שלום לכם קוראי המדור היקרים,
הבוקר בעת שהתחלתי לשקוד על הטור, קמתי עם הרגשה שתושביה המבורכים של ארץ חמדת אבות לא מכירים. אקרא לתחושה הזו, לקום עם האויב…
אמש חל יום אדיהם של תושבי היבשת, כאשר כמו כל יהודי טוב, ידעתי שהערב אהיה ספון בבית האכסניה. לא שבערב רגיל אני יוצא ב"ה, ידי עסוקות וזמני מנוצל עד תום בלילות החורף הארוכים, כאשר היכולת הטכנולוגית מאפשרת להימצא בחדר כשכל אוצר הספרים מסביבי… חסד ד'.
כתבתי על כך בעבר, על האסונות שאירעו לאבותינו, עת צאצאי עשיו חזרו מבושמים כלוט, כשחגם מושתת על משתאות עד אבדן חושים ואיבוד צלם. המרירות הגנטית הטבועה בהם, מתפרצת במלוא עוזה.
***
לפני שאמשיך במסע האיטלקי, קיבלתי מכתבים שונים מקוראי 'במה', וב"ה אין ספק שהמגזין קנה לו שבת בכותל המזרח של שמנא וסלתא משומרי הגחלת.
מכתב מעניין כתב אחד מנכבדי הקוראים, חוקר מפורסם של תולדות ישראל, טענתו הנשמעת ומתקבלת, שאין זה נכון שרבינו תם שהה או ביקר בבארי ולו בגלל המרחק הגיאוגרפי.
טענה מן העניין, שעמדה גם לנגד עיני בעת ביקורי וכתיבתי אודות חבל ארץ זה.
לא התעצלתי, שבתי השבוע שוב למקום ומצאתי את מיטיבי, שטחתי בפניו את טענת המלומד מארץ ישראל, והוא השיב כדלהלן: אנחנו, תושבי המקום, מתחזקים ולומדים היסטוריה, ואת ההיסטוריה המקומית אנו בקיאים בה יותר מכולם. אתה יכול להרגיע את המלומד הישראלי שמסורת איטלקית היא מסורת ורבינו תם כן ביקר במקום.
אומר לכם את האמת קוראיי הנכבדים, דווקא טענת ההיסטוריון ודעתו הניצחת בלי שום הוכחה בכתובים, חיזקה לדעתי את טענתו של הקורא המלומד שהעיר על העניין. אך דבר אחד עליו אין מחלוקת כלל: איטליה ובארי היו אבן שואבת של לומדי תורה מעתיקי השמועה, בהגיע ראשוני הגולים מיהודה הנכבשת, מהם יצאה תורת השם אל רחבי איטליה ומשם ליבשת כולה. מכל מלמדי השכלתי ומקוראיי יותר מכולם… יישר כח למלומד הנכבד הרב ש.ש. יאריך ד' ימיו בטוב ובנעימים.
***
פעמי מסעי הגיעו לעיירה אלברובלו. Alberobello באיטלקית. העיר אשר נמצאת בנפת בארי אשר במחוז פוליה בדרום המדינה בה עוסקת הסדרה העכשווית של סיורנו. אין שום צורך לחפש את מבני הבתים המעניינים והכה שונים, הם פשוט שם, ומהר מאוד המבקר מבין שיכול להניח את חצובת המצלמה ללִנְדָנָהּ, ליהנות מהמראות המעניינים הללו.
כשנסעתי במרחבי המחוז, נתקלתי פה ושם בעיקר בשדות וחלקות אדמה מעובדים מזה דורי דורות, כשבכניסה למתחם המגודר תמיד בגדר אבן עתיקת יומין ניצב לו מבנה הטרולו הייחודי (Trolli ברבים. Trollo ביחיד. משמעות המילה: כיפה). הייחוד שלהם הביא לכך שהוכרזו לפני 16 שנים כאתר מורשת עולמי וכאן נכנסת הסקרנות לתמונה: למה? למה אנשים נכנסים לגור במבנה שונה במראה, מה מטרת השפיץ המשונן? מדוע לאבד שטח נדל"ן יקר על שטח בלתי ניתן לניצול, סקרנותי הייתה איך חיים בזה?
מסתבר שישנן כמה גרסאות למבנים הללו. אחת מספרת על שיטת בניה שהנהיג הדוכס אנדריאה מטיאו השלישי שהיה קמצן גדול לפי ההגדה. לפי חוקי המקום שהיו נהוגים אז, בעלי הקרקעות היו צריכים לשלם מס התיישבות למלך הנפוליטני.
מה עושה קמצן שרוצה להיפטר מהמס? הורה הדוכס לאיכרים לבנות בתים מאבן גיר בלי מלט, בבסיס הגג שמו אבן ייחודית ושלושה סוסים רתומים היו מושכים את האבן והמבנה נהרס בשניות. כך נהרס הגג/מבנה במהירות ובתוך חצי שעה, מספרת האגדה, היו מפרקים כפר שלם וכמובן לא היה צריך לשלם את המס (כששמעתי את הגרסה חייכתי וחשבתי בליבי, קוראיי בבני ברק יהנהנו לאמור, הבה נבנה לנו סוכות…).
הגרסה השנייה סיפרה על מתיישבים שלא הורשו לבנות בתים, והם בנו קומבינה שתהיה להם קורת גג, אך בתקנות העיר אין למבנה גג והבניה הותרה. אך מה שמצא חן בעיני היה דווקא מה ששח לי בן שיחי מיושבי הארץ: בקיץ, זה המקום הנעים ביותר לשבת בו.
בשנת תקנ"ז ביטל המלך פרדיננד את אלברובלו מתשלום מסים, האמון שנסדק לא הביא לעצירת התופעה, מה ששם לזה סוף היה חוק שהתקבל לפני קרוב למאה שנה (תרפ"ח) שאסר בניית בתי טרולו. אך המקומיים מנצלים את הפרצה המאפשרת לשחזר טרולו ישן והקימו שם תעשיית בתים מפוארת לדירות נופש.
לא חלף זמן רב, התארחנו במלון מקומי במחוז, וקיבלנו יחידת טרולו…
***
כך או כך, למטיילים באזור, אני ממש ממליץ להקדיש כמה שעות לביקור בעיר. העונה הטובה ביותר מבחינת השנה זה בחודשי האביב והסתיו, בה העיר מנמנמת ולא עמוסת מטיילים. ניכנס ונסייר ברכב בין סמטאותיה הקסומים, ננשום את האווירה הרגועה והשלווה של יושבי העיר, עיסוקם הוא בעיקר תיירות ועבודות עץ, ובשוטטות שלכם תמצאו חדרים ספונים בעבודות עץ הזית יפיפיים ומורכבים. מחירם אינו זול. אך למביני עניין זה סיור מרתק וייחודי בהחלט.
מניין למנחה – זה המקום האחרון שחשבתי שאמצא, אך ברצות ד' דרכי איש, גם זה יימצא בעיירה דרומית בתקופת קורונה.
כך סיימנו ביקור מרתק בעיירה עתיקת יומין, שימיה עתיקים מאוד, ותושביה מסבירי פנים, תוך הבטחה לשוב ולבקר במקום הנפלא הזה, לחפור יותר על ההיסטוריה היהודית שאני מאמין שאמצא בהמשך המסע.
גוט שבת קוראים יקרים.
