ליומא דהילולא רבה של הרה"ק רבי שלמה הכהן מראדומסק זי"ע, בעל ה'תפארת שלמה' – כ"ט אדר
תחילת פריחתה של חסידות ראדומסק החלה בשנת תקצ"ד, שנה בה נתיישב הרה"ק רבי שלמה הכהן זי"ע בעל 'תפארת שלמה' בן הרה"ק רבי דוב צבי, כבר בצעירותו לקחו אביו עמו אל גדולי צדיקי פולין כמו החוזה מלובלין והיהודי הקדוש מפשיסחא.
הרה"ק ה'תפארת שלמה' היה בידידות עצומה עם כל גדולי הצדיקים והם החזירו לו בידידות כפולה ומכופלת. בשנת תרכ"ו צפה את הסתלקותו ובליל שישי כ"ט אדר תרכ"ו פרחה נשמתו עת שעסק בלימוד הזוה"ק. בכך באו לתומם ל"ב שנות הנהגה כפי שכתב בכתב מינויו: "ולי אני עבדך לתת לי ל"ב לשפוט עמך הזה". מנו"כ בראדומסק. ספרו 'תפארת שלמה' ועל שמו נקרא.
הנהגת העדה, המשיכה בשנת תרכ"ו עת נתיישב הרה"ק רבי אברהם ישכר דוב הכהן זי"ע בעל 'חסד לאברהם' על כס אביו, ואף בשנים לאחר מכן, בשנת תרנ"ב, עת נתיישב הרה"ק רבי יחזקאל הכהן זי"ע בעל 'כנסת יחזקאל' על כס הנהגת העדה. לשיא פריחתה ושגשוגה הגיעה חסידות מפוארת זו בימיו של הרה"ק רבי שלמה חנוך הכהן זי"ע הי"ד בעל 'שבחי כהן', שנים מלאות וגדושות מלוא חופניים של תורה בקדושה וטהרה.
קול התורה שבהיכלי הישיבות ראדומסק הדהד על פני תבל עד השואה האיומה, בהם הנאצים הארורים ימ"ש השמידו ואיבדו חלק גדול מכלל ישראל. בשיא פריחת ראדומסק ניתכה המלחמה העולמית האיומה, ואז עלה הכורת על בית ישראל, שרובם עלו בסערה השמימה, ועמם רבינו הק' הטהור רבי שלמה חנוך הי"ד, כעולה כליל נתקדש רבינו ועמו מסלתה ומשמנה של חסידות ראדומסק על מזבח קידוש השם ב'שבת השחורה', יום המר והנמהר ח"י באב תש"ב, יחד עם חתנו הגאון הקדוש רבי דוד משה רבינוביץ זי"ע הי"ד וכשלושים נפשות מבני משפחתו. גזע קודש זה, נעקר עד שכמעט לא נשאר אוד מוצל מאש כי אם אחדים מעיר וספורים ממשפחה.
* * *
מורשת בית ראדומסק נמשכה ע"י אודים מוצלים, מהם כ"ק אדמו"ר מסאכטשוב – ראדומסק זצ"ל, שנלב"ע בצעירותו, ונמשכת בקרב שלומי אמוני ישראל, הן בלימוד תורתם של צדיקי השושילתא קדישא, סיפור אורחותיהם והליכות חייהם הנאדרים בקודש. בהילולא קדישא עולים רבים על ציונו הקדוש של ה'תפארת שלמה' במסע מאורגן של ה'ועד העולמי דחסידי ראדומסק'.
עובדא מעניינת, מספרים לנו ראשי ועד הכנסת אורחים ראדומסק, הני תרי רעים חשובים הרה"ח רבי אחיעזר זקס והר"ר יהושע מוזס, תוך שמראים לנו במקום את היסטוריית תיעוד מצלמות האבטחה המותקנת באוהל הציון, תוך שמתפלאים בכל פעם מחדש שרואים את התיעוד המופלא: "הנך רואה את התאריך, חול המועד סוכות תשע"ח, בצהרי היום, שעה 13:34 וכך הווה:
המדובר ביום חורף מושלג, וכפי הנראה קור כבד שורר ברחוב. על יד הציון הקדוש עוברים באותה שעה 2 ערלים, ומחפשים מקום מחסה מפני הקור והצינה. והנה הם איתרו את האוהל הקדוש אשר שם טמון הרה"ק ה'תפארת שלמה' וצאצאיו הק', ופלשו למקום. הממונים על הציון תמהים, האיך יכלו להכנס לאוהל, מאחר שבדלת האוהל מותקן קוד נעילה, האיך ידעו את הקוד. אך כך היה.
"כעבור כמה דקות, בשהייתם באוהל החלו לסמן את ידיהם כשתי וערב, והתכוננו לערוך שם תיפלה. מיד כשנעמדו, הגיח באורח פלא לפתע פתאום ממקום מסתור ציפור דרור, אשר החל מקפץ ולנתר סביבם הלוך ושוב. הללו ניסו להבריח את הציפור, אולם ללא הצלחה, כך עפה הציפור ממעל לראשם רצוה ושוב ללא הפסקה, מרוב בהלה נשאו את רגליהם וברחו מן המקום. זכות הצדיק הטמון במקום קדוש זה, הגין לבל יטמאו ערלים את הציון הקדוש". את כל זה ראינו בעינינו בהסטוריית תיעוד מצלמת האבטחה.
זכותו הגדולה של רבינו, תעמוד לנו וכל ישראל, אמן.
