ביקור מרגש אצל רבי ישעיה'לה

 

שלום לכם קוראים נאמנים, ברוכים השבים למדור.

חביבות יתירה לי והכרת הטוב מיוחדת חב אני לידידי הוגה ומו"ל המגזין המשובח אשר לפניכם, מתוך שהמחויבות לכתיבה במדור בנושא נפיץ ורגיש של גולת עם ישראל, הביאני לא רק להרחבת ההיכרות עם יהודי הגולה, אלא שהעמקת הקשר פרסה בפני את רוחב ידיעת התורה ויגיעת העם שבשדות בתורת ק-ל, נגלה לעיני מחזות שתייר מזדמן לא נקלע בהכרח לרובד זה של תושבי המקום.

פעמים רבות קפץ לנגד עיני הפסוק שהולחן לשיר מקפץ ומשמח: "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה", אני למד מחדש כל פעם, איך תורת ד' – כשהיא תמימה, אוחזת ודבוקה בעבותות אהבה במסורת אב לבן, הופכת למשיבת נפש, מפכה חיים ומרבה אהבה בעם ישראל המכהה כל קושי וגעגוע לציון עירך.

 

***

 

ידועים דברי חז"ל: "כל ת"ח העוסק בתורה מתוך הדחק, תפלתו נשמעת… משביעין אותו מזיו השכינה, אף אין הפרגוד ננעל לפניו" (סוטה מט.). על כך באתי לספר לכם, בעת נדודי בדרכים לא דרכים.

הפעם נתמקד בכפר בצפון מזרח הונגריה בשם: Bodrogkeresztúr בּוֹדְרוֹגְקֶרֶסְטוּר המוכרת לנו היהודים על שם צדיק שפעל בה בשם ר' ישעיה שטיינר –המוכר בשמו: ר'  ישעיה'לה מקרסטיר, באידיש אמריקאית הם הוגים את שם המקום קערעסטירער.

הכפר היפיפה נמצא בנפה טוקאי שמשמשת אזור גידול לגפנים ויינותיה יצא שמם לתהילה בעולם.  אכן, יקבים כשרים מצויים בה עד היום… הכפר יושב על גדת נהר בודרוג – ומכאן שם הכפר, כשיובל הנהר מתחבר לנהר הדנובה ומכאן גם חשיבותו המסחרית בהיותו יושב על צומת דרכים המאפשר מסחר ושינוע סחורות, כמו עצים ויין.

בקרבת הכפר ישנם אטרקציות מטיילים לרוב, החל ממסלולי אומגה, ואפילו אתר סקי נחמד וצנוע למראה שפעיל בימות החורף בעיקר. עליהם נרחיב בשבוע הבא בע"ה.

אך מה שהוביל אותי לכפר, היה כמובן הציון של הצדיק המפורסם רבי ישעיה שטיינר זצ"ל, שבשנים האחרונות הפך למוקד עליה לרגל של המונים שלא חוסכים ממון ומאמץ גם בימי קורונה, עד שביום היארצייט האחרון (ג' אייר) הכפר היה מכותר צבאית לבל יחדרו מתפללים לכפר – מחשש הגויים להדבקה המונית שעלולה להביא ההתקהלות.

 

***

 

אחד ממאפייני המקום שמהווה מוקד משיכה לעולים לציון, הוא ביתו של ר' ישעיהל'ה, שהיה בית פתוח להכנסת אורחים כל ימות השנה ומידת ההשפעה של פזרנותו את ממונו לצדקה, כמו תפילותיו לפרנסה טובה, היו להם סגולות שרבים נושעו מפיו.

כיום פועל בביתו בית הכנסת אורחים הפעיל כל ימות השנה –כולל בתקופה זו – שמעניק אש"ל ביד רחבה ובאיכות, לכל מי שנקלע למקום.

הציון עצמו, מתוחזק ונקי, לצערי בגלל מצב הקורונה השלטונות ניתקו את מערכות המיזוג והחימום בכדי לאפשר אוורור… כך שהמקום בוהק בניקיונו אבל קר מאוד. יש בו חדר לכהנים מוגן מחום וקור שנבנה כדין (מעט מאוד מקומות יש באירופה שכהנים יכולים להתפלל בציון).

פגשתי בציון קשיש שבע ימים, מהלך הוא בקושי בגוו כפוף כהגמון, עניות ניכרת במלבושו, אך בולטת היא בניקיונה. הליכתו לכדה את תשומת ליבי. עקבתי אחריו והמתנתי לראותו מתיישב. כשזה קרה, שמתי לב שמבעד לשנים הניכרות בקמטי פניו, ניכר היה חיוכו, כשזקנו הצחור משווה לו מראה הוד.

בקשתי לכבדו במשקה ומאכל לפי כבודו, בעיניו הטובות נעתר והוקיר תודה. לאחר שספל התה שביקש נמזג והוגש לו, דרשתי בשלומו, התעניינתי בנימוס…

הסיפור שלו, לימד אותי פרק מוסר, פרק שלא במהרה אשכח. על כך בשבוע הבא בע"ה.

גוט שאבעס קוראים אהובים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן