בזמנה, מצאה את הרגע הנכון הצודק והמתאים לזרוק אותי אחר כבוד…

הר"מ בשיעור א' בישיבה גדולה אהב אותי מאוד, וזאת מכיוון שהכישורים שלי נוצלו גם ללימוד. בתוך השיעורים הייתי 'אריה', התווכחתי למדתי והרמתי את רמת השיעור. מה לעשות שהמשגיח כבר לא יכל יותר. הר"מ  התחנן למשגיח, התחנן גם בפני שאבטיח להפסיק, אבל לא יכולתי להפסיק, אחרי פחות משנה נזרקתי לרחוב…

היה ברור לי ולכל מי שהכיר אותי 'שאני לא אשרוד את עולם הישיבות'. חשבתי על העתיד שלי, לא היה לי סיכוי…

במצב הזה הגעתי לגאון רבי יאיר ישראלי זצוק"ל, כולי מנופח מגאווה עצמית ומשוכנע שאני יודע מה צריך לעשות בחיים ואיך…

הרב יאיר ישב איתי במשך חודש כל יום בצהרים, לאחר שקירבני באהבה גדולה, הוריד ממני את הגאווה, עד שהבנתי שהבעיה אצלי.

שתי נקודות הוא החדיר בי. בראשונה הוא גרם לי לחשוב, למצוא ולגלות מהו מנגנון השינוי שאני צריך להפעיל בתוכי. בשנייה, נתן וגרם לי להאמין בעצמי, שאני יכול.

אחרי חודש, הייתי כבר כנוע ושאפתי לתיקון, הייתי מוכן לעשות כל מאמץ להשתנות. פשוט הרגשתי כמה אכפת לו ממני ועד כמה הוא דואג לי. אבל… טענתי לרב יאיר: מה זה יעזור, הרי שום ישיבה לא תקבל אותי עם הרקע שלי ובמצבי…

ר' יאיר אמר לי: אני מוכן לעשות מאמץ אדיר להכניס אותך לישיבה ואתה תתחייב לעשות כל מאמץ להצליח'. הסכמתי…

צילומים ויקיפדיה

***

אלול תש"כ.

ישיבת פוניבז'. בפתח, מחוץ לבית המדרש, מתיישב בחור, מניח גמרא על הסטנדר ומתיישב ללמוד. יום ועוד יום, שבוע, חודש וחודשיים.

המראה המאוד לא שגרתי צד את עינו של הבחור יאיר ישראלי. הוא ניגש אל המתמיד השקדן ושאלו "מדוע אתה יושב בחוץ?". – "כי לא התקבלתי לישיבה!" ענה הבחור…

"למה ומדוע?" שאל יאיר. – "איני יודע, אבל אני, חשקה נפשי בתורה אני רוצה ללמוד ולגדול כאן! בישיבה הטובה ביותר!"

משחלפו חודשיים לא יכול היה יאיר לשאת את הדבר, הוא ירד לביתו של רבן של ישראל מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל ואמר: "יש כאן בחור שחודשיים לומד בשקדנות ובמסירות נפש מחוץ לבית המדרש, הוא לא התקבל לישיבה".

"לך לבחור", אמר לו מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, "תאמר לו לרדת למשרד ולהגיד שהרב שך אמר להכניס אותו לרשימות…"

***

חודש אב תשנ"ד.

הטלפון בביתו של ראש הישיבה מצלצל, על הקו הגאון רבי יאיר ישראלי זצוק"ל.

"ראש הישיבה זוכר שחייב לי טובה? אני הכנסתי אותו לישיבת פוניבז' לפני למעלה משלושים שנה?"  "וודאי", עונה ראש הישיבה, "איך אפשר לשכוח".

"הגיע הזמן לפרוע את החוב"… אמר רבי יאיר, "יש לי בחור שאני מבקש שתקבלו אותו רק לזמן אלול, מיד לאחר יום כיפור הוא עוזב… זה הכל, רק חודש אחד".

ראש הישיבה לא יכול היה לסרב לכזו בקשה. אמנם הרקע של הבחור לא פשוט, אך איך יוכל להשיב בשלילה. "חובות צריך לשלם" אמר, והוסיף ליתר ביטחון "זמן אלול בלבד".

***

אלול תשנ"ד, שיעור ב' ישיבה גדולה.

אתה מבין מה זה? אני שנזרקתי משבע ישיבות, שובב ממש לא קטן, מוצא את עצמי בישיבה חדשה, מבכירי הישיבות… פלאי פלאים.

התיישבתי ללמוד כמו שלא למדתי מעולם, הרי הבטחתי לרב ישראלי שאני עושה מקסימום מאמץ ויש לי רק חודש אחד… למדתי, התמדתי ולמדתי…

חברים שאלו אותי מי אני ומה?… סיפרתי להם שהגעתי רק לזמן אחד… 'אלול' ואחר כך אני לא יודע…

בעשרת ימי תשובה נקראתי לחדרו של ראש הישיבה, ידעתי את שהוא יאמר לי, את המובן מאליו, ש'אחרי יום כיפור אני צריך לעזוב'…

נכנסתי לחדרו ואמרתי: "אני רוצה להודות לרב על הזמן המופלא שהיה לי כאן, הרב לא צריך לדאוג, אחרי יום כיפור אני עוזב".

ראש הישיבה ביקש שאשב, פתח ואמר: "נכנסה כאן קבוצה של חברים מהשיעור ללא ידיעתך, ואמרו שאתה לומד כל כך בשקדנות ובמסירות נפש וצריך לתת לך להישאר. דע לך, התרגשתי מבקשתם של חבריך, אני מוכן להאריך את הניסיון עד חנוכה. לך תאמר במשרד שיכניסו אותך לרשימות…"

***

בתחילת זמן חורף נקראתי לחדרו של ראש הישיבה, הוא הושיב אותי ואמר: "אני יודע שעברת הרבה, אני רוצה שתצליח. תאמר לי בכנות, מה יעזור לך להצליח".

ישבתי וחשבתי ולא ממש העזתי לומר. לבסוף לאחר שלחץ עלי העזתי: "הרב, מאז ומתמיד לא הסתדרתי עם רבנים, אולי הרב יהיה 'חבר' שלי?"… ראש הישיבה התרגש עד דמעות. לחץ את ידי בהתרגשות ואמר "בסדר, אנחנו חברים".

למדתי בישיבה עד החתונה בוועד שישי… ראש הישיבה לא עשה לי הנחות, העמיד ובנה אותי, לפעמים כשהיה צריך היה קורץ ואומר לי: "כך עושים לחברים?" ומיד הייתי מתיישר.

***

כיום משמש הרב יחזקאל כר"מ באחת הישיבות החשובות בארץ, זאת בנוסף לפעילותו הברוכה והצנועה במסגרת ארגון 'לב שומע'. הוא מייעץ, מלווה ומסייע ובעיקר מבין בחורים…

"את מה שעשו בשבילי ואת מה שלמדתי על בשרי, אני מנסה להעביר לדורות הבאים, לתת לבחורים אמון בעצמם שהם יכולים לנצח ולהצליח", הוא אומר בלהט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן