סקירה מקרוב: פסח תש"פ בגולה

הרב ישראל פישר: ההבנה שלהתרגשות יש מקום, התבהרה לי עת ניגשו אלי זוג סטודנטים לרפואה שהיו עדים לדו שיח ובדמעות רותחות הגיבו: אנו מקבלים על עצמינו שמירת שבת והדלקת נרות

ברוכים הבאים לצל קורתנו, ברוכים אתם קוראי מגזין 'במה'.

ערב שבת הגדול בניכר השנה, הוא משהו אחר לחלוטין, משהו שהדמיון מתקשה לעכל.

את השבועיים האחרונים ביליתי בעיסוק אינטנסיבי בכל הקשור למגיפה העולמית. החל מניהול רישום והכנות לעת הצורך של מערך רפואי קהילתי פנימי, להתערבות מיידית כולל אשפוז, ועד לטיפול וסיוע בחילוץ ישראלים רבים שנתקעו פה בהונגריה – לאחר שבבת אחת עם ההחמרה במצב התפשטות הקורונה בעולם, כרטיסי הטיסה שלהם חזרה לארץ ישראל לא היו שווים פרוטה. מדובר בפרוצדורה מאוד מורכבת, וב"ה חפץ ד' הצליח, והחילוץ עבר ללא תקלות. הודו לד' כי טוב.  

ואז מה? פתאום אני קולט את שידעתי קודם, אך עכשיו הפך למוחשי ביותר: הצוות שכה אהבנו להסתייע ולסייע איננו. אם מדובר בשוחטים במפעלי הבשר בהונגריה, אשר בנדיבותם מאפשרים לנו קיום קשר רציף עם הבית והמשפחה שם ולהיפך, אם הסטודנטים היקרים הלומדים פה רפואה, שזוכים לטעום בקהילה מנועם השבת, נועם עול המצוות, כשבמקביל אנו נעזרים בידע ובקשר האישי שלהם עם צוותי הרפואה כאן.   

כל זה נדם באחת. הדמיון העולה בראשי, המזעזע בחריפותו, הוא לצג המוניטור המחובר לחולה אנוש, המשתולל בהציגו הפרעת קצב חמורה. מתן תרופות משנה את תמונת הצג לרגע, ושוב סערה על הצג, ואז….. בבת אחת קו ישר וצפצוף ממושך מבשר לך את שבא אחרי זה. קול דממה דקה. דממת מוות, רח"ל. שקט.

הרחובות שתמיד כה עמוסים בתיירים, שוקקים חיים תמידיים, נותנים הרגשת ביטחון מדומה שהעולם נוהג כמנהגו. והנה באחת הכל נדם, המוניטור מאותת את המציאות החדשה, אליה נקלענו כמו כל יושבי תבל. כמו, אבל לא אותו דבר.

וזו הנקודה היהודית, בדיוק פה טמון ההבדל בגישה ובמבט שאנחנו מאמינים בני מאמינים מביטים בהשתאות על המתרחש.

***

אנו מזהים מיידית את הקול קורא החריף שנשלח אלינו על-ידי בורא עולם, הקורא לנו אישית, לפשפש במעשינו, ולב יודע מרת נפשו במה היא זקוקה להתחטא בפני יוצרה, במה עליה לעצור ולחשב מסלול מחדש, לשדד ולזעזע שגרה מעכלת ומאכלת, שמהרסת את הנשמה, משחיתה עד כדי צורך באזעקת אמת מחרידה שכזו, עם השלט הענק שתלה בורא עולם על יקום יציר כפיו: סגור לרגל שיפוצים. אנחנו השיפוצניקים, אנחנו גם אובייקט המטרה לשיפוץ, לבניה מחדש, בבחינת לב טהור ברא לי אלוקים, ורוח נכון חדש בקרבי, המקבל הפשטה מעשית והבנה מוחשית.

באווירת ימי דין ורחמים, כשמתגלה לעין כל שרשרת מופלאה של השגחה פרטית על כל צעד ושעל, כשאנו זקוקים לרחמי שמים מרובים לזכות בדין ולצלוח את הימים הללו בבריאות, עומדים על רגלינו, אני ניגש בדחילו כפשוטו, מתוך הבידוד הגופני, אך בתחושת בן מלך – שגם בארמון הזהב שצעדיו נשמרים על ידי סוכני חרש, אין הוא יכול לצאת ככל העולה על רוחו, ולמרות זאת, חש הוא – משוחרר נפשית, ובעל זכות גדולה, להיות שוכן ארמונות ולא יושב אשפתות, לשבת לכתוב את ימי יציאת מצריים שלנו, בדורנו, את הטור אשר יופיע לקראת חג החירות.

***

והיא שעמדה לאבותינו ולנו…  שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו…  והקב"ה מצילנו מידם, והדמעות ניגרות בתפילה פשוטה לאבא שבשמים, לברית הבט – לחסדים העצומים שעם ישראל מתגלה בו במלוא תפארתו – ואל תפן ליצר – לאותם מופקרים המעזים להרים ראש למעלה ממבטם של גדולי ומנהיגי הדור, ומזיקים בהיזק קרוב למזיד כלשונו של רבן של ישראל מרן שר התורה שליט"א.

בוקר צהרים וערב ראשון שהמלאכה הגדולה של החילוץ מאחוריי, ישבתי לי ספון בבית וקבעתי חברותא טלפונית עם בן ישיבה הדובר הונגרית ויידיש בלבד, בקשתיו שניצמד לסדר הלימוד הקבוע, חומש, נביא, משנה, גמרא, הלכה. הרי זמן יש עכשיו בשפע. זו הזדמנות נהדרת עבורי לשפץ את היידיש שלי שמזמן לא משמשת אותי ביום יום, ודאי לא בלימוד.

כן, גדלתי בחיידר שמלמדים בו ביידיש, אני נזכר בתדהמה שחטפתי בישיבה קטנה כשהמגיד שיעור (הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי שליט"א) פצח בדברי המשנה באלו מציאות וביאר בעברית. היה נשמע לי מופקע ומופרך… לקח לי זמן להתרגל לחשוב בעברית. והיום? איך ברעך די ציינער, און יענער שטרענגט אן זיינעע  אויערען (=אני שובר שיניים, והמאזין לי מאמץ בפרך את אוזניו להבין מה אני אומר…) וכשמתברר לי שאני לומד חברותא עם עוד בני תורה ששבו הביתה והתחברו לוועידה (אין לי שמץ מושג איך עשו זאת) לשיעור, התמוגגתי. אשרי העם שככה לו.  

***

טיסת החילוץ שיצאה ביום חמישי ר"ח ניסן, הייתה בשתדלנותו של יחיד ומיוחד משלוחי חב"ד ר' שמואל אויריכמן שיחי', שבהנהלתו מפעל שמעסיק שוחטים מארץ ישראל. כשנודע לו על ביטול הטיסות, החל לארגן טיסה פרטית לשוחטים לחזור לארץ. במהלך הבדיקות, כשהתברר שיש ביקוש לטיסה, חברו גורמים נוספים ויחד שינסנו מותניים לארגן רשימות ומ-12 נוסעים המספר עלה לכמאתיים.

בהמתנה לטיסה הביאו השוחטים ארגזים גדולים ושקית שחורה. כשהתלוצצתי איתם שהם מנצלים הזדמנות לקחת הביתה בשר ליו"ט… ענו לי שבקרטונים יש אריזות של שלוש מצות שמורה לליל הסדר ובשקית סט נרות שבת לחלוקה לנוסעים.

התרגשתי מהחשיבה על הנפש ולא רק על הגשמיות.

ההבנה שלהתרגשות יש מקום, התבהרה לי, עת ניגשו אלי זוג סטודנטים לרפואה שהיו עדים לדו שיח ובדמעות רותחות הגיבה: אני מקבלת על עצמי שמירת שבת והדלקת נרות. שאלתי אותו תוך כדי, ובית יהודי אותנטי ידבר אליך? מה שתגיד… הגיב בטבעיות לא מעושה.

שימו לב ללשון התשובה: אני מקבלת על עצמי, זהו שיח שיצא מנשמתה, אין זה סגנון אקדמי. הנפש היהודייה צמאה לאבינו שבשמים. 

אני מאמין שהבנתם למה הדף היומי ריגש אותי, למה הרגשתי שפירושו של המהרש"א, הוא פירוש בהמחזה. להרגיל בנר, להזהיר במזוזה, ואני לא ארקוד משמחה?

אני מרגיש אתכם הקוראים, מצטרפים אלי לשירה המתבקשת: גם כי אלך, בגיא צלמוות, לא אירע, כי אתה עמדי. שבתך ומשענתך, המה ינחמוני…

***

אנו עומדים בימי הכנה רבתי של בירור הפסולת הרוחנית, כן, גם עבודה גשמית יש בימי ההכנה לחג הפסח שחמץ לא ייראה בו.

חשבתי שמהראוי למגזין חשוב זה שישמש כבמה אודות הנוהג שהשתרש ותופס תאוצה של הימלטות מהבית בימי הפסח, לחוג אותו מחוץ לבית. יש החוגגים בארץ, יש ה'מהדרים' לחוג בחוץ לארץ, הצד השווה שבהם הוא היתקלות במגוון אתגרים שבבית בדרך כלל אנו לא פוגשים בהם.

אינני חושב שאני ראוי להעז פנים ולהביע דעה על עצם היציאה מהבית, מהחממה המשפחתית לניכר, בדיוק בעת היאסף המקנה, בעת זמן של כנוס והגדת לבנך, לעיתים אני תוהה, האם יהיה יום ויזם ממולח יערוך רישום לליל הסדר על הנילוס?…

זה נשמע כמעט כמו נבואה שהתגשמה, מבלי כוונה ומבלי דעת. בע"ה, כולנו נסב לליל הסדר השתא בתפילה חמה ובכוונה: לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

חג כשר ושמח לכם יושבי ארץ הקודש אהובי המקום ברוך הוא.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן