הרבנית קניבסקי ע"ה: מדוע זכיתי לכזה חתן

וגם: עדותה של הרבנית קניבסקי ע"ה מדוע זכו הוריה, מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ורעייתו הרבנית ע"ה לבנים וחתנים גדולי תורה * ומה התבטא על כך מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל * מעשים מופלאים כפי שסיפר הגאון רבי גדליה הוניגסברג שליט"א

יום אחד אמרה לי הרבנית הצדקנית ע"ה: "אני רוצה לומר דבר שאני חושבת עליו תמיד בתוך ליבי.

"ההורים שלי (מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ורעייתו ע"ה) זכו גם לבנים תלמידי חכמים וגם לחתנים תלמידי חכמים, כולם מיוחדים מאוד מאוד.

"אני לא יודעת חשבונות שמים אבל אני חושבת שאולי אחת הסיבות שזכו לכך, ההורים של הרב אלישיב גרו אתנו בבית שלנו והיו ממש כמו ההורים שלנו, ההורים שלי כל כך כיבדו אותם עד כדי כך שחשבנו שהם ההורים שלנו, כל דבר שאלנו אותם וסיפרנו להם. הם נתנו להם הרגשה כזו טובה. כשהיינו קונים בגד חדש היינו רצים ראשונים להראות את הבגד לסבתא שלנו, עוד לפני שהראנו לאמא שלנו. עד כדי כך ההורים הכניסו לנו שהסבא והסבתא הם העיקר של הבית.

"גם אחרי שסבא נפטר, סבתא נשארה לגור אתנו בערך עשרים וחמש שנה וההורים שלי כיבדו אותה באופן מיוחד. אמא שלי מאוד טרחה ודאגה וכיבדה כל השנים את השוויגער שלה ולעת זקנה ליוותה אותה לטיפולים רפואיים והייתה מסורה אליה מאוד. אני חושבת שאולי בזכות שאבא ואמא שלי כל כך הקפידו על מצוות כיבוד הורים, לכן זכו לכאלה בנים וחתנים תלמידי חכמים".

הסיפור הזה תפס אותי מאוד חזק וכאשר הגעתי לרבינו מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, שם הייתי זוכה להיות עמו בכל יום, סיפרתי לו את הדברים.

מרן זצוק"ל קם מהכיסא והוציא מארון הספרים ספר 'משנת רבי אליעזר', פתח את הספר בפרשה חמישית והקריא לי: "רבי יהודה אומר בשכר כבוד שכיבדת אבותיך תראה בניך. יכול הדיוטות, ת"ל תשיתמו לשרים בכל הארץ".

"אתה רואה?!", אמר לי מרן זצוק"ל, "זה חז"ל מפורש שבזכות כיבוד הורים זוכים לבנים וחתנים תלמידי חכמים, 'שרים בכל הארץ'!".

***

עוד דבר מעניין שרמזה הרבנית ע"ה על עצמה, מדוע היא זכתה לבעל שהוא רבן של כל בני הגולה וכך סיפרה:

"הייתי רגילה לשרת את אבא שלי (הרב אלישיב) עד כדי כך שאחרי שהתחתנתי חשבתי איך הוא יסתדר בלעדי. הייתי הבת הגדולה בבית ודואגת לו כל מה שצריך. לפעמים אבא הרגיש לא טוב והייתי יושבת לידו כל הלילה ונותנת לו כל שעתיים אנטיביוטיקה, עד כדי כך".

עוד סיפרה בעניין זה:

"כשהייתי בבית הוריי, אצל אבא היה את כתב היד של הסבא בעל ה'לשם'. אבא שלי היה בן יחיד להוריו וכל הכתבים מהסבא ה'לשם' היו אצלו. בזמנו, רוב הכתבים כבר הודפסו אבל כרך אחד עדיין היה בכתב יד וטרם הודפס. יום אחד בא מישהו ואמר לאבא שהוא מעוניין לתרום את כל ההוצאה של הספר. נתנו את כתב היד למישהו שידפיס אך לא היה אפשרי לקרא את כתב היד משום שזה היה ספר גדול ועבה ובצד היה רשום הרבה הערות בכתב יד קטן והיה קשה מאוד לקרא.

"הייתי בחורה צעירה, רוב שעות היום עבדתי להביא פרנסה להורים שלי ואבא ביקש שאעתיק את כתב היד של ה'לשם' כי היה לי כתב יפה. וכך בלילות, כשהייתי חוזרת מהעבודה הייתי יושבת כל יום ומעתיקה קצת".

הרבנית הוסיפה בחיוך, "אני עוד זוכרת קצת מושגים שהיו כתובים בספר מהאבות הקדושים ועולמות עליונים… כך עד שסיימתי להעתיק את כל הספר. לאחר מכן נתנו את הספר לדפוס והוא חזר אלינו להגהה. הייתי מגיהה את הדפים יחד עם אבא, אני הייתי קוראת ואבא היה מעיין בכתב היד ומתקן אותי, כך במשך תקופה עד שהספר יצא לאור".

סיימה הרבנית בהתרגשות: "אולי בזכות שזכיתי להכין לדפוס כרך של בעל ה'לשם' ועשייתי את זה במצוות כיבוד אב, זכיתי לכזה בעל צדיק שמחבר היום ספרים".

***

בשנת תשס"ו סיפרה לי הרבנית שהתקיימה חתונה בירושלים של משפחת אלישיב והיא מאוד חפצה להשתתף בחתונה שכך הייתה לה הזדמנות לראות את אביה.

הרבנית הגיע לירושלים ובדיוק החל השיעור בקרוואן. סידרו לרבנית מקום בחדר הסמוך לבית המדרש שתוכל לשבת שם ולראות את פניו הקדושים של אביה, רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

השיעור שמסר מרן זצוק"ל באותו היום היה במסכת חולין בפרק העור והרוטב. סיפרה לי הרבנית: "ישבתי שם מרוגשת והרגשתי כמו לפני חמישים שנה, הלימוד של אבא באותה מתיקות, באותו ניגון מתוק, כמו שאבא למד כשהייתי ילדה.

"אחרי השיעור, כשאבא עלה הביתה, עליתי אתו גם כן ואמרתי: 'אבא, כל כך נהניתי לשמוע את השיעור!'

"אבא אמר לי: 'נו נו, הבנת משהו?…'

"אמרתי לו: 'הבנתי כמו שהבנתי בזמנו את בעל ה'לשם', שם בעיקר היו עולמות עליונים והיום בשיעור זה היה בעיקר טהרה וטומאה… כמו שהבנתי אז, כך הבנתי היום…'

"אבא חייך ונהנה מהתשובה"…

"חצות לילה אקום להודות לך, עכשיו קמים ללמוד"…

בשבת האחרונה היו צימוקים נפלאים שכדאי מאוד לזכות בהם את כלל ישראל.

בחצות לילה בליל שבת קודש התעורר רבן של ישראל שליט"א ומיד אמר בנעימה: "חצות לילה אקום להודות לך, עכשיו קמים ללמוד".

בנו, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, ניסה לומר, "אבא, בקושי ישנת, ליל שבת, אולי לנוח קצת יותר"… מרן שליט"א חייך ואמר: "ליל שבת אסור במלאכה, ללמוד מותר"…

ומיד כשפתח את עיניו אמר מרן שליט"א: "עכשיו אני אוחז במשנה בזבחים, לשם שישה זבחים הזבח נזבח"…

במאמר המוסגר, רבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, בכל סעודה של פת היה אומר באמצע הסעודה את המשנה הזאת ואמר שכך היה נוהג הגאון רבי שמחה זליג ריגר זצוק"ל, הדיין של בריסק.

במהלך השבת חשבתי אולי יש חום למרן שליט"א ושאלתי איך מודדים חום, חייך מרן שליט"א ואמר לי, "מה אתה רוצה לבדוק, כמה לשון הרע דברתי?…" זה מה שחושב רבינו שליט"א כשמדברים על מדידת חום מתחת ללשון, האם מדברים לשון הרע…

בסעודה שלישית אמר מרן שליט"א בשמחה כי הוא מודה להקב"ה שב"ה זכה להגיע עד הלום, ההפטרה בשבת הייתה "הבאים ישרש יעקב" וזו ההפטרה שלו שקרא אותה לפני שמונים שנה ואמר בהתרגשות: "ב"ה שזכיתי שאני פה, דור הולך ודור בא, כל מי שהיה בדור ההוא" – וכאן החל למנות את דודו ורבו המובהק מרן החזון איש, ראש הישיבה שלו ב'תפארת ציון' הגאון רבי אברהם יצחק גרשנוביץ, חמיו של מרן הגרמ"י ליפקוביץ, ואת מרן הגרמ"י ליפקוביץ ואת כל הר"מים שלימדו אותו ב'תפארת ציון' ואמר, "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת, ב"ה". מרן שליט"א הרגיש תחושת הודאה עמוקה להקב"ה שהוא פה על אף שכל הדור ההוא כבר נתקיים בו "דור הולך", וכך הייתה זו סעודה מיוחדת של הודאה לבורא עולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן