שמיעה לא סלקטיבית וראיה למרחקים

היתכן ששערי הרחמים עם שופטים ושוטרים? אנו צועדים לתוך הטהרות השופעות של אלול-תשרי – זמן חדש וזמנים חדשים, קודם כל לומדים שמיעה מהי: מתוך "שמע ישראל" של "ואתחנן" ל"עקב אשר תשמעון" – להיוודע להפלא ופלא שבעקבתא דמשיחא עודנו מצליחים לשמוע דבר מה – מאתו יתברך, מהזולת, מכל הבריאה כולה שצועקת ולוחשת עד "קול דממה דקה" – מתוך רתיחת הדמים דווקא, מכוחו של "וידם אהרן" מתעמר ומתעצם קולו של יהודי – קול תורה ותפילה החובקות יחד ע"י אלול בשופרו.

"וכל העם רואים את הקולות" – כשפרשת "ראה" המתאחדת מכל הנחמות שהוכנו ע"י תיקון השמיעה, הכלולה בראיה הפותחת סוד הדם מן החי הנשחט שמצווה לכסותו לאחר שנשפך כמים – אותו דם הוא הנפש שהוא דממה ודמע, כשם שבכה החוזה מלובלין זצ"ל מאז היותו ילד עד שניגר הדם מעיניו על אורך הגלות, ואם פרשת "ראה" מלמדת גודל קדושת אכילת בשר מהו ורומזת כיצד מהפכים את הבשרניות ל"קול דממה דקה" של הסליחות עם שבעתיים שמחה ציווי וברכה המוזכרות בפרשה זו, הרי המפתח למנעול שנקרא "כיסוי הדם" הוא ב"ככל אשר יורוך" – לחזות בנועם עליון של בשר ודם לכאורה, אך הם הרי כיסוי ל"בעל נפש" – כלומר הגדול בישראל השולט על נפש האלוקית והבהמית כאחד.

בראיון לערוץ 'רקע' רשת קליטת העליה, בתוכנית עם כחצי מליון מאזינים בנושא פתיחת מסגרות החינוך במגזר שלנו, העיתונאי הקדים בשאלה לגבי אפשרות ללמוד ממה שיקרה אצלינו לגבי שאר הציבורים, הסברתי שהדבר למעשה בלתי אפשרי, משום שהיקף התחלואה בגלים הקודמים אצלינו בכל הגילאים בשילוב עם אחוזי התחסנות שאינם נמוכים מהווים הגנה בס"ד שאינה ברת השוואה לכל ציבור אחר.

יש לשים לב, כי תמותה בגל הנוכחי בווריאנטים החדשים בעולם, בין אלה שלא חלו ולא חוסנו, גבוהה יותר מהמוטציות הראשונות וכאן המקום לעצור בהתפעלות ולהודות לבורא יתברך שמו ומנהיגיו בקודש שעל אף התפלגות הדעות בבחינת "איש על מחנהו ואיש דגלו" בנושא הנגיף והחיסונים, עצם כך שרוב הציבור שלנו קיים "ככל אשר יורוך" בנה חומת המגן.

אם הזכרת השמחה המושמעת כפס קול בפרשת "ראה" נותנת תום לכל צורת התשובה של אלול-תשרי, הרי ב"שופטים" מרומז ענין זה בפסוקי המלכות: "ולא ישיב את העם מצרימה", כלומר שלא להשיב בתשובה את עצמינו ואת הנלווים עלינו דרך צר ומיצר, אלא דרך שמחת עולם וחיי עולם. רבי חיים מבריסק זצ"ל שהיה אוהב ישראל אגדי, הגיע בעבודתו למדרגה שכל דיבוריו והתעסקויותיו גם בדברים גשמיים חשב, כיוון ופעל רק בתוה"ק בלא הסח הדעת כלל. וזה "היטיבו אשר דברו", כי אין טוב, אלא תורה ובדרך הטוב רוצה אבינו מלכינו לראות את בניו שבים בחסדים גלויים וברחמים גדולים לאלתר ממש.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

זאת התורה לא תהא מוחלפת – "כל המבזה תלמידי חכמים"

בימים אלו של ימי הפורים הורה רבינו הגראי"ל שטינמן זצוק"ל לאחד ממרביצי התורה החשובים שליט"א שיראה להזהיר את בני הישיבה לקראת ימי הפורים, שידעו "ששום

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן