סופר 'במה' עם רשמי חיזוק ואמונה מציונו של הצדיק מקערסטיר

עדות אישית בפרסום ראשון: מעשה מופלא שאירע עם המשרתת הגויה בביתו של הרבי זיע"א שביקשה להיפקד בילדים

שלום לכם קוראים יקרים, ברוכים השבים למדורנו. בשבוע שעבר חל יום ההילולא של האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר זצ"ל, המוכר כרבי ישעיה מקערסטיר. 

סביר להניח, שעד לפני עשור, רוב קוראי המדור לא שמעו על השם הזה, אך כפי שחז"ל הקדושים לימדונו: הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל (במדבר קל. ד).  הייתי אומר בדרך צחות חסידית, שעם ישראל זכה למזל גדול כשהתפרסם שמו של הצדיק מהונגריה שפעל ישועות רבות בדורו, ופה מצאנו כמה מזקני העדה שמספרים מכלי ראשון מה ששמעו בבית אבא וסבא אודות הישועות שמצאו בביתו.

כזה הוא הסיפור שסיפר לי אורח מארצות הברית, ר' אביש סופר שיחי' שמו. הוא יליד אורוגואי בדרום אמריקה, אך שורשיו נטועים בהונגריה.

***

 

יום אחד שמו לב מתפללי בית המדרש בו התפלל ר' אביש סופר, כי גויה מגיעה מדי יום עם נהג מונית, טורחת לנקות את חדרי השירותים של בית הכנסת. כדרכם של הבריות, הניח כל אחד, שכנראה פלוני דאג לכך, כך גם חשב פלוני עצמו, שהאלמוני הוא שדאג לכך.

כשחלף זמן והגויה התמידה בביקור היומי, ניגש אליה ה "גבאי הראשי" (- תואר השמור רק בהונגריה, בו גם לגבאי, וגם שַׁמֵּשׁ (שעמאס) יש סגנים וממלא מקום – ואל תשאלו אותי מה ההבדל בין שמש לגבאי, כי זה יעליב אותי לגלות שאין לי שמץ מושג…) ושאל אותה לפשר הגעתה ומי מְמַמֵּן את עבודתה? תשובתה הפליאה את המתפללים.

אמא שלה – סיפרה הגויה – הייתה עובדת שַׁמָּשִׁית במשך עשר שנים בביתו של רבי ישעיהל'ה, כשהיא שמה לב שהמונים מגיעים אליו מכל העולם להתברך והוא מבטיח לזה פרנסה ולאחר בנים, וכדו',  כשהיא עצמה, עקרה הייתה ולא היו לה ילדים. יום אחד, החליטה, אם כולם מבקשים, גם אני אבקש מהרב ברכה… והיא ביקשה מהרבי שיברך אותה בילדים.

הרבי טוב העין, אמר לה: "אני מברך אותך שיהיו לך ילדים ותחנכי אותם שתמיד יעזרו ליהודים".

אני מרגישה, סיפרה הגויה לגבאי הראשי, שאני מחזירה את החוב עבור אימי הזקנה. ויהי הדבר לפלא.

 

***

 

בכל אופן – שבוע מעניין חווינו פה, כשרבים היהודים שמשאת נפשם להגיע לציון הצדיק ביארצייט הייתה כה עזה, עד כי היו מוכנים להשתדל מאוד מאוד, גם כשהיו צריכים לעקם עניין פה ושם או להבריח גבולות…

הדבר היה מעניין עבורי:

א. היסטורית, הרי רוב הצעירים הנלהבים הללו, לא שמעו את שמו לפני עשור ופחות.

ב. מה הוא מוקד המשיכה המסתורי, שמביאם לחצות גבולות תרתי משמע?

ג. למען האמת, אחרי שנה וחצי של שממה תיירותית, היה מעניין וכיף לראות פנים חדשות וישנות, בבית המדרש… לחוש קצת אווירה שפויה של שגרה ברוכה…

חוט השני ששזור בכל הסיפורים ששמעתי הוא כי מה שמושך את הצעירים הוא לא רק האווירה המיסטית סביב העניין שנבנה במשך עשור, אלא נחשפתי לסיפורים מדהימים ממש, מרתקים, של סיפורי ישועות שאנשים חוו.

כזה היה סיפורו של ר' י. ר. – שסיפר שהמתין לזש"ק מעל עשור והגיע להתפלל בציון אחרי טיפול רפואי שכשל, כאשר בדרך נס, הם נפקדו בחודש לאחר מכן, בחודש שבו לא היו מעורבים בשום טיפול רפואי כלל. הוא השתוקק להגיע לציון להגיד תודה, אך הקורונה והסגר ההרמטי שהיה פה בשנה שעברה מנעו ממנו את הגישה לציון, עכשיו הזדמנה לו אפשרות לבוא להודות, ושמח על כך שמחה רבה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן