ביקור באם הישיבות – ישיבת "עץ חיים" וואלוז'ין

הרב ישראל פישר בטורו השבועי: בהרגשה מרוממת של פתיחה לחודש הרחמים והסליחות, שמתי פעמי למדינת בלארוס, למחוז מינסק, שבשטחה בעיר התחתית שכנה ישיבת "עץ חיים" מייסודו של אבי הישיבות רבינו חיים מוואלוז'ין

יום גילה דיצה וחדווה הוא ערב ראש חודש אלול תש"פ, בו נקבצו אלפי עמודים ובאו לעמק העמודים, ויחדיו מקימים עמוד אש להאיר את הדרך, עמוד התורה שמשלח חומו ואורו לכל בית אב יהודי באשר הוא על פני הגלובוס.  

בורא עולם בעצמו, הוא האומר לפמליא דיליה, חזו בני חביבי… דמשתכחין מבין הזמנים וקורונה דיליה, ועסקין בשמחתה של תורת ד' משיבת נפש. ומי הם הבנים החביבים? בני התורה בכל אתר ואתר, שבשנה זו ביתר שאת ובעוז נפש, הפקירו את ימי המנוחה השגרתיים והתקבצו להם לקפסולות בדירות וחדרים, מבודדים מהעולם, במטרה אחת: להגיע לראש חודש אלול כאיש אחד בלב אחד, וקול זעקתם כביום מתן תורה לישראל: ויענו כל הבחורים יחדיו ויאמרו: "כל אשר דיבר ד' נעשה ונשמע", "שבתי בבית ד' כל ימי חיי", הוא מגמתי, הוא שאיפתי. 

***

כמה נאים ונעים לקרוא שוב ושוב את פירושו של השרף מקוצק, על פסוקי התהילים פרק כ"ז, "לדוד ד' אורי וישעי" שהחלו לאומרם. בפסוק ג' אומר דוד המלך: "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ". ומבאר רש"י: "בזאת אני בוטח" – במה שאמר למעלה ד' מעוז חיי, ורבו הפירושים בו במה בטח דוד המלך שינצח במלחמה.

וביאר רבינו מנחם מנדל מורגנשטרן – הקרוי השרף מקוצק, על שם רדיפתו את האמת, ביאור מופלא: אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה – אם יתעורר לאדם ניסיון או מלחמה קיומית כדרך החיים רצופי המלחמות וניסיונות, והנה הוא עומד להרים ידיים בייאוש רח"ל, הניסיון קשה, גדול עליו בכמה מספרים ההתמודדות, אומר לו דוד המלך: טעות בידך! הניסיון לא קשה מדי עבורך, המלחמה בה אתה מתנסה אינה גדולה עליך, ומדוע? בְּזֹאת  – בניסיון הזה, במלחמה הזו, אֲנִי בוֹטֵחַ – בה עצמה אני בטוח שאוכל לה. כי אין הקב"ה מביא האדם לידי ניסיון שאין הוא יכול לעמוד בפניו. הפלא ופלא.

ימי הקורונה שהיו נראים לרבים כתקופה בה חלילה עולם התורה מצוי בסכנה, ימי הבטלה ואווירת הרחוב שנכפו על ההמון נדמו כדבר רע ומזיק, אך המציאות טופחת על פניהם והשכינה אומרת: חזו בני חביבי… ועסקין בשמחתה דילי. עולם התורה חזק מאי פעם, אותם גיבורי כח מוכיחים שוב ושוב, שאין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של הממיתים עצמם באוהלה של תורה.

***

בהרגשה מרוממת זו, של פתיחה לחודש הרחמים והסליחות, שמתי פעמי למדינת בלארוס, למחוז מינסק, שבשטחה בעיר התחתית שכנה ישיבת "עץ חיים" מייסודו של אבי הישיבות רבינו חיים מוואלוז'ין, המוכרת בעולם התורה כישיבת וואלוז'ין.

מעולם לא פסקה ישיבה מבני עמנו, ולכל מקום שגלינו תורתנו הקדושה גלתה עמנו. הוגיה אוהביה, דורשיה ולומדיה היו מאז מתן תורה ומסירת התורה שבעל פה מאב לבן ומרב לתלמיד, עד לחתימת התלמוד בבלי שאז נקבע שמשום עת לעשות לד' ילמדו את התורה שבעל פה מתוך הכתב, והישיבות שכבר היו קיימות בסורא ונהרדעא, התרחבו למתא ומחסא, ומנו כבר אז אלפי תלמידים.

ברבות השנים, ובגבור הצרות שבאו על עמנו, החלו הנערים להתקבץ בבתי המדרש בעיירות, ממיתים עצמם באהלה של תורה ומדי יום שמו פעמיהם לשולחנות יושבי העיירה לסעוד ליבם במשהו, כשהרעב היה מנת חלקם. השינה הייתה על ספסלי בית המדרש במקרה הטוב והלימוד היה מתוך עוני ודחק שלא מובן ואף לא מוכר בדורנו דור השפע.

עד שהגיע גאון ישראל וקודשו, פאר תלמידיו של מרנא הגר"א מווילנה, שתיכף לאחר פטירתו שם ליבו לחולשת הדור, וכעדותו במכתבו המפורסם שכתב בסמוך להקמת הישיבה, ביום א' בעשרת ימי תשובה תקס"ג, לקהילות ישראל לתמוך בישיבה. מכתבו מרתק, אך בתוך דבריו הוא מגלה צפונות ליבו לסיבת ההקמה:

"אבל יש שרוצים ללמוד ואין להם מלוא כף קמח, ויש שיש להם שרוצים ללמוד, אבל אין להם רב ללמוד דרכי העיון האמיתי, כי זה ימים רבים לישראל, שהאנשים הגדולים בתורה במדינתנו זאת, כל אחד בונה לו חדרו לעצמו, ואומר: לעצמי אני מציל וכונס בדור שאין התורה חביבה על לומדיה… ועתה שמעתי… שהגיעו ימים שהתורה חביבה על התלמידים… אבל מעת שפסקו להחזיק ישיבות במדינה זו… ומאז כל מבקש ד'… נפוצים כצאן שאין להם רועה". בהמשך מכתבו קורא לנדיבי עם להחזיק בעץ החיים של כלל ישראל, אף את שם הישיבה קרא על שם תומכיה ישיבת "עץ חיים".

זה היה הבסיס להקמת ישיבת עץ חיים במתכונת חדשה ממה שהוכר עד אז, כשכל צרכי התלמידים אש"ל מסופקים על ידי הישיבה.

מדהימה עדותו של ה"חפץ חיים" שרבו הגאון רבי מנחם נחום קפלן (המוכר לנו כרבי נחומק'ה מהורודנא) העיד שרוב התלמידים כבר בגיל 14 (!) ידעו ש"ס, ולכן סדר הלימוד בישיבה שב'קול קורא' שלה לתלמידים ביקשה שיבואו רק תלמידים היודעים ללמוד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות, עסקו בסדר לימוד בעיון המוכר לנו עד היום, ובסדר בקיאות שכלל הספק דף ליום, עם חזרה של י"ב פעמים, כשיום שישי הוקדש ללימוד הרא"ש על חמשת הדפים שלמדו בשבוע זה.

***

רבי חיים מוואלוז'ין עמד בראשות הישיבה מיום הקמתה בתקס"ב ועד פטירתו בי"א סיון תקפ"א. אלה היו כ-19 שנות נזר הזהב של יהדות אירופה, כשקול התורה הדהד מרחובה של מחוז מינסק והתפשט בעולם כולו. לצידו עמד בראשות הישיבה חתנו הגאון רבי הלל פריד והגאון רבי יחיאל מיכל ממינסק מח"ס "לזכר ישראל", ששימש בישיבה מיום הקמתה כ-7 שנים, כפי שרשם בפתח ספרו הנ"ל. 

עוד בימי חיותו, מינה את בנו הגאון רבי יצחק לר"מ בישיבה, וממשיך דרכו, שאף הוא בתורו הכניס את שני חתניו הגאון רבי אליעזר יצחק פריד (אביו רבי הלל פריד היה חתנו של רבי חיים) והנצי"ב מוואלוזין שאף הוא היה חתנא דבי נשיאה של מורינו רבי יצחק.

עובדה היסטורית מעניינת היא גילאי התלמידים ויעיד על כך ראש הישיבה הנצי"ב, שהחל את דרכו בישיבה וינק את אורחותיה בהיות ילד בן 11, כאשר בהיותו בשיעור ב', מיד אחר בר המצוה, לקחו ראש הישיבה רבי יצחק מוואלוז'ין כחתן לבתו.

מתלמידי הישיבה המפורסמים אנו מכירים את רבי יוסף זונדל מסלנט, רבו של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל ליפקין וחמיו של רבה של ירושלים רבי שמואל מסלנט, שאף הוא היה מתלמידי הישיבה.  האחים הגאונים רבי יעקב ברוכין בעל ה"משכנות יעקב" ואחיו רבי יצחק מינקובסקי, בעל ה"קרן אורה", עד שאנו מגיעים לתקופת כהונת הנצי"ב בראשות הישיבה, שם ניתקל באריות שבחבורה כמו מרנן הגאונים האדירים, רבי חיים הלוי, רבי שמעון שקופ, רבי חיים עוזר גרוזינסקי, רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי איסר זלמן מלצר ועוד ענקי הדורות שצמחו בישיבה הגדולה ופארותיהם ממשיכים להכות שורש עד עצם היום הזה.

לא בכדי קיבלה הישיבה את התואר הראוי: אם הישיבות. ממנה הסתעף כל עולם התורה המוכר לנו.

***

באווירה מרוממת של חודש אלול אסיים באמירת כנף לכבודם של בני העלייה המסולאים בפז, המיוחסת לצדיק הגאון רבי יוסף יוזל הורביץ זצוק"ל, הסבא מנובהרדוק, הנכונה כל ימות השנה, אך לחודש אלול מתאימה שבעתיים: "אדם צריך לוותר על כל ימי המחר בשביל היום אחד, כדי שהוא לא יבזבז את כל ימי ההיום על מחר אחד".   

גוט שבת קוראים יקרים.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן