סיפור אישי שאירע לי עם רבינו. ביקשתי לשוחח עמו בעניין ציבורי מסוים, אך הוא היה באמצע ללמוד וזה הפריע לו ללמוד. הוא גער בי בצורה מעט חמורה שזה מפריע לו ללמוד.
כמובן שמיד נרתעתי לאחור ורבינו המשיך ללמוד.
לאחר מספר דקות, בעת שסיים את הלימוד שצריך ללמוד, ראיתי שהוא מביט לכיווני. אמנם הוא רצה ללמוד וביקש שלא יפריעו לו ללמוד, אבל הוא חשש אולי נפגעתי. הוא חייך אלי חיוך מאיר פנים ושאל: "אתה יכול להביא לי כוס תה?"
אמרתי, בטח, הלכתי והבאתי לו מיד כוס תה. שוב חייך אלי רבינו ואמר: "יישר כח!"
היה ברור שהוא לא היה צריך את כוס התה אלא רק חיפש דרך לפייס את החשש הקל, ספק ספיקא של בין אדם לחבירו, שמא הייתה כאן הרגשה של פגיעה. והיה זה בשבילי עוד שיעור מוסר מאלף.
צילום: שוקי לרר
