חכמתו של יעקב אבינו שמקורה בטוהר העליון וכן תואר, כלומר, דיוקנו החרוט על כיסא הכבוד. בהתמודדות עם לבן ועשו שילב ואיחד דורון תפילה ומלחמה ובזה סיגל את כל האמצעים לכבודו יתברך תוך כדי ש"העמידן על אחת", כפי שמובא בגמרא – אמונה.
השבוע התפרסם כי התפשטות המחודשת של הנגיף באירופה הפעם נובעת ממוטציה חדשה ותוך כדי ציפייה לישועה על ידי התחסנות ההמונית הקב"ה מחזיר אותנו לאותה אמונה: האם החיסונים יועילו גם למוטציה הזו? תקוותינו רבה, אך בלי האמונה הכוללת את אמצעי העולם הזה, מרוממת אותם ומתרוממת מעליהם לא ניתן לחיות ולראות את המציאות.
כל יום אנו זוכים לומר "קריאת שמע" ונזכרים ב"ואהבת את ד' אלוקיך" – "לרבות תלמידי חכמים" והם אלו שמחברים את כולנו ואת העולם כולו לראות את ד' בכל – "בכל דרכיך דעהו" ולכן קרויים תלמידי חכמים ולא חכמים כי מהותם היא ללמוד ללא הפוגה את התורה הקדושה וממילא את העולם במשקפיים של התורה הקדושה.
***
בשבועות האחרונים עברתי על בדיקות סירולוגיות רבות וכן אספתי מידע ממחקרים שונים בנושא הנוגדנים ובתאי מערכת החיסון בעיקר תאי t ועוד יותר הפנמתי שאין שום חוקיות ברורה בקביעת החסינות.
משרד הבריאות השבוע ציין בהתפעלות כי סיבת הצבע הירוק של רוב הערים החרדיות נותרת נעלמת מבינתם של המומחים ושכל המערכת בציפייה דרוכה להבין את סודם של החרדים, סגולת המיגון שלהם על אף העובדה שבקהילות רבות אין שמירת הכללים כציפייתם כפי הכללים שהם קבעו.
ברור להם שההבנה הזו תוביל להצלת הכלל ולדעתי אנו נמצאים בשלב שמי שירצה להכחיש במציאות הניסית יהיה מוכרח להכיר בצורת ההשתדלות של הציבור החרדי: ערבות וגמילות חסדים המתורגמת באופן פלאי לתקופת המגיפה, יחד עם שימוש נרחב בוויטמינים ותוספי מזון – הדבר שלא מצא עדיין את מקומו הראוי לו במחקרים של המוסדות ה"נאורים".
***
האם במסדרונות השלטון לוקחים בחשבון את דמעות החתן והכלה הרותחות?! הקלים בעיניך שבעה קולות שמצפים להם בשמים בארץ והפחד מפני הבאות בגשם וברוח שפוקד רבים ומתמזג בתפילות מעומקא דליבא?!
בכל יום אנחנו אומרים ברגעי המעבר הנשגב מקריאת שמע לשמונה עשרה מילים מופלאות: "אחד מהם לא נותר", אפשר לומר שמי שנזכר ב"אחד" – איחודו של עולם ומרגיל את עצמו לחיות את אחדותו יתברך כשנתבונן בערפל הגובר חש בבשרו "לא נותר", הכל מתבאר ומתבהר ואז בכוחנו ליטול חנית ממצרי כפי שלמדנו השבוע על שני הצדיקים שהיארצייט שלהם חל בימים אלו, רבי ישראל מטשורקוב זצ"ל, רבו המובהק של המהר"ם שפירא זצ"ל ורבי ישראל ממודז'יץ זצ"ל, בעל מנגן עצום שהציל רבבות פליטים בזמן מלחמת העולם הראשונה וחיבר ניגוני דבקות והתעוררות שהובילו רבים לחיים בזה ובבא, עם סיפורו המפורסם שבמקום הרדמה כללית ניגן ניגון בזמן הניתוח שארך מספר שעות.
שניהם נטלו את כלי העולם הזה המוערכים ביותר: רבי ישראל מטשורקוב עסק לכאורה ב"פוליטיקה" והיה אחד ממקימי אגודת ישראל ורבי ישראל ממודז'יץ עסק בעולם הנגינה שכל כך אהוד כמעט על כל האנושות.
זכרו של יעקב אבינו ובניו וממשיכיו דבוקים בדרכו אינו היסטוריה והוא זה שפועם ופועל בנו מדי יום ביומו גם בפכים קטנים ומאיר לעולם כולו בכבודו. נזכה להאיר מאורו גם אנחנו.
