פרעות רינדפלייש

פרעות רינדפליש היו האות לתחילת דעיכתה של יהדות מפוארת שצמחה באשכנז, קהילות שלמות הועלו על המוקד, כשזעקת שמע ישראל דעכה בלהבות, עת יצאה נשמתם בטהרה * הרב ישראל פישר על תחילת התמוטטות המרכז היהודי באשכנז

[ברוך הבא – ברכה מעט נדירה היא בימינו – ובכל זאת, מנהג מדורינו לפתוח בברכה החביבה מדי שבוע ולהקביל את פני הקוראים החדשים המתווספים בקביעות מדי שבוע לאכסניה מכובדת זו, מגזין במה, הבית שלנו מיום צאתו לאור.

ברוכים הבאים והשבים למדורינו, שיעסוק בימי הספירה כהרגלנו, בקורות הימים ומאורעות הדמים שליוו את אומתנו מיום גלותנו מארצנו, מיום המר והנמהר שבו חרב בית מקדשינו, הועם נזר ראשנו ודמנו כמים החל להישפך בראש חוצות הערים בהם נסנו שם.

***

שנה שעברה עסקנו ביום ז' אייר, שהוא יום פטירתה של סבתי הצדקת רייזיל אסתר בת ר' ישראל, ששרדה את מוראות הגלות והשואה הבאה על עמנו, בגבורת הנפש, במסירות לקיום התורה, בשגרה את בתה היחידה – תבדל לחיים ארוכים – אמי מורתי שתחי' מארץ רחוקה אליה הגיעו בהימלטם מפולין דרך הונגריה שם שהו בשנות עברה וזעם עד הגיעם אל ארץ רחוקה אוסטרליה שבקצה תבל, שם שיקמו חייהם וקוממו מאפר ההריסות, ומשכן בלבבם בנו לאלוקי אברהם, עד שבגרה בתם אמי שתחי', ובשביל קיום העולם, שלחוה לעיירה בקצה הצפוני של הממלכה הבריטית, העיירה גייטסהד, שם פיכו מים זכים וליבו אש בעצמות היבשות, מיסודם של מרנן שרי התורה אדירי הדעה, רבי אליעזר דסלר זצ"ל ורבי אליהו לופיאן זצ"ל, שיוצאי חלציהם המשיכו דרכם והאירו עיניהם של בנות הסמינר.

אני רושם זאת כהקדמה לקינת העם בימי הספירה, עת אנו מבכים את פטירתם של תלמידי רבי עקיבא, אך מביט בו זמנית קדימה.

***

הזכרנו בקצרה את פרעות רינדפליש, שהיו האות והסימן לתחילת דעיכתה של יהדות מפוארת שצמחה באשכנז, היו אלה ימי פרעות וטבח, בהם הוכחדו קהילות שלמות, והועלו על המוקד, כשזעקת שמע ישראל ניחרת דעכה בלהבות, עת יצאה נשמתם בטהרה.

אנו בעיצומו של טיול בדרום גרמניה, באחד המסלולים היפים בתבל, המושכת אליה רבבות תיירים מדי שנה. המסלול המוכר לנו כחלק מהיער השחור הוא פופולארי מאוד, אך כהרגלנו להתמקד במבט היהודי, שמנו פעמנו ואנו עומדים במרכזו של גן יפהפה בעיר רוטנבורג אוב דר טאובר (בתרגום: מבצר אדום על נהר הטאובר).

הגן נמצא בחלקה המערבי של העיר העתיקה. אנו נהנים מהנופים היפיפיים הנשקפים לעינינו, מנצלים את עמדות התצפית המרשימות להביט על העיר והנופים הקסומים מסביב לה, נהנים ממראה נהר הטאובר הרגוע הנח תחתינו. אבל… כצאצאי אותם קדושים וטהורים, אנו שמים פעמינו אל לב הגן, שם שוכנת לה כמעט בהיחבא, מצבה דוממת, השולחת אלומת אור אל אותה תקופה אפלה ברוטנברג.

***

בעברית נחרטו המילים על המצבה, טרחו השלטונות ואף הועילו לשים לצידה שלט הסבר בגרמנית ואנגלית, ובו תיאור מצמרר את שעבר על קהילת יהודי העיר בפרעות רינדפלייש ה' נ"ח ולאחריהן.

באסון רינדפלייש נספה המהר"מ מרוטנבורג הי"ד. בעל ההגהות מימוניות., ובהמשך הפרעות נתקנו הסליחות לכ' סיון. "פרעות רינדפלייש" שפרצו באימפריה הרומית הקדושה (גרמניה כיום, אשכנז – בלשון היהודים בימי הביניים) בעטיה של מלחמת אזרחים שהשתוללה בין נסיכי גרמניה, כריב על כיסא מלוכה. בו אציל גרמני בשם רינדפלייש – מפקד אחד צבאות שהפסיד בקרב, האשים בהפסדו את היהודים, ובזדון לבו זמם והפיק את עלילת הדם בטענה של חילול לחם הקודש בידי יהודים. רינדפלייש טען שקבל היתר מן השמים לנקום ביהודים ולהרגם, שילהב את ההמונים שהתלכדו סביבו, למסע רצח נגד קהילות היהודים, בעיקר באזורי פרנקוניה בוואריה ואוסטריה. 

בפרעות האכזריות שלוו במעשי טבח אכזריים, נאלצו היהודים לבחור בין להמיר את דתם או למות. 146 קהילות נפגעו, וביניהן קהילות יהודי ראטינגן, רוטנברג, היילברון, וירצבורג, במברג ואחרות, ונרצחו כעשרים אלף יהודים, הי"ד.

הפרעות הסתיימו בשלהי קיץ ה' נ"ח, לאחר שרינדפלייש הושם במאסר והוצא להורג בפקודת הקיסר האוסטרי – בתחילת החורף של ה' נ"ט –כאשר חשש מהתלהטות רוחות ומאיבוד רסן שלטון. פרעות אלו היוו את תחילת התמוטטותו של המרכז היהודי באשכנז, בתקופת ימי הביניים.  

***

קל להיכנס לייאוש, כשקוראים ולומדים, כשמבינים ומפנימים, את תלאות עמנו, הן עם רדוף אנו כעלה ברוח, לא מוצא הוא מנוח לכף רגלו לאורך זמן, והשקט המתעתע בימינו, ברגע יכול הוא להיהפך לגל עכור של שואה ואימה, או כפי שאנו מכירים את הביטוי, וההיסטוריה לעולם חוזרת.

אך כשמבטי הוא קדימה, כשכל הווית קיומנו הוא לימוד התורה והגדלת כבודו יתברך, אנו מתעודדים וליבנו מתרחב, ריאותינו נושפות גחלי רצון יוקד, להרבות עוד חיילים לתורה, עוד פיסת אמונה, עוד חתיכת יתגדל ויתקדש שמיה רבא.

מדי ערב נשרף אני בכבשנים
ומדי בוקר גח אני מתוכם חי וקיים
ואז יש כי אני חש בעליל
כי אני אינני כלל "אני"
מכיוון שאותו "אני" שלי
עלה בלהבות טרבלינקה
יחד עם כל בני משפחתי,
יחד עם כל אנשי קהילתי – ווארשה,
אלא שמתוך אותן הלהבות התנשא עם הרוח
איזו נשורת של עפר ואפר,
ונשורת זו נצמדה במרומי שחק
לאות מנגינת הנצח שנפרצה
מתוך הלהבות: "שמע ישראל" – "אני מאמין…

(מתוך "מי אני? – שיח ושיג ביני לבין עצמי", ר' משה פראגר זצ"ל)

את שירת האני מאמין היוקדת הזו, מבקש אני מכם קוראי היקרים לי, שתישאו בלבבכם, את יקוד האש הבוערת המניעה את שרשרת הדורות, מבקש אני להצית בקרבי שלי, בקרב ילדי, גם בכם אהובי.

אָשִׁירָה לַד' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלקי בְּעוֹדִי.זו מטרתי בכתיבתי. תפילתי לעתיד, שבזכות זה, יקויים בי הסיפא  יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּד'.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן