הרב ישראל פישר בטורו השבועי: בקשה לא שגרתית הופנתה אלי מידיד שנפשו טרודה מספר תורה ששרוי במיצר וחששו שמוטל בביזיון במחסן הונגרי נידח, שלא בדרך הכבוד הראוי לספר הספרים
שבוע טוב קוראים יקרים וברוכים השבים.
שבוע רב תהפוכות חלף על עולמנו, כמה מגדולי הצוררים של דורנו, הופגשו עם אמא אדמה, כשאנו מודים לקל עליון על שלא מנע חסדו מאתנו, כשבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב”ה מצילנו מידם. מה נפלא לראות ולחוות את ניסי השם בחודש שבו ליבנו פתוח לקרבתו, כשתפילה מרחשת על שפתותינו שהנסים והנפלאות ירצדו אל מול עינינו תדיר, שנראה את חסדיו יתברך בכל רגע ורגע מחיינו.
בקשה לא שגרתית הופנתה אלי מידיד ורע קרוב, שנפשו טרודה מספר תורה ששרוי במיצר וחששו שמוטל בביזיון במחסן הונגרי נידח, שלא בדרך הכבוד הראוי לספר הספרים. צהלתי בליבי שהתגלגלה לידי זכות קדושה, בהזדמנות הראשונה שמתי פעמי אל אותה עיירה.
נסיעה בדרך יפיפה מובילה אל המקום, יפי הבריאה שהלבינה שערות עציה, דרכיה מכוסים כפור דק מראה, מרהיב ומרחיב נפש, כשלכל מלוא העין הלבן שולט ומשרה רוגע.
מחסן בימי קורונה, יותר מדי זמן לא זכה שישזפוהו עיני אדם, כשהכלל שאין וואקום תכף גם כאן, כשכבר בכניסה ניכרים סימנים של אורחים לא רצויים… לצערנו נמצאו סימני כרסום גם על ספרי קודש ששוהים כאורחים במחסן.
בכפור מתחת לאפס מעלות
לאחר חיפוש קצר ונמרץ בידיים חשופות בכפור מתחת לאפס מעלות, נמצאה האבדה, ארון ברזל מסיבי וסגור הרמטית, מנע מהשחית את ספר הספרים, כשהוא מונח בארון עטוף בטלית, כמחכה שיגאלוהו למקום בני אדם, שיקראו בו וילמדו את חוקיו ומצוותיו הנעימים.
יהודי יקר היקרים בעל לב זהב, שנאות להצטרף אלי למסע, לסייע בעדי, חילץ את הספר מהארון, וכשהוא מכוסה שכבות אבק, הוא חיבק את ספר התורה אל חיקו, ממאן לעוזבו, מסרב להניחו בתא המטען. “כל כך נעים לי ומרגיש לי טהור להחזיק את הספר תורה”.
או אז ראיתי איך האיש הגדול מידות המיוחד, ראשו כפוף כהגמון לכיוון ספר התורה, דמעה מבצבצת מעינו.
רגע של מבט מצטלב, כששירת ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, והבדלינו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת… כשכל אות ומילה במשפט חקוקים בזהב 24 קראט של האיש המיוחד החבוק בספר הספרים, שסיפור מסעו מהעולם הגשמי המנוכר והמרוחק, ועד לרגע עומדות רגליו עם הספר בידיו, תחת כיפת שמיים קפואים אך עם לב יוקד אהבת השם יתברך, הם אולי סיבת מסובב הסיבות שההצעה המופלאה לחילוץ הספר תורה יגיע לפתחי.
יתגדל ויתקדש
בדרכנו חזרה כשהספר בידו, תיארתי בפניו את מסירות נפשם של יהודי הונגריה, שצעדו אל צעדת המוות ביודעם שהרגע הגדול והקדוש, בו יזכו לקדש שם שמים במסירות נפשם עם ספר הספרים בידם, כאשר הוא זוכה לקדש שם שמים בחייו. סגרנו ‘דיל’ שווה: להוסיף לימוד יומי של חצי דף בבלי בעיון, בשביל שנהיה ראויים להגיד קבל עולם: יתגדל ויתקדש שמיה רבה.
גוט שאבעס קוראי היקרים.
