סופר 'במה' בביקור מרתק בפטרה ירדן

ברוכים השבים למדורינו, ב"ה החיים החלו לשוב אט-אט למסלולם, למרות שאישית אני חושב שהזהירות היא כרגע חובת היחיד, שלא נחווה חלילה משהו לא טוב שנראה מתהווה לו באופק.

מתוך אופטימיות, שמחה והודאה לבורא עולם, אנו שבים לחוות את היכולת לנוע ולשוט בעולם, כשרוב העולם עדיין עוטה מסכה, נשמר ונזהר, כך שחובה להגיד מראש: היערכות לטיול בין הזמנים תהיה השנה תחת מגבלות, עם הכנה מדוקדקת, כשבראש וראשונה: אין לקנות כרטיסי טיסה ללא סוכן נסיעות מוסמך ומקצועי שבקי בנבכי ההתנהלות הבירוקרטית של כל מדינה. הן לאישור הכניסה, לניידות, לבדיקות לפני, תוך כדי ואחרי. התנהלות עצמאית כמוה כהנחת כספכם על קרן הצבי.

שוחחנו על עבר הירדן, ואני רוצה לשוט עמכם לפטרה היפיפייה והמרשימה.

***

 

בפעמים הקודמות הרחבנו אודות השבט הנבטי שהתפרסם ביכולת עמידתו בתנאי המדבר הצחיחים והיבשים, סבלי המדבר. פטרה הייתה מקום מושבם של הנבטים הקדמונים, כשהם משום מה התמקדו בתחביב מוזר למדי… עיצוב קברים. כנראה חום המדבר ורצונם לשמר את מתיהם באופן אופטימלי בחום הכבד, הביאו אותם לחצוב באבן החול המדברית קברים מעוצבים… החול האדום המאפיין את האזור הקנה למקום את השם המפורסם: הסלע האדום.

אגדות עם רבות נקשרו בשמו של הסלע האדום, אחד מהם שהיה רווח בתחילת חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל, שכל המגיע אליה לא שב והמקום הפך להיות מאתגר לתימהוניים שמשאת נפשם הייתה להסתכן…  שלא נדע.

האמת הפשוטה הייתה שמצב המלחמה ששרר בין ישראל לירדן, הביא את הצבא הירדני שהורכב משבטי בדואים, לשים שמירה עודפת וחזקה על דרכי המדבר הפתלתלות, למניעת הברחות גבול. כך שמי שנלכד שם היה עלול מאוד להיתקל באש צלפים ירדניים, מוסווים היטב בתוואי המדברי המוכר להם כל כך.

המקום משך אליו תיירים רבים, ולאחר חתימת הסכמי השלום בין ירדן וישראל, נחשפה יופייה גם לישראלים.

 

***

 

אנו מצפינים מאה קילומטר מגבול אילת/ירדן ומגיעים לפאתי העיר הוורודה כפי שנקראת על ידי המקומיים, או הסלע האדום בלשון הישראלית. ריבוי התיירים הביא את העיר לזכות בשנת תשס"ז בתואר אחד משבעת פלאי תבל החדשים. קוראי המדור יכירו את הפלאים הללו, אך יתפעלו יותר מפועל ד' אל עמו. בשעת מנוחה נתענג על מעשי השם המופלאים ונדע לאהבה אותו יתברך. כלשון הר"מ.

העיר הנמצאת בדרומה של שכנתנו ירדן, מוקפת קניון מרהיב וצר מאוד של מטרים בודדים ובגובה של מאות מטרים, ושוכנת בגובה של 885 מטרים מעל פני הים, ההליכה בדרך הזו היא חוויה מדהימה בפני עצמה, כשכל הדרך אנו חשים את צלעות הקניון המופלא שצבעו אדמדם המורכב מאבן חול.

ההגעה למקום היא דרך כפר ואדי מוסא ועוברת דרך קניון הסיק, כשלכל אורך הדרך נבחין בתבליטים שנרשמו ונחצבו באבן החול על ידי הנוודים. מכיוון שהם היו עובדי אלילים, סביר להניח שהתבליטים יש להם דין של עבודה זרה ומשמשיה האסורים בהנאה, כך שתשומת ליבנו לא תוסט.

מה שכן יהיה מעניין להבחין בו הוא שרידי אמת המים המתוחכמת שהקדמונים הללו ידעו לבנות ולמשוך מים חיים למדבר הצחיח, עד כדי בניית עיר של ממש. פלא פלאים.

החציבה באבן החול דורשת מיומנות רבה, לבל תקבור את חוצביה ושתהיה עמידה דיה להחזיק לדורות הבאים. זאת ידעו בוני העיר לעשות היטב והמבנים המרשימים בהיקפם, מבנים עצומים ממש, השתמרו עד היום. המבנה המפורסם באתר הוא קבר מלכותי שנקרא היום בשם קבר פרעה או אוצר פרעה, מבנה עצום בגובה קרוב ל-44 מטרים וברוחב של כ-25 מטרים, שלפי מסורת המקומיים הובאו אומנים מאלכסנדריה שבמצרים לבנותו בשיטת חציבה הפוכה מלמעלה למטה.

דמויות סוסים ורוכביהם בגובה עצום הונחו בין העמודים המונומנטליים.

לפני 3 שנים נפתח במקום מוזיאון לתולדות הבדואים ואורחותיהם, מקום בהחלט מעניין לביקור.

***

 

ההגעה:

לצערנו, ההגעה כיום אפשרית עם תנאים נוקשים מאוד, כשהירדנים האנטישמיים לא עושים חיים קלים, ואוסרים להכניס חפצי דת למקום. קבוצה ישראלית הייתה צריכה תחכום רב מדי להבריח תפילין וציצית האסורים למעבר ברכב.

חייבים להחליף את לוח הרכב ללוח ירדני והעניין דורש לוגיסטיקה רבה. לא טיול שמתאים לכל אחד…

המקום כמובן בעל אופי מוסלמי ושמרני מאוד ומתאים לאנשים בעלי אתגר ואנרגיות…

גוט שאבעס, קוראים יקרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן