קורונה – שעת התבוננות

לא בכדי ד' הטוב הביא עלינו את הניסיונות של המגיפה והסערה הפוליטית יחד בחודש אדר שבו "קיבלו מאהבה"

בפרשתנו ויקהל מוזכרות צורות התרומה: זהב וכסף ונחושת וכו'. נציין שלפי אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הנגיפים ממשפחת קורונה מזה חמישים שנה (!) פרופ' ג'יימס רוב מארצות הברית, המשטחים שבהם וירוס קורונה מצליח לשרוד זמן רב יותר ממקומות אחרים הם משטחי נחושת, פלסטיק וקרטון.

כמובן הנפקא מינה לכך שהמשטחים הללו מצריכים רחיצת ידיים לאחר נגיעה בהם במקומות ציבוריים או בבתים של ה'מבודדים' במים חמים וסבון או כל תמיסה שמכילה אלכוהול מעל שישים אחוזים ומשך הרחיצה המומלץ עשרים שניות, אך בואו נתבונן במסר.

כמובא במפרשים נחושת מסמלת את אופן הנתינה מתוך מצוקת הנסיבות ולא בבחינת "נשאו ליבו", דהיינו, שהתורם מתעורר לתרום אך ורק "כשהגיעו מים עד נפש" והוא לאמיתו של דבר סוג של עבודת השם בדיעבד וכמובן לא זאת שאיפתנו.

***

אני נזכר בסיפור שאירע לפני למעלה מעשור שנים עם בעל ה"באר יעקב" כ"ק האדמו"ר מנדבורנה זצ"ל, כשהוא עלה לפקוד את ציונו של הרבי הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב זיע"א בזמן שהגבעה שעליה ממוקם הציון התכסתה בקרח ועל-פי דרך הטבע לא ניתן היה לאיש לעלות אל הציון ועל אחת כמה וכמה לרדת בחזרה, אך הצדיק הלך כשם שמהלכים בדרך כבושה ונוחה, בלא למעוד ולהחליק ובקצב מתון לבדו, משום שכל מלוויו לא יכלו ללוותו.

כאשר שב גם באופן פלאי, לאחר התפילה בציון ונשאל הכיצד יתכן שהצליח לעלות לציון, ענה בדבריו של דודו זקנו הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א, "מי שקשור למעלה לא נופל למטה". לא מדובר כאן במופת, אלא בקביעות הדבקות בו יתברך ללא הפוגה כלל ובוודאי לא בבחינת "נחושת".

***

לאחר פרסום תוצאות הבחירות האחרונות ראיתי יהודי שצוהל משמחה וכעבור מספר שעות ספורות הבחנתי בו עם פנים קודרות מסיבה קלה. חשבתי, כי מה שאנו מזכירים בסדר תפילת שחרית 'אשם תלוי' הוא רמז לכך ששמחתו של האדם תלויה בסיבות חיצוניות, ההיפך הגמור ממוסר הליכתו של בעל ה"באר יעקב" זצ"ל.

לא בכדי ד' הטוב הביא עלינו את הניסיונות של המגיפה והסערה הפוליטית יחד בחודש אדר שבו "קיבלו מאהבה", אלא ללמדנו שאם באמת חפצים אנחנו לקבל שפע בגשם וברוח, בריאות נכונה ואיתנה, שמחה ונחת, עלינו להמשיך לשמוח מעצם היותינו יהודים מאמינים בו יתברך על אף כל הנסיבות וזאת הקבלה שנובעת מאהבה שאינה תלויה בדבר.

עובדה שאין מי שאינו יכול להתחזק ממנה היא כי עד כה כל אלו שנדבקו מוירוס קורונה בארץ בחסדיו יתברך נותרו בארץ החיים וישנם רק מעט חולים במצב קשה. עלינו לזכור בכל רגע נתון לבקש ממנו יתברך לזכות לא להיות בבחינת "נחושת" כלפי שמיא ואיש לרעהו ולהגביר געגועים לגאולה שלמה וישועה נצחית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן