בנין הבית באמונת חכמים

ההתמודדות עם וירוס הקורונה יצרה אתגרים חדשים עבורנו ועבור בנינו ובנותינו בתחומים רבים, חלקם טובים וחלקם, לצערנו, פחות * הרב אליאב מילר, יו"ר "לב שומע" במאמר נוקב שהיה לעיני מרן ראש הישיבה הגר"ד כהן שליט"א

פרק א.

במסגרת מאמצי ארגון 'לב שומע' במציאת פתרונות וסיוע באתגרים, עלה רעיון לפתוח קו מיוחד להאזנה לבני הישיבות, בו יספרו רבנים וראשי ישיבות על דרך גדילתם שלהם. על האתגרים מולם התמודדו בשנים עברו ועל רבותיהם. הרעיון, שעמד מאחורי היוזמה: לתת העצמה לבחורים טובים, כשישמעו על הקשיים, עליהם התגברו רבותיהם.

לכאורה רעיון טוב, שיכול גם להעסיק ולעניין בחורים רבים.

אלא שארגון 'לב שומע' מודרך בכל דבר על-ידי גדולי ישראל, וכל יוזמה, שנעשית בו, מבוקרת על-ידי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א (אגב, רוב פעילות הארגון נעשית ללא שום פרסום, בהוראתם).

פניתי להרה"ג ר' מרדכי פאלי שליט"א, נכדו המסור של מרן רבינו ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א, על מנת שראש הישיבה ינחה אותנו בכמה נושאים, כשאחד מהם הוא הקו המדובר.

פעילויות אחרות אישר רבינו בתנאים מסוימים, אך בנושא זה תשובתו של מרן רבינו שליט"א הייתה מפתיעה: "זה יכול לעשות חלישות הדעת לבחורים".

קשה היה להבין, מדוע סיפורים של רבנים ור"מים צעירים יכולים לגרום לחלישות הדעת לבחורים. אך כארגון שנצמד להוראת גדולים מאז הקמתו, היה ברור מה עלינו לעשות.

אמנם, אחד מפעילי הארגון כבר קבע פגישה עם הגאון רבי ישראל יצחק זילברמן שליט"א, רבה של קהילת נווה יעקב מרכז, לאותו ערב. לכן חשבתי, שלא יזיק אם נשמע את סיפורו ואולי תהיה מכך תועלת לדברים אחרים.

הגאון הרב זילברמן נחשב לרב קהילה צעיר יחסית, אך כשהחל לספר את מסלול חייו, הרגשתי אני חלישות הדעת מוחלטת. הוא סיפר על בחרותו והחברותא עם הגאון הגדול רבי חיים קמיל זצוק"ל, עד מחצית השעה לפני שבת, על החברותות הצפופות בשבתות ובמוצאי שבת, וכמובן, בימות השבוע, על הלימוד עם אביו רבי ליפא זצוק"ל, המנהל המיתולוגי של ת"ת קמניץ בירושלים.

הוסיף וסיפר על החברותא עם הגאון רבי אפרים זלזניק זצוק"ל, בכל ליל שבת בקצות החושן, על הלימוד בסוכתו של הגאון רבי אפרים במלחמת יום כיפור ללא הפסקה על אף האזעקה שפילחה את האוויר, וסיפר כיצד רבי חיים קמיל זצוק"ל החזיר אותו הביתה אחרי החברותא לאור גפרורים, בגלל האפלה באמצע המלחמה. התמדה ללא הפסקה…

לאחר שיצאתי מביתו, הרגשתי שהבנתי את כוונת מרן רבינו ראש הישיבה שליט"א.

ובמחשבה שניה: הבנתי עד כמה יורדים זקני הדור לדעתם של הצעירים הרבה יותר מכל המומחים והחכמים. מרן רבינו שליט"א יודע כמה אתגרים עובר כל תלמיד חכם עד שמגיע למקומו, כמה התמדה, כמה מלחמות אישיות. מכיר הוא את מסע חייו שלו עצמו, ומצד שני, שומע הוא את מצב הדור ואתגריו, ואומר כביכול: עם כל הקורונה ואתגריה, אם ישמעו הצעירים את מה שאנחנו עברנו, אפילו צעירי התלמידי חכמים שבינינו, יקבלו חלישות הדעת…

וכמה אנו רחוקים…

***

פרק ב.

נחזור לחודש אדר, תחילת עידן הקורונה, כולנו היינו מבולבלים. כולנו, זה כולל גם את המומחים והמנהיגים.

זה מדבק באוויר? משטחים? ילדים? זה הורג? לא ברור…

כל אחד פחד על משפחתו והממשלה דרשה לסגור מיידית הכל, את תלמודי התורה, את הישיבות, בתי הספר. כולם צעקו: 'פיקוח נפש', צריך לסגור הכול ומיד.

בחדר אחד בבני ברק, ישב אורו של עולם, מרן שר התורה שליט"א, וזעק: "חלילה!" בשום אופן לא לסגור!

הישיבות ותלמודי התורה ניסו לפעול במתכונת חרום כזו או אחרת…

ובליבות האנשים השתוללה 'בערה'. הכיצד רבן של ישראל חורץ 'לא לסגור'? זו סכנה, פיקוח נפש.

במבחן הזמן בואו נבדוק מי באמת צדק. המצב כיום (מוצאי שבת קודש פרשת מטות-מסעי) יותר גרוע ממה שהיה בחודש אדר. ובכל אופן המוסדות עובדים, תלמודי התורה והישיבות, ועל פי רוב אין שם הדבקות. זאת אומרת, שגם במצב תחלואה כזה הישיבות והת"תים יכולים להמשיך, בדיוק כפי ש'הורה זקן'.

עדיין חשוב להדגיש: יש חובה להישמר, הסכנה גדולה, ומי שלא נזהר הוא פושע ואולי גם רוצח, ועל כך הסכימו חכמים, אך האם לא פשענו באמונת החכמים שלנו, במחשבה?

אז כשרבינו מרן שר התורה זעק "חלילה", ובכלי התשקורת לגלגו… ועליהם הוסיפו כמה מלחכי פִּינְכָּתָם לגלוג משלהם…

ואלו שבליבם חשבו שההתפרצות בבני ברק כביכול הגיעה מאותה הוראה, תחושה שהגיע מהמשכילים שבתוכנו שמסתירים עצמם בבגדים שחורים ובמגבעות יפות, כפי שכבר היה לעולמים, ויודעים ללחוש: "נו, הנכדים"…

כן. אותו 'שר התורה והיראה', שאומר לך בו"ה לפני חדר הלידה ולפני כל ספק וקושי, הכרעות של חיים ומוות, אותו מפכ"ל 'כהן' שקיבל את תפקידו בברכת מרן, ואותו מניין, שיש היום בכנסת, כולם זה אותו בו"ה.

'אמונת חכמים' היא ההבנה החד משמעית, שלא תצא תקלה מפיו של מנהיג הדור, וכל שכן כשמדובר בנפשות. אמונה שלא יהיה חילול שם שמים מהוראתו. וכל מי שעיניו בראשו יכול לראות כיום, ארבעה חודשים אחרי, כמה צדק רבינו בהוראתו, וכמה שגינו אנחנו בחשיבתנו…

ועל זה דווה ליבנו… חשכו עינינו.

בכל דור היו הנהגות שונות, וכולם תורה אחת ואמונה אחת. הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידן, ולאו כל אחד זוכה.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן