שלום יקרה!
בבקשה, אל תהי קמצנית!
מה לעשות? בעלי אברך. אני בלימודים. המעונות התייקרו. החד פעמי עלה. מחיר הנייר, הדלק, החשמל, מה לא? הכל בייקור! חייבים לעשות חושבים, במה ניתן לקצץ. במה להתקמצן. לא על קמצנות זו באתי בדברים.
השיח היום הוא על קמצנות במילים.
אל תתקמצני במילים טובות.
אני פונה אלייך בשפה זוגית מעצימה – אל תהיי קמצנית! הרעיפי שפע של מילים נעימות, מקדמות, מחזקות, מפרגנות. אין לך מושג איזה גלים הן יכו, כמה השפעה טובה תהיה להן, ואת המרוויחה הראשונה. בזוגיות שלכם. בבית שלכם.
עשו עבורי? טרחו למעני? תודה. זהו, יצאתי ידי חובה, הודיתי.
טוב, ככה זה היה עד שהגעת לאדברה.
באדברה לומדים להודות. להוקיר.
לשים את הפוקוס על המעשה שנעשה עבורי. ביקשתי נכון (החלפתי סימן קריאה בסימן שאלה), והוא ביצע זאת. יופי – תודה!
לא! אל תתקמצני במילים! לא מספיק תודה, זו הודיה קמצנית. אל תסתפקי במועט, הוסיפי, פרטי, יקרי את המעשה והודי ברוחב לב. תודה רבה שזכרת והבאת את התיק מההורים שלי, זה לא היה בדרך שלך ועקפת בכדי להביא לי. מאד משמח אותי שזכרת את מה שבקשתי. זה מחמם לי את הלב. עוזר לי מאד שהתיק עם החפצים הנחוצים הגיע הביתה.כן, ארוך. לא לפספס מילה אפשר להוסיף.
גם בתפילה, לא מספיק לומר תודה, בבוקר מפרטים על מה ה'מודה', גם בשמו"ע ב'מודים' מרחיבים על… ועל… ועל…. וגם בעל הניסים, ועל הפורקן… בהוקרה שהיא הודיה מורחבת וממוקדת, אנחנו מחפשים פרטים להחמיא עליהם.
***
דוגמא: הוא חזר והביא מהמכולת כמעט כל מה שביקשת.
תודה. אפשר להכניס לארון. יצאת ידי חובה.
ובלב: טוב שזכרת. זה הרי התפקיד שלך לשבת.
עצרי רגע, מה את מרגישה?
זה כל מה שהוא יכול לעזור לי? בכלל, זה התפקיד שלו, למה אני צריכה להודות? בכל בית נורמלי בעל עוזר ביום שישי.
איך הוא ירגיש?
מה זה עניני? חובתו לעזור. כל אחד והתפקיד שלו. אין לי זמן להיכנס לרגשות שלו.
כך זה ביבש, לצערי במצוי. לא פה, רק אצל השכנים.
אנחנו כאן באדברה לומדות להכניס חיות לשגרה. ליהנות מהיומיום. אז בואי נלמד איך נכון להוקיר, איך נכון להודות. יש להתייחס למעשה, למהות המעשה, לתחושות ולרגשות שהמעשה הזה חולל והביא.
בואי ננסה אחרת: תודה רבה. מאד עזר לי שהבאת את הקניה. טוב שהלכת מוקדם אוכל להשתמש מיד במוצרים ולסיים בזמן. יש לי ראש שקט שאתה אחראי על הקניה ביום שישי.
ואז להפתעתך הוא מוסיף: במכולת לא הגיעו החלות שרצית, הלכתי לסופר והבאתי את הסוג שאת אוהבת.
אם לא היית מייקרת את מעשהו, הוא לא היה חושף פרט חשוב זה. לעולם לא היית יודעת כמה טרח עבורך. ועכשיו את יודעת כמה הוא אכפתי/מסור/דואג. לא רק מסמן וי על המשימה. הוא מתאמץ עבורך. הוא רוצה שיהיה לך טוב, נעים וטעים בשבת.
מה עשית? פרטת את ההודיה שלך. רגע עצרת וחשבת מה הוא עשה למעני ודברת את זה = אדברה. שמת לב לפרטים שעזרו לך. הוספת תחושות והרגשות שהתלוו אלייך. כך הוא יודע שאת נהנית מכל מחווה.
בכל פעם שאת מודה, פרטי לפחות שלושה דברים קונקרטיים שעשה עבורך, הוסיפי רגשות שלך, והמשיכי. המשוב הממוקד והחם ילמד אותך להעריך ולייקר את מעשהו, ויהווה עבורו טריגר לעשיה הבאה. בשמחה.
***
בחרי מה הכי נעים לך ממגוון התגובות:
יצאת עם הבנים לספריה.
- יופי, טוב שחזרתם. כמה ספרים! שלא יישאר בסלון שום ספר!
- תודה רבה שהתאמצת והלכת איתם לבחור ספרים. זה מעשיר להם את הידע, ומספק תעסוקה בשעות הערב. אני מאד מעריך את המאמץ שלך.
לא כל אמא נרתמת לזה. בפרט שאנחנו רוצים להימנע ממשחקי מחשב. בחינוך, כל מאמץ חשוב.
ארגנת שבע ברכות לאחותך.
- היה שבע ברכות מאד יפה. גם האוכל היה טעים מאד.
- צל"ש איזה שבע ברכות ארגנת. לא ציפיתי לכזה אירוע! כמה כח ויכולת ארגון עומדים מאחורי זה. גם העריכה, גם ההגשה. השירה והשמחה ברקע. והמזכרת. בפרט שכל ההכנות לא שיבשו את הסדרים בבית. נראה לי שנוכל לאמץ מנהג זה אצלנו.
אין ספק במה בחרת!
בהצלחה!
להשתמע
שרה ש.
