חג שבועות במז'יבוז

הוד הקדומים שמרגיש מי שמגיע להתפלל בציון, מלווה אותי עד היום * מי שזכה להשתתף ביומיים של התעלות בחג השבועות במקום חש את היום המיוחד של מתן תורה ביום פטירתו של מנחיל דרך החסידות * הרב ישראל פישר בסקירה מרתקת

שלום לכם קוראים אהובים, ברוכים השבים לצל קורת מדורינו החמים והספוג בפסיעותיהם של ענקי הדורות, מעבירי הלפיד בשרשרת הדורות, מהימים בהם נקראנו בנים למקום, עד עמדנו למרגלות הר סיני בקבלת התורה, מפי הגבורה ומפי משה עבד ד', שהוא בתורו מסרה ליהושוע ויהושוע לזקנים… וזקנים ל… והלפיד הועבר הלאה מדור לדור במעלה הדורות, עד שמסרוה בשבועות למנהיגם של ישראל אור שבעת הימים הלוא הוא הבעל שם טוב הקדוש זיע"א במז'יבוז.

***

העיר מז'יבוז, חוותה תהפוכות לא מעטות, הכירה לא מעט משיגיונותיהם של הכובשים, שהתחלפו מעת לעת, בהיותה עיירת גבול, הנתונה לגחמותיהם של השכנים שלטשו אליה עיניים חמדניות.

היה זה בסוף האלף החמישי, בשנת ד'תתק"ו, עת שלטו בה בני הנסיכות הסלאבית הראשונה ששלטו בקייב של ימי הביניים שמהם נולדו העמים הרוסי, האוקראיני והבלארוסי. המדינה החדשה שבירתה קייב שגשגה בזכות אספקה סדירה של פרוות, דונג ודבש בכמות אשר הספיקה לייצוא. כמו כן, סייעה לשגשוג שליטתה בשלושה נתיבי תנועה מרכזיים במזרח אירופה: מסלול המסחר על נהר הוולגה, מן הים הבלטי ועד למזרח הרחוק, מסלול המסחר על הדניפר, מן הים הבלטי ועד לים השחור, ומסלול המסחר מממלכת הכוזרים לגרמנים. השגשוג נמשך עד שנכבשה על-ידי נסיכות ואלין, ומאז החל בעצם תהליך של העברת השלטון מיד ליד, בסוף האלף החמישי, החל הכיבוש המונגולי שהושלם לאחר 3 שנים עד שבשנת ד'תתקצ"ט עברה העיר קייב לשליטת המונגולים, לא לפני שבזזו אותה וחמודותיה עד תום.

החוויות המונגוליות פחות מטרידות אותנו, אבל כן מסקרן אותנו מה שאירע באותן 120 שנים לאחר מכן, עד שהליטאים כבשו את העיר בשנת ה'קכ"ב, סיפחו חלקים נרחבים מאוקראינה וחיברו את אדמות חבל פודוליה (הוא המקור לשם השכונה היהודית בקייב – פודול) חבל ווהלין וחלקים מגליציה האוקראינית לשטחה של הדוכסות הגדולה של ליטא.

הפולנים חמדו את שטח הגבול ששימש כאמור למעבר סחורות מרכזי למזרח ולמערב כאחד, צומת דרכים מכניס ואסטרטגי זה, היה העילה למאבק הניטש בין הנסיכים הפולנים והנסיכים הליטאים על השליטה בעיר.

באירוניה ניתן לומר, שהחיבור הליטאי למיז'בוז החל כבר בתחילת האלף השישי, עוד בטרם נולדה התנועה שתשנה את פני ההיסטוריה היהודית, תנועת החסידות.

***

מז'יבוז הייתה מרכז יהודי שוקק תורה והלכה, כיהנו בה בתקופה זו גדולי עולם כרבנים, בהם אנו מוצאים את רבינו יואל סירקיש, מחבר ה'בית חדש' על השולחן ערוך, שכיהן בה בשנים ה'שס"ד-ה'שע"ב כרב. 

אך עד לכיבוש הליטאי, היו אלה הימים הנוראיים של יהדות אירופה, עת בוגדן חמלניצקי ימ"ש וחיילותיו פרעו ביהודים בחמת זעם, במה שאנו מכירים כגזירות ת"ח ות"ט שהרבינו לכתוב אודותם ולא בכדי. בימי הרעה עת היהדות כמעט ורח"ל הוכחדה באזור.

הכיבוש הליטאי לא היטיב מי יודע מה עם היהודים, הם כמעט וכבר לא חזרו לאזור, אך מה שהמריץ אותם לשוב הביתה, היה דווקא הכיבוש העות'מאני טורקי בשנת ה'תל"ב, בו הכתיב הסולטאן העות'מאני מהמט הרביעי למלך פולין מיכל קוריבוט וישניובייצקי תחת עץ התרזה הענק שמאחורי הארמון בבוצ'אץ', תנאי כניעה מחפירים וחוזה שלום. פולין ויתרה לעות'מאניים על פודוליה והתחייבה לשלם מס שנתי. בוצ'אץ' נותרה בידיים עות'מאניות למשך 27 השנים הבאות, עד שבהסכם קרלוביץ שנחתם בשנת ה'תנ"ט שבה לידיים פולניות.

בשנים הללו בשלטון הטורקי, היה מעט רווחה ליהודים, נהגו בהם בעין טובה, והם שבו וחזרו למקום, התעצמו ומז'יבוז שוב הפכה למקום בעל השפעה.

***

בתקופה זו, בשנת ה'ת"ק בה החל להתבצר שלטון היהודים בעיר, מעמדם היה נחשב, ואחרי שכבר הפציע בעולם מייסד התנועה החסידית, רבי ישראל ב"ר אליעזר, המוכר בשם "הבעל שם טוב", ושמו כבר יצא למרחקים, כאשר השפעתו ניכרה היטב ברחבי אירופה כולה, ראשי הקהל הזמינו את אור שבעת הימים "הבעל שם טוב", לכהן בעירם, ולדאוג לצרכיו כיאה למעמדו הרם.

בית הכנסת העתיק והראשון בעיר שהוקם מאתיים שנה בטרם הגעתו, הפך לבית מדרשו של "הבעל שם טוב". 

עשרים שנים פעל "הבעל שם טוב" בעיר, שהייתה בסיס לפעולתו, אך מצודתו הייתה פרושה על פני המרחב כולו. בתקופה זו, החלה ההתעוררות הגדולה של תנועת שבתי צבי שר"י, שהפילה חללים רבים משלומי אמוני ישראל, שהלכו שבי אחרי מדוכות השווא וחזיונות התעתועים של התנועה. "הבעל שם טוב", לחם בהם בכל כוחו, עד שעדות לכך מצויה במכתבו של הנין, רבינו נחמן מברסלב, שכתב: "שנעשו לו שני נקבים בלבו על ידי המעשה של הש"צ ימ"ש, ומזה נסתלק" (ליקוטי מוהר"ן ח"א רז).

פעילותו של הבעש"ט הקדוש זיע"א, המשיכה לאחר פטירתו וקבורתו בעיר, על-ידי יוצאי חלציו, בהם נכדו, רבי ברוך ממז'יבוז' שחי בה ופעל בה ישועות, ולאחר פטירתו נקבר ליד סבו. כך גם נין הבעש"ט, רבי נחמן מברסלב, נולד בעיר. בהמשך הגיע לגור בעיר הצדיק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא שהיה אב"ד העיר אפטא ומגדולי תנועת החסידות בדורו, אשר בנה בה בית מדרש שקיים עד היום. יוצאי חלציו המשיכו את שושלת החסידות בעיר. מהם הסתעפו שושלות פאר וחסידויות מז'יבוז, אפטא-ז'ינקוב, קופיטשניץ וטורנופול.

***

פרק יוצא דופן עבר על העיר עם עלות הכורת הנאצי ימ"ש. בעת הנסיגה של הצבא האדום ופינוי מוסדות השלטון הסובייטיים מאזור מז'יבוז' בימי בין המצרים של ה'תש"א, החלו התושבים האוקראינים הלאומניים לרצוח ולעשות שמות ביהודי מז'יבוז'. כמנה ראשונה בשאת היגון, הרסו הם את בית מדרשו של הבעש"ט וחירבו את יסודותיו, ומשם המשיכו לחלל את בית הקברות והריסתו המוחלטת.

כבשאר ערי אירופה, רוכזו יהודי מז'יבוז' בגטו שסימן ההיכר שלו היה גדרות התיל האימתניות שהקיפוה, באכזריות דחסו הם 15–20 נפש בחדר, ללא תנאי קיום מינימאליים, כשאת היהודים בעלי הכושר הגופני, הצעירים בעיקר, שלחו לעבודות כפייה, ולדאבון לב, רבים לא שרדו.

למחרת היום הקדוש, יום שלישי י"א תשרי ה'תש"ג בבוקרו של יום, הוקף הגטו ע"י אנשי הגסטאפו ועוזריהם האוקראינים ויהודי העיר שנותרו לפליטה רוכזו בכיכר העיר. את הצעירים הם שלחו למחנות עבודה, אך את אלף יהודי העיר הנותרים הצעידו השפלים אל גדת נהר הבוג, ושם רצחום נפש תוך השלכתם לנהר. ארץ אל תכסי דמם, ד' ייקום דמם.

***

חסד עשה ד' עם שארית הפליטה, כאשר כ-2,500 יהודים הצליחו להסתתר בבונקרים ובכפרי הסביבה, אך הרוצחים האוקראינים שיחרו לטרף יהודי, ושלושה שבועות המשיכו בציד היהודים, התוצאה העגומה נרשמה בספירת כ-3,500 הרוגים אשר נקברו בקבר אחים מחוץ לעיר. וככל הידוע לנו, מעטים מאוד מבני הקהילה במז'יבוז' נותרו בחיים וניצלו.

בשנת ה'תשל"ז הצליח רבה של מונטריאול קנדה ר' יצחק הכטמן, להגיע למקום כשהוא מחזיק בעדות על בית הקברות הישן וציון הבעש"ט. לשמחתו, הציון נמצא אומנם הרוס, אך קיים. משפחת נדיבים (ליפיצקי) לא המתינה לקבלת אישור מהרשויות, וחידשה את המצבה.

בית המדרש העתיק שוחזר, ונבנה שם מקווה על יד מעיין הבעל שם טוב. היום זכינו ומז'יבוז' מהווה מוקד עלייה לרגל לחסידים מרחבי העולם, העולים להתפלל על קברו של מייסד החסידות, כאשר בשנים כתיקונם חג השבועות מהווה שיא של העולים לציון לרגל היארצייט של אור עולם הבעש"ט הקדוש. השנה, מפאת מגיפת הקורונה, יתקיים מניין מצומצם במקום, תוך הקפדה על שמירת הנפש והוראות הבריאות.

***

כשנתיים חלפו מזמן ביקורי האחרון במקום. אמנם ככהן איני יכול להיכנס למתחם בית הקברות, אך מקום מיוחד בנו שם לכוהנים, מגן מצינה וחמה, אשר משקיף על הציון הקדוש ובית החיים. 

הוד הקדומים שמרגיש מי שמגיע להתפלל בציון, מלווה אותי עד היום הזה. אך מתיאוריהם של מי שזכו להשתתף ביומיים של התעלות בחג השבועות במקום, ניתן לחוש את היום המיוחד של יום מתן תורה, ביום פטירתו של מנחיל דרך החסידות, אשר היום קנתה שביתה של כבוד בכותל המזרח גם בהיכלי התורה הליטאיים, ונמזגו אלה באלה, בבחינת ענבי הגפן מליטא, וענבי הגפן ממז'יבוז, הם דבר נאה ומתקבל, מרוצה לפניו יתברך, כריח ניחוח של קרבנות עולה ושלמים ונסכיהם.

נסיים באיגרת שכתב הבעש"ט לגיסו, רבי גרשון מקיטוב, הוא מספר על עליית נשמה שזכה לה בשנת ה'תק"ז, ובה נכנס להיכלו של משיח. באיגרת נאמר: "ושאלתי את פי משיח אימתי אתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה".  

בברכת א'גוט יו"ט לקוראים היקרים, שנזכה לקבלת התורה באהבה שמחה ויראה מתוך בריאות איתנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן