משנתו הטהורה של מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצוק"ל, בעל "ברכת שמואל", הפכה לנכס צאן ברזל בעולם הישיבות. כמעיין המפכה מים זכים דובבות שפתותיו בכל היכלי התורה, בתי ישיבה ומדרשות בכל קצוות תבל. רבבות הוגים בעמל ויגיעה בדברי תורתו, סברותיו והכרעותיו שהשאיר ברכה לדורות הבאים.
לומדי תורה ומדקדקי הלכה מתרפקים בערגה אודות דמותו הפלאית והנהדרת, ספרים וכרכים נכתבו ונחרטו עלי גיליון במסכת חייו. פרקים רבים הוקדשו לזכרו ופועלו, יגיעתו ועמלו העצומה בתורה, גודל התמדתו, חריפותו, צדקותו, קדושתו ופרישתו, יראתו הטהורה. בחרדת קודש מזכירים בכל סוגיא את סברת 'רבי ברוך בער' בנידון. בטור שלפנינו יסופר על הקשר המופלא שלו עם צדיקי רועי ומאורי החסידות.
וכך סיפר לנו נכדו ראש הישיבה הגאון הגדול רבי חיים שלמה ליבוביץ זצוק"ל:
"שמעתי מהגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל, ה'משגיח' מקמניץ – את רבי משה אהרן הכרתי עוד כשהייתי בחור, ששמע מאחד בשם רבי גבריאל סמוטני, שלמד בקמניץ ולארח מכן גלה לסיביר, והוא היה נמנה על עדת חסידי גור.
הוא סיפר לרבי משה אהרן שטרן, שבבחרותו הלך יחד עם אביו בכדי לשאול את ה'אמרי אמת' היכן לשלוח את הבחור ללמוד, לאיזו ישיבה יפנה?
השיב לו הרבי מגור זי"ע: "אם הנך רוצה שילמד פשוט'ער – תשלח אותו לברנוביץ (שם למדו בחורים צעירים יותר), אבל אם הנך חפץ שילמד 'טיפער'ער', אזי תשלח אותו לרבי ברוך בער, שהוא צדיק – הער איז א צדיק".
הוא סיפר, כי "הרבה בחורים חסידיים הגיעו לשם ללמוד תורה. אציין כדוגמה, שבקמניץ למדו כמאה וחמישים בחורים חסידי גור! היו מזהים אותם לפי כובעיהם, כי הלכו בכובעים פולניים, ומרן בעל ה'אמרי אמת' זי"ע, הוא ששלח אותם ללמוד תורה בקמניץ. אבל לא רק בקמניץ, גם בישיבת מיר למדו הרבה בחוריים חסידים, אבל שם היו פחות מקמניץ".
עוד העלה ראש הישיבה זצ"ל בנועמו וסיפר על הקשר המיוחד של זקנו מרן הגאון רבי ברוך בער זי"ע עם כ"ק מרן אדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור זי"ע: "פעם הגיע זקני מרן הגרב"ד זי"ע לוורשה, באותם ימים התקיימה שמחת הנישואין לאחד מבניו של ה'אמרי אמת' וזקני נסע להשתתף בשבע ברכות. כאשר הגיע לשם זקני, ראה שכבר הסתיים ה'שבע ברכות', הרי דרכו של ה'אמרי אמת' כידוע לעשות הכל בזריזות ולא לבטל דקה אחת. אני עוד זוכר אותו פה בארץ ישראל, את הכל עשה במהירות כדי ללמוד. וכשה'אמרי אמת' ראה שזקני הגרב"ד הגיע הגיב מיד ואמר: 'נלך ליטול ידים ונעשה עוד פעם שבע ברכות, ומיד נטלו ידים ועשו עוד שבע ברכות לכבודו של הסבא זי"ע.
אבדל"ח סיפרנו את שסיפר יבדלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א להגאון רבי יעקב אליעזר שוורצמן שליט"א, ראש ישיבת ליקווד: כי דודו הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע סיפר, שבצעירותו הגיע לעיירה קוברין בה שהה גם רבינו הגאון רבי ברוך בער. בקשו ממנו אברכים שהיו עם הגרב"ב, כי ירצה בפניהם חידושי תורה מתורת זקנו רבי יהושע מבעלזא זי"ע, ועמד והרצה בפניהם. כאשר הקשו האברכים קושיות על דבריו, עמד הגרב"ב והתאמץ ליישב כל הקושיות בטוב טעם.
מרן מהר"א זי"ע שראה כיצד מתאמץ ליישב הקושיות, התפלא על כך ושאל לרבינו הגרב"ב מדוע טורח הוא כ"כ ליישב הקושיות? השיב לו הגרב"ב דבר מפליא, שאצל רבי של חסידים הכל מושתת על אמונת חכמים, ואם יפרכו דבריו, הרי יכול להתערער אמונה זאת בליבם, ולכך מחוייב אני לעשות כל שלאל ידי ליישב הדברים. מה שאין כן אצל 'ראש ישיבה' לא נורא כל כך אם תשאר קושיא על דבריו… והפליא הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע את תשובתו (העתיק עבורי קטע זה ידידי ואמיתי הרב שלום קליין שיחי').
מתנהג בחסידות
כידוע היה רבינו חוגר אבנט בשעת התפילה אף שלא היה זה מנהג אבותיו ורבותיו. תחילת מנהגו בזה היה בעת התמנותו לרב ואב"ד בקהילות החסידים באוקראינה בזמן מלחמת העולם הראשונה, וגם לאחר מכן כשחזר לישיבתו לא רצה להפסיק מנהג קדוש זה.
אבנטו של רבינו הגיע לארץ ישראל, ומשפחה אחת שנולד לה ילד חולה דאגה בקביעות כמה שנים לחגור את הילד בעת שנתו בזה האבנט לסגולה, עד שלבסוף התרפא הילד ממחלתו שלא בדרך הטבע לפליאת הרופאים.
אגב יש לציין שקהילת החסידים עשו כל השתדלות שלא יעזבם, ושלחו שליחים למרן ה"חפץ חיים" שישפיע עליו לבל יעזבם. בעקבות כך ידוע מכתבו הנורא של ה"חפץ חיים" לרבינו שכתב שבעת מלחמה שכל יהדות אוקראינה מוגנת על ידו מפני פורענות המלחמה, אינו רואה איך באפשרותו לעזבם (על אף שהיה בזה חשש מסוים על קיום ישיבתו של רבינו).
הגאון רבי ברוך בער זי"ע, היה הוגה בספרי חסידות, וגם ראה בהם סגולה גדולה ושמירה מכל דבר רע. נצביע את המובא בהקדמה לספר 'שיעורי הגרב"ד' עמוד 15: "ר' שלום רוזנבליט מתלמידיו של רבנו בקמניץ מספר וכו': גרתי בחדר בביתו של יהודי בשם רבי חיים קומרוישצ'נער, שהיה מול ביתו של רבנו [הגרב"ב ליבוביץ זצוק"ל, בעל ה'ברכת שמואל'], כלתו של רבי חיים קומרוישצ'נער סבלה כאבים גדולים, שלח רבנו הגרב"ב ספר מתוך כוונה שיניחו אותו למראשותיה ולאחר מכן ילדה בן במזל טוב. לאחר מכן בדקתי מה היה הספר ששלח רבנו הגרב"ב, וראיתי שהיה זה הספר 'בית אהרן' לאדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע", עד כאן לשון הסיפור.
ראש הישיבה זצ"ל הפטיר בשעתו את שיחו המאלף והמרתק: "צריך לדעת, שכל מה שסיפרתי על זקני מרן הגאון רבי ברוך בער זי"ע, עדיין רחוק אני מלתארו ומלהשיג אפס קצהו של האדם הגדול בענקים. בשנים האחרונות יצא לאור ספר על הסבא ושמו 'הרב הדומה למלאך', אמרתי שכתוב בספר 'חוט המשולש' שאחד אמר למרן ה'חתם סופר' זי"ע על הרבי שלו מרן הגאון רבי נתן אדלר זי"ע שהוא היה 'מלאך', הגיב ה'חתם סופר' ואמר: 'מלאך?! הרבה יותר ממלאך'!… וכן ניתן לומר על הסבא זיע"א…"
