יהדות סרביה – פרק א'

ברוב שנותיה של סרביה על גלגוליה השונים בין הממלכות והשליטים במרחב, היא הייתה תמיד ציר למאבק שלטוני כשהיהודים היו בצרה ובשביה משני עברי הגבול * סופר 'במה' הרב ישראל פישר עם סקירה מרתקת

תודה לבורא עולם על כך ששוב אני זוכה לקרוא ולברך את קוראי המדור יהדות בגולה בברכת ברוכים השבים, להודות ולהלל. 

בשבוע שחלף דילגתי בין מדינות ובין תרבויות, כשהמחשבה שתפסה אותי, כפי שהוותיקים בין הקוראים ידעו אל נכון, היא היכן ומהי הנקודה היהודית במקום, היכן פעלו, באלו תנאים, מה עלה בגורלה של שארית הפליטה? כשתוך כדי הרהור דמעה התפלקה לה, וכאב לב מצמית לחץ לי בחוזקה. 

הרי בכל מקום שגלו ישראל גלתה תורה עמם וכל פעם אני מגלה זאת מחדש ומתרגש ומצטמרר כאחד, בלי תורה לא היה קיום וזכר לאנשי הגולה, התפיידו בעשן ההיסטוריה בלי להותיר חותם, רח"ל.

בהקשר הזה, אצטט זהר מופלא ונורא וז"ל: תא חזי, בשעה שצדיקים נמצאים בעולם, ואלו תינוקות של בית רבן נמצאים ועוסקים בתורה, יכולה כנסת ישראל להתקיים עמהם בגלות, ואם לא (אינם בשיעור המספיק, כביכול) היא והם אינם יכולים להתקיים בעולם, ואם צדיקים נמצאים הם נתפסים תחילה (לכפר על בני דורם), ואם לא אלו הגדיים שהעולם מתקיים בשבילם נתפסים תחילה, ואף על פי שלא נמצא בהם חטא, ולא זה בלבד, אלא שמרחיק ממנו את כנסת ישראל, והיא יוצאת לגלות (ויקרא רצ"ג)". 

***

כן, ניחשתם נכונה, הגעתי לסרביה, קרוב מאוד לעיר בלגרד, שלרגע היה נדמה שהנה תהפוך למרכז רוחני שוקק חיים. זה אכן אירע לתקופה קצרה בהיסטוריה שלה בשנת שע"ז עת הגיע למקום מקושטא הטורקית, החכם השלם הרב יהודה לירמה זצ"ל, שאף הקים וייסד ישיבה במקום, לשם נהרו תלמידים רבים מרחבי אירופה העות'מאנית שחשקה נפשם ללימוד תורה מפיו. לפי עדויות, כוח השפעתו חלחל והשפיע להרי הבלקן והגיע עד לסרייבו שבבוסניה.

אולם המעוז היהודי שנראה שהולך ומתפתח, נגדע באיבו במלחמות הנוראיות שטלטלו את חבל הארץ הזו, שמלחמות ותככים, מזימות וקנוניות בין שליטי העמים שסביב מקרוב ומרחוק, לא נתנו לה מעולם מנוחה, והעיר שנכבשה שוב, הכניעה את נשמתה ואמונתה היהודית של תושביה באכזריות.

***

בראיה היסטורית, היה פרדוקס בחיי היהודים. ברוב שנותיה של סרביה, על גלגוליה השונים, ומעברי הידיים האינסופיות בין הממלכות והשליטים במרחב, היא הייתה תמיד ציר למאבק שלטוני, מאבק יצרי מלווה בדמים, כשהיהודים היו תמיד בצרה ובשביה משני עברי הגבול, נתונים למכה וביזה.

אך כבר משחר הנצרות, השליטים היו נוצרים אדוקים, מריבות פנימיות בין הפלגים בנצרות גם הם היו סיבה מספקת למלחמות עקובות מדם בין הכתות השונות והשפעתם על חיי היהודים הייתה לרעה באופן תדיר, כשהיהודים כרגיל מאוימים מיידית: המרת הדת או מוות.

הכיבוש העות'מאני הביא לשגשוג בחיי היהודים ודווקא הם רצו להראות שפניהם לא אכזריות כנכבשים הנוצרים, אך ברור לכל מי שלמד היסטוריה ולו על קצה המזלג, שהטבת הפנים המזויפת הזו לא יכלה שתימשך הרבה זמן, וניצוץ קטן יכול להביא לשריפת הקשרים שנרקמו במהלך שנים רבות בין דורות,  כביכול.

כך החלה התנכלות מוסלמית ליהודי זגרב, ויש הטוענים כי השריפה העצומה שכילתה את כל אוצרותיה הכתובים וחמודותיה של המדינה, בשלהי כהונת הרב יהודה לירמה זצ"ל, היו מזימת המוסלמים שעיניהם הייתה צרה בהתרחבות וביסוס מעמד היהודים. מעניין לציין שבשנת ת"ז הוציא תלמידו את מקצת תשובותיו שהצליח להציל ממאכולת האש ופרסם אותו בוונציה תחת השם פליטת בית יהודה.

***

בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, החלה התבססות יהודית בבלגרד וסביבותיה, ההגירה הפנים יהודית בממלכה האוסטרו הונגרית, היטיבה עם חיי היהודים, מענק האוטונומיה היהודית שהרחבנו עליו בעבר גרם שקהילות הוקמו, מוסדות קהילתיים התבססו, נראה שהחיים אט אט שבים למסלולם. אותה תקופה גם התאפיינה במאבק בין יהודי בלגרד ששמרו על מסורת אבות, לבין קהילות הניאולוגים שגם כאן הרימו ראש תוך הפניית עורף לצור ישראל וגואלו, עד ש… דורשי הרשומות יודעים לספר לנו, שמלחמת העולם הראשונה פרצה בעצם בבלגרד.

ביום ה' לחודש אב, שנת תרע"ד, הכריזה אוסטרו-הונגריה על מלחמה. מכאן קצרה הדרך להכרזה על גיוס של רוסיה לטובת בעלי בריתם הסרבים, וזה הביא מצידו לאולטימטום גרמני נגדי שרוסיה לא תגייס את כוחותיה. ו….  המלחמה הוכרזה בין המעצמות הגדולות ביום שבת קודש ט' אב.

אזכור היסטורי בהקשר מגיפת הקורונה, יביא אותנו למהלך מלחמתי שנבלם בצל מגיפה. במהלך המערכה על סרביה, הדפו הסרבים שלוש פלישות אוסטרו-הונגריות (אב, אלול תרע"ד ותשרי תרע"ה), כשבאחרונה בלגרד נפלה לזמן קצר בידי האויב. אך בשנה זו פרצה מגיפת טיפוס שהחלישה את הצבא הסרבי, ורק פלישה מחודשת בסופה של השנה בסביבות אלול תרע"ה שכללה גם כוחות בולגריים וגרמניים, הביאה לכיבוש כל המדינה.

על תולדות היהודים במערכה שבין המלחמות העולמיות, והשפעתם על ימינו, בע"ה בכתבה הבאה.

גוט שאבעס קוראים אהובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גיליון השבוע:

לחץ כדי להוריד

עוד על הבמה:

קבל חינם את מגזין במה למייל כל שבוע!

*מהווה הסכמה לקבלת דיוור למייל
[תוכל לבטל את המנוי בכל עת].

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן