שלום לכם קוראים יקרים, ברכת השם עליכם להורים היקרים ששיגרו השבוע את ממשיכי דרכם אל היכלי התורה.
בשבוע שעולם התורה חוזר לבעור, עת רבבות לבבות חוזרים לפעום ולהלהיב בשלהבת אש הנעורים את מנגינת הנצח – אמר רבא, אמר רב פפא… אח, מי שזכה לחוש את הניצוץ האלוקי המתלקח בעיני הבדולח של בני הנעורים שבטהרה הנסוכה על פניהם החיוורות אפשר לחוש את המשך הדורות, בבחינת משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע שמסרה לזקנים שמסרוה…
שמסרוה ליענקי ומוטי שזה עתה שעונים במצח לוהט בוויכוח עולמים בהוויות אביי ורבא. שבתורם הם יהיו מרן הגאון רבי יעקב והגאון הגדול רבי מרדכי שימסרו שמוע'ס ושיעור כללי בהיכל התורה… אשרי עין ראתה אלה!
בשבוע שכזה – הפלגתי בכבישי אירופה, רגשות של ערפילי טוהר שמתקיימים בעולם הנכון, האמיתי, מערפלים רגשות גשמיים, מנמיכים מראות שאינן שייכות לעולם הנצח.
זיכני בורא עולם, בזכות הורים ומורים שהטמיעו בי את רגש התורה ואהבתה, ולמרות שעולם הישיבות הטהור רחוק ממני פיזית, אני ונפשי לא רחוקים ממנו. בסיור הבא התוודעתי לעולם נאצל שקשור לשרשרת קבלת התורה, ועל כך אבקש לשתפכם קוראים יקרים.
***
"בני בארי שהיו קורין עליהם כי מבארי תצא תורה ודבר ד' מאוטרנטו" (ספר הישר לרבנו תם חלק השו"ת, עמ' 90).
עמדתי לפני נסיעה ארוכה של מעל 1,500 קילומטרים ברכב ליעד בדרום איטליה, כשעיינתי במפות לראות האם יש מקומות מעניינים לעצור בהם. מבחינתי, מקום מעניין הוא מקום שקשור לעבר היהודי שלו, מקום שבו צעדו אבותינו. השמות שעלו במפה הזכירו לי את סיפורי הילדות שגדלתי עליהם, פתאום הם מקבלים צורה ומציאות. וכך דרך שתחילתה בצפון איטליה ב-ACQUAVIVA DELLE FONTI המשיכה עד לחבל בארי… בדרום. ועליו נתעכב.
(לומדי הדף היומי למדו לפני כשבועיים את דברי רש"י הקדוש במסכת ביצה (כ"ד:) ובתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי גם עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא ושמו ר' קלונימוס ובקי בכל הש"ס והורה כן ונחלק עליהן, ולפני דור היו הרבה רבי קלונימוס וגם היום יש ובבקיאות וודאי אין ירידת הדורות ואם כבר יש עלייה).
איטליה של ימי הביניים – מסתבר, היא שהייתה ראש הגשר להעברת שלשלת התורה לעם ישראל, ובגלותנו כי מרה כשגלינו מארצנו מחמדת לבבנו, גלינו לרומא… ומרומא התפשטה שלהבת התורה, לפיד האש המשיך להתנוסס ולהאיר לבבות בחשיכה שהמיט ד' על העולם.
אותו לפיד האש הרומאי שהגיע מירושלים החרבה, הגיע אליה מחופי הים התיכון שהלוחמים הרומאים נחתו בו בחזרם עם שללם מבית המקדש שהחריבו, המשיכו הצוררים את מסע נצחונם אל מקום משכן טומאתם ברומי הבירה.
אנחנו מדברים על ציר תעבורה שהיה ראש הגשר הצבאי רומי מאיטליה לארץ ישראל וממנה, הציר הזה עבר בחופי בארי הקדומה, הקיימת עד ימינו אנו. בה עוסק סיפורי.
עם מטען היסטורי כבד זה הגעתי אל מחוז הנמלים הדרומי של איטליה, מחוז בארי.
***
אחרי שהבנו את רקעה היהודי, נחפור להבין את הרקע התרבותי של המקום ומה שייכותו ליהודים. לצורך העניין טוב לדעת שבעיר בארי נולד חי ופעל נוצרי בשם ניקולאס שניסה לשכנע יהודים גולים שזה עתה נעקרו מאדמתם בגלל אמונתם, להמיר את דתם רח"ל, וסירובם עלה להם בחייהם כשהרגם על אמונתם, מות קדושים, הי"ד.
באזור הזה התקבצו וישבו במשך מאות רבות של שנים יהודים רבים, בהם היו מהמופלאים ותלמידי החכמים שבדורם, שהאירו ומאירים עד היום את שמי הגולה.
העיר בדרום מזרח איטליה, על שפת הים האדריאטי במחוז פולייה ובירת נפת בארי מהווה מרכז כלכלי חשוב ביותר של איטליה, יש בה ריכוז מפעלים חשוב ואוניברסיטה חשובה ויוקרתית, האוניברסיטה שבה בלימודי טכנולוגיית המזון, לגווניו, הנדסת מזון ותעשיה, ניהול תעשיה ומפעלי מזון, יש קורסי חובה ב… כשרות. הם הבינו מה שלא מבינים לצערינו פקידי ממשלה שונים בארץ הקודש, שלימודי כשרות יועילו למפעלים להרוויח ולהיות יעילים, וזנחו את מלחמות הדת שנכנס אליהם מר מיניסטר הדתות הישראלי.
מעבר להיותה מחוז מרכזי, היו בה חיי יהודים מופלאים, אף מחנות ריכוז וגטאות בזמן מלחמת העולם השנייה. על כך ועל שמצאתי בה, על הקריעה שקרעתי בבגדי בהיגלות מראה מפעים לעיניי, נרחיב בע"ה בשבוע הבא.
