חופש התנועה בעולם

שלום לכם קוראים יקרים, ברוכים השבים למדורנו.

השבוע בטרם נתחיל, נציב ציון ליום זיכרון שהציבה גולת אריאל ביומן החקוק על ליבה, הלוא הוא צום כ' סיון שנקבע בהרבה מקהילות ישראל כיום סליחה והתעוררות, לציון תחילת פרעות ת"ח ת"ט. אך היו גם מצבת זכרון ליום השיא של הרצחנות הנוצרית הארורה במסע הצלב השני מה שנקרא בהיסטוריה היהודית: גזירות בלוייש במסע הרצחני בשנת ד' תתקל"א.

אנשי הכמורה הנוצרית קתולית הרצחנית היו במסע השתלטות על יבשת אירופה, כאשר היה להם ולמקומיים הפגאניים עובדי האלילים אויב משותף: היהודי. אותו נכד לאברהם מפיץ בשורת האלוקות היה מושא לשנאת עולם מאז ומעולם.

העיר נמירוב באוקראינה, הייתה הראשונה לחטוף את חופן היד הגרמית האכזרית שלא חמלה על איש ואשה, על זקן וזקנה, על עולל ויונק, כולם טבעו ביגון, שתו עד תום את כוס התרעלה.

הארכנו בשנים קודמות אודות היום המיוחד הזה, שהיום משום מה כמעט ואין לו זכר. המגן אברהם בסימן תק"פ מביא להלכה: נוהגים להתענות ביום כ' סיון בכל מלכות פולין, ונהרא נהרא ופשטיה. בעל התוספות יו"ט חיבר את 'מי שברך' המפורסם למי ששומר פיו ואינו מדבר בבית הכנסת ובקריאת התורה.

מבחינה היסטורית מעניין לציין, שלאחר מלחמת העולם השניה, בה נחרבה יהדות הונגריה רח"ל, תיקן ועד רבני הקהילות בהונגריה בראשות הגר"י וועלץ זצ"ל, להוסיף את יום הסליחות והצום של כ' סיון לקהילות הונגריה. ואכן, עד היום, ביום כ' סיון, מתאספים המתפללים לעת תפילת המנחה בבית המדרש, והרב המרא דאתרא נושא דברי כיבושין ודברים הטעונים חיזוק ותיקון הדת.

***

 

יחד עם יום הזיכרון הנורא, מדורנו עוסק בשגרה בהארת פינות יהודיות בגולה. נאלצנו לשנות את המתכון בימי הקורונה שבארץ ישראל ב"ה נזכרים בו כבחלום רע שחלף, אך אצל יושבי שאר הארצות, השמחה עדיין מוקדמת. אומנם ישנם ניצנים מבשרי טוב ואני מצפה בכיליון עיניים להיות המבשר טוב…  אך זה מוקדם עדיין.

ועם כל זאת, אני חייב לפתוח את המסע המתעורר אט אט אל חופש התנועה המתפתח בעולם, בהארת במה. מגזין במה חרט על דגלו את המבט התורני בכל אירוע קטן וגדול, להיות מוביל ומשמיע טוב, ואין טוב אלא תורה ודרכה של תורה. דרך התורה שמרסנת היא את האדם, דווקא בעת הרגשתו שהנה החופש והשמחה גואים. אסרו חג בעבותים… ותיקנו חז"ל צום אחרי השמחה שמא חלילה נכשלו בגרם גרמא של איסור… אנחנו מדברים עד קדושי עליון שהתהלכו אז בארץ, וכאומרם ז"ל: אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וגו' והייתה עליהם תביעה.

אני מזכיר הדברים בראש וראשונה לעצמי, בעיניים מושפלות. חופש התנועה בעולם המתקרב, נושא עמו סיכון רוחני, על אחת כמה כשהחופש הזה מתפתח כפי הנראה אל תוך ימי הקיץ שגם כך אנו זקוקים לברכה לחצותם בשלום.

אירופה – ירודה מבחינה רוחנית, כך שחובה לתכנן מסלולי חופש שיהיו מותאמים לרוח המקום, שיהיו הבריות אומרות ראו מה נאים דרכיו, ונמצא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך מתאהב על ידינו.

 

***

 

הדברים נרשמים לעילוי נשמתו של סבי היקר – ר' מרדכי יוסף בן אברהם קוזמה ז"ל (מקראקוב, אוסטרליה וארץ ישראל), אוהב תורה ולומדיה, אוד ניצול מגיא ההריגה, שזכה והקים יחד עם סבתי ע"ה בית של תורה ומצוות, בית בו תבדל לחיים ארוכים בתם היחידה אמי מורתי שתחי', חפנה ידיה ולשה את אהבת התורה במסירות נפש ממש. זכו סבי וסבתי ע"ה לראות ממנה וממורי אבי שיחי' דורות ישרים מבורכים. ביום כ"ז סיון במלאות 43 שנים להסתלקותו, אני מביט לראות את פארותיו שהניח אחריו, שהם הניצחון על הנאצים הארורים שבקשו לעקור הכל. יהי זכרו ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גיליון השבוע:

לחץ כדי להוריד

עוד על הבמה:

קבל חינם את מגזין במה למייל כל שבוע!

*מהווה הסכמה לקבלת דיוור למייל
[תוכל לבטל את המנוי בכל עת].

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן