השבת זוכים לשני שולחנות: "פרה אדומה" ופרשת "שקלים". פרה אדומה מרמזת על אש קודש של יחידי הסגולה, צדיקי הדורות, המטהרים ומבעירים אהבה כ"רשפי אש" בלבבות ישראל והיא דרך ליחידים. לעומת זאת "שקלים" מבטאים מדרגת כלל, סוג עבודת ד' השווה לכל נפש.
דוגמה לעבודת היחיד: הרוגוצ'ובר זצ"ל שמרוב התלהטות של תורת אמת בלבו בהיותו ילד קט גער באביו שלמד אתו חברותא על הסברא שהייתה נראית לו אינה ישרה דיה (לא גערת זלזול חלילה, אלא גערת כאב שאפפה את כל אישיותו וכמובן לא לחטא יחשב).
דוגמה נוספת: רבי אברהם מסוכטושוב זצ"ל שדרש מתלמידיו לימוד של 17 שעות ביממה וביקש ממי שאינו מתמיד לא להסתופף בצלו (לכאורה בניגוד לדרך החסידות).
עוד דמות המציגה כיצד דרך יחיד רחוקה מהשגה היומיומית של רוב בני הגולה: רבי ד"ר אברהם יהושע אנשל טבערסקי זצ"ל, אדמו"ר ופסיכיאטר בעל שם עולמי שרבו המובהק מרן הסטייפלער זיע"א הדריכו בפרטי פרטים על סדר יומו הגדוש בתורה, מה כמה בדיוק ללמוד ואף ציווה לא לוותר על מקווה יום יום לשמור על טהרת הקודש בשנות לימודי הרפואה.
הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א, בעל ההילולא ביום ו' השבוע, שספרו "נועם אלימלך" נקרא בפיהם של רבים ספר צדיקים ועוסק רבות בשגב מעלותיהם של יחידים, דווקא הוא זה שניתב דרך לתלמידיו ממשיכי דרכו כלים להתמודד עם הבעיות הגשמיות ולהחיות עם רב, שילוב של פרה אדומה עם פרשת "שקלים" וזה "כי תשא", מה שמרומם את רוחם של ישראל.
השבוע יחד עם הנתונים האופטימיים אודות היעילות של החיסונים גם כנגד הווריאנטים החדשים, הופיע הדיווח מניו יורק על מוטציה שמתפשטת בעיר ועוד אזורים שונים בארה"ב ושוב עלו חששות אודות מוגנות של אלו שמתחסנים.
התרופה היא לא לשכוח לחבר את עבודת היחידים, כלומר הוראות ופסיקה של גדולי ישראל עם "שקלים", שיקול הדעת של הפעולות השגרתיות של כל אחד מאתנו, בל נשכח שיעורי פורים בדרכנו לפסח – אותם גדולי ישראל מכוחו של משה רבינו עם "ידיו אמונה" ושל מרדכי היהודי "אומן את הדסה" ונאמין כראוי ונקיים "ככל אשר יורוך" לטובה ולברכה של פרט וכלל!
