בין פרשבורג לפולין

מסע תפילה בקברי צדיקים * פרק עשירי

ושוב זוכה אני לברככם בברכת חודש טוב שנשמע בו בשורות טובות, וא'גוט ערב שבת יקירי הקוראים הוותיקים, ברוכים הבאים למצטרפים הרבים מדי שבוע לבמה מופלאה ומיוחדת זו.

סיימנו חלק ממסע מעניין ומרתק שהחל בעיירה פרשבורג, עיר פועלו של מנחיל מורשה להנחיל, העומד בפרץ מפני מפגעי ותחלואי המודרנה שאיימה לשסע את צאן ישראל. אנו נודדים ברחבי הממלכה האוסטרו הונגרית, הגענו לפולין וביקרנו בכמה מאתריה, כשללא ספק עוד נשוב לבקר בה שוב ושוב כמקור חיות של יהדות שלימה שכמעט והוכחדה, עד שברוך השם לא סר חינו מעלינו ויהדות זו שוב עולה ופורחת ביתר שאת, בארץ ישראל ובארצות הברית, באירופה ובאוסטרליה הרחוקה.  

אך אנו ממשיכים במסענו אל עבר ערבות הקור והכפור, עדיין בתחום הממלכה האוסטרו הונגריה אל ערבות אוקראינה, שם בערה שלהבת יהודית עיקשת, סירבה לדעוך גם לא תחת מגפי הצוררים שלא פסקו כמעט לרגע מיושבי חבל הארץ הזו, רק שמותיהם השתנו.

פעם נקראו נושאי הצלב, פעם בוגדן חמלניצקי, או כפי שמוכר לנו פרעות ת"ח ת"ט, ופעם קומוניסטים רשעים ארורים. ופעם, נחמדים המסתירים שנאתם ובשם ההשכלה מנסים להוריד את יהודיה לשאול תחתיות. אולם לפני שנעשה סקירה על הסובב אותנו, נצטרך מעט מידע טכני.

***

מעברי הגבולות בין פולין לאוקראינה, הינם מעברים קשיחים. מתבצעת בהם ביקורת קפדנית, יסודית ויש להגיע למעבר מוכנים באופן מושלם. פריט כלשהו שחסר, או מוצר שמיותר, ואתם תאלצו לבלות הרבה שעות במקום. שלא לומר על הכסף הרב שתיאלצו לשלם כקנסות.

•           דרכון בתוקף חובה.

•           אישור ממקום בו תשהו ובו הזמנתם את לינתכם, חובה.

•           רישיון נהיגה ישראלי בתוקף.

•           רישיון בינלאומי בתוקף.

•           חל איסור על העברת מוצרי מזון מהחי והצומח (ארבעת המינים הם מהצומח… וחזה עוף הוא מהחי).

•           הצטיידו במזון מבושל, נקניקים באריזה מקורית, סנדוויצ'ים מוכנים וכדו', שלא יעוררו שאלות ובעיות. הימנעו כאמור ממזון חי ולא מבושל.

•           במרבית חברות ההשכרה הגדולות בעולם, יש הגבלת מעבר רכב שהושכר באירופה, לאוקראינה.

נכון להיום יש 4 גבולות מאוקראינה לפולין: 1. ראווע רוסקא או ראבה רוסקה.   2. דובליטשוב. 3. קרקובץ.           4. פשמישל

•           טיפ ראשון: בפשמישל בלבד אפשר לעבור רגלי, פעולה שאורכת כ-20 דקות, בניגוד למעבר ברכב שעלול לארוך מספר שעות.

•           טיפ שני: השתדלו להגיע מוקדם בבוקר, ה-Waze התעקש שלא נגיע למעבר גבול ראבה רוסקה ליד לבוב לכיוון בלזץ' והעיר זמושץ' בפולין (פחות משעה נסיעה), מסתבר ששם התורים בהמתנה למעבר הגבול בלתי נסבלים, ארוכים ואיטיים. הווייז הוביל אותנו למעבר הגבול בשם Grushiv המרוחק עוד כ-40 דקות נסיעה, שם התור היה קצר יחסית אך איטי, משום שהמוכסים ממש מערימים קשיים על העוברים, בודקים כל פריט ופריט. ארך לנו כשעתיים וחצי, רק כי עיכבו אותנו.

•           בחזור, באותו מעבר גבול ב-8 בבוקר עברנו את ביקורות הגבולות של פולין ואוקראינה ב-20 דקות.

•           טיפ קבוצת חו"ל מהודר – והדגיש לנו את העניין דודי המדריך, שהכי נורמלי ומומלץ הוא פשוט לתכנן החלפת נהגים. כלומר, להגיע לגבול עם נהג אחד, לעבור רגלית, ולעלות על מונית/רכב שרות עם נהג מקומי, ואז המעבר הוא זריז ומהיר מאוד.

•           בכל מקרה, מבחינה תכנונית, יום מעבר הגבולות ייקח לנו זמן יקר, ויש לקחת זאת בחשבון בזמן התכנון של מסלולי המסע.

עברנו סוף סוף את הגבול, אפשר לנשום לרווחה ולצאת לדרך.   

***

בהגיענו לאוקראינה נשים את פעמינו אל העיר הסמוכה, לבוב, שם פעל הבית ישראל ואהרון שתיכף נגיע לציון הקדוש. 

העיר לבוב (או לביב), ובשמה היהודי המוכר לנו, לעמבערג, שהיום היא בירת מחוז לבוב, אך בעבר, בימי הממלכה האוסטרו הונגרית, העיר שימשה כבירת גליציה המזרחית שבפולין דווקא, עד שסופחה לאוקראינה בסיום מלחמת העולם השניה. 

העיר ממוקמת לרגלי הרי הקרפטים, מדובר באחת הערים העתיקות והמיוחדות באירופה. יש המכנים אותה "עיר האריות"- כביטוי שמקומה בתרבות המקומית הוא של הלב והנשמה של מערב אוקראינה.

לנו כתיירים, לבוב מאוד מרשימה בארכיטקטורה שלה, סגנונות בניה המשלבות בין סגנון הבארוק לבין סגנון הרנסנס ויש בה הרבה מוסדות שלטוניים ומרכזי תרבות, אשר אלינו לא ממש ידברו.

אך כן יסקרן אותנו לבקר בכיכר השוק העתיק שקיים כבר שש מאות שנה, נהנה מהצורה המיוחדת והמרשימה בהחלט של מבנה השוק וסביבתו. כשאנו כבר שם, נעיף מבט לבתי המידות של בני האצולה ואנשי העסקים העשירים של העיר, נשים לב למרכזי הסחר שנבנו בצורה מרשימה ומיוחדת במגוון סגנונות למביני ומבינות עניין, זה מקום ייחודי שהתקבצו בו במהלך השנים מגוון סגנונות בניה, כמו: בארוק, הגותי, רוקוקו, רנסנס ועוד. כשמעל טירת העיר התנוסס לראשונה דגלה הכחול-צהוב של אוקראינה.

כרגיל, אותנו מעניין הסיפור התמציתי של יהודי לבוב. על ההיסטוריה היהודית ועל הביקור שנערוך במקום, נמשיך בע"ה בשבוע הבא.

בברכת גוט שאבעס וחודש מבורך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן