עוזבים את הבית

 

אברהם אבינו מצווה לעזוב הכל ולהתחיל הכל מחדש.

כאן אי אתה זוכה לבנים, תעזוב את כל המוכר והידוע ואז תהיה לידה מחודשת, לידת עם ישראל.

כולנו רוצים לעזוב הרגלים ישנים ולהתחיל מחדש, אבל זה לא קל, לא פשוט, הנפש אוהבת את המוכר והידוע.

מה יתן לנו כוח להשתנות ולטובה?!

בשורות הבאות ניגע בנקודות מרכזיות המובילות להצלחה בדרך העולה.

רבותיי, שינוי דורש כוח. אנחנו לא אוהבים לצאת מאזור הנוחות גם במחיר של סבל! כדי שאדם יצליח להשתנות הוא חייב מאגר של כוחות נפש עד שיזכה לראות את השינוי.

 

שלב א' – קחו זמן!

 

כתבנו מספר פעמים שאנחנו מאמינים בתהליכים, כלומר בטיפול עצמי עמוק ויסודי. כל השיטות המבטיחות שינויים תוך יומיים ו-100% הצלחה קיימים אולי בתחום הקוסמטיקה (ואולי לפעמים בשחרור מטראומה בשיטות מסיומת). בעבודה על אופי, על מידה רעה, צריך זמן ולפעמים הרבה זמן.

זהו נתון קריטי לכל אחד החפץ בעבודה, חייבים לקחת נשימה עמוקה ולקחת את הזמן. אני חוזר ומדגיש זאת כי הרבה יוצאים לדרך ולצערנו רבים פורשים מהר מאוד מתוך תסכול ותחושה של ניסיתי ולא הצלחתי! לאחר בירור אתה מגלה שהוא ניסה שבוע, מקסימום שבועיים.

וכאן אשאל שאלה פשוטה:

האם נראה לכם הגיוני שאדם יצליח לשנות אופי המלווה אותו שנים על גבי שנים כשבהרבה מקרים זהו אופי משפחתי שכל הסביבה הקרובה מתמודדת איתה? נראה לכם הגיוני שתוך שבועיים יהפוך כושי עורו?!

לכן שלב ראשון, קחו זמן והרבה זמן…

היכנסו למהלך, קחו אויר, נשימה עמוקה ואל תצפו לתוצאות מיידיות.

גם בגדילה פיזית לא רואים שינוי מיידי, רק לאחר תקופה שמים לב לשינוי.

 

שלב ב' – גיוס משאבים

 

נקדים מה לא לעשות ובהמשך מה כן – נתמקד קודם בסור מרע ואח"כ עשה טוב.

באופן טבעי, כל דבר שאנו מנסים לשנות בשנותינו המאוחרות, בנוסף לעצם הקושי בשינוי, אנו במקביל מתמודדים עם מאגר זיכרונות הקיים אצלנו במוח, המון חוויות כישלון. ברגע בו אנו רק חושבים על ניסיון נוסף, צפים מיד בתת-מודע זיכרון מהעבר בו ניסינו ולא הצלחנו, זיכרונות המחסלים כל ניסיון להסתער והצליח.

לכן נתמקד תמיד במה יהיה כשנצליח ולא באיך נצליח.

ונסביר את הדברים: כשאדם עסוק בסוג שאלות כמו מה וכמה טוב יהיה לו כשיצליח, איך חייו יראו, איך הסביבה תעריך אותו, איך זה יעזור לו להתעלות בעבודת ד'? שאלות אלו מגבירות את הכוחות הפנימיים האצורים בתוכנו. לעומת שאלות איך אני אצליח להתרומם? איך יסתכלו עלי? וכדומה, שאלות אלו מחזירות אותנו למחוזות החידלון והייאוש. כך שנתמקד בשאלת ה-'מה', ללא התייחסות בשלב זה לשאלת איך נעשה זאת.

 

כוח התאומים

 

להתמקדות ולהעצמת שאלות ה-מה יהיה כש… נשתמש ב'כוח התאומים' והוא השימוש בקישורים של כאב ועונג.

נסביר:

כל פעולה גשמית או רוחנית שאנו מבצעים, מוזנים מכוחות אלו או מרצון לעונג או מבריחה מכאב. אדם שקם בבוקר מוקדם, מונע כי הוא מאד נהנה לקום או כי הוא סובל כשהוא מאחר. כך זה בכל פרט ופרט מחיינו.

כשאנו רוצים לבצע שינוי נשתמש בכלי זה, נעלה על גבי הכתב את העניין אותו ברצוננו לשפר, ואז נבצע רשימה של קישורים לכאב, כלומר: כמה אני אסבול – רוחנית / חברתית / רגשית / משפחתית, אם המצב ימשיך כך.

בהמשך נציין קישורים לעונג, כלומר: עד כמה חיינו יהיו יפים וטובים יותר – רוחנית / גשמית / חברתית, אם נצליח להתקדם.

ככל שנצליח להעלות במודעות את כל ההנאות ואת כל הכאבים הקשורים בשינוי המיוחל, נגביר ונעצים את המוטיבציה בדרך להתקדמות ליעד.

ולמרות ששני הכוחות הם כוחות מניעים, הבריחה מהכאב והרצון לעונג, בכל זאת ככל שאנחנו נהיה משוכנעים יותר בחלק העונג נצליח יותר.

 

רוצה או חייב

 

נפשט את הדברים: כאב ועונג בעברית מדוברת מוגדרים כרוצה לעומת חייב. עונג = רצון, חייב = כאב.

למשל: אנו אוכלים כי אנו רוצים (אם היינו אוכלים רק כי אנו חייבים, היינו יכולים לוותר על חלק גדול מהתפריט).

לעומת זאת אנו משלמים חשמל כי אנו חייבים (פחד מניתוק, ריביות וכו'), כי אם היינו מתבשרים שמחברים אותנו לחשמל חינם היינו שמחים.

באופן מיידי החייב עוצמתי יותר, הוא מניע אותנו לפעולה ועובדה שיש אנשים שלא יבצעו מחויבויות רק בדקה ה-99, לעומת זאת כוח הרצון אפקטיבי בהרבה לטווח ארוך.

 

חווית פספוס או ניצחון

 

בכדי להבין מדוע לטווח הארוך רק כוח הרצון יניב תוצאות לטווח ארוך, עלינו להבין משהו במבנה הנפשי שלנו. כל פעולה אקטיבית או פאסיבית, כלומר, עשייה או איפוק, אם המניע העיקרי הוא חובה ובריחה מכאב, החוויה הנלוות להתגברות או לאיפוק תהיה חווית פספוס.

למשל, אדם שהפסיק לעשן רק כי הרופא הפחיד אותו, מרגיש בכל וויתור על סיגריה הקרבה ופספוס.

אדם שנכנס למשטר דיאטה רק בעקבות בדיקות מלחיצות, ירגיש תחושת החמצה על כל עוגה שהוא וויתר.

כשאדם חווה תחושת החמצה הוא אינו שורד, משום שכמה אדם מסוגל לחוות שהוא מפסיד וכתוצאה מכך הוא נופל ואינו מחזיק מעמד.

לעומת זאת כשהמניע לשינוי הוא רצון – עונג והבנה עד כמה יהיה לי טוב כשאני ארזה, כשאפסיק לעשן, ואני מגייס המון חוויות של עונג לשינוי המיוחל, כל איפוק הוא התגברות וחוויית ניצחון ואז יש סיכוי שהשינוי יחזיק.

כך שכל דבר שהחלטנו לשנות נשקיע המון בהבנה למה יהיה לי טוב כשאני אשתנה, וככל שזה יהיה לנו ברור, נתמיד ונצליח בס"ד.

שמתי לב שבמקרים בהם אני יושב עם אדם ומנסה לשאול אותו למה אתה צריך את השינוי, 'מה העבודה הזאת לכם?', כשאין לו מספיק הסבר, הוא לא מצליח. אדם שאתה רואה שהוא חדור רצון, הוא זה שבסייעתא דשמיא יגיע אל היעד.

 

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן