לחוצים מהחופש? המחנך הרב ברייער עושה סדר

החיים סוחפים, מלחיצים ומאתגרים, לכולנו טרדות ודאגות, העול של הפרנסה, הבריאות, העבודה, אך חייבים לזכור מה בראש סדר העדיפויות * הדברים נכונים בכל עת ובמיוחד באווירת הימים בהם החינוך עבר ברובו להורים ואנו מוצאים עצמינו אחראים על הילדים לא רק בשבת

בפרשתנו אנו לומדים על בני גד ובני ראובן שבאו למשה רבינו בהצעה להישאר בעבר הירדן. אנו לומדים על דין ודברים שהיה להם עם משה רבינו, על התנאים שהתנה עמם, וכידוע הרבה גופי תורה לומדים מפרשה זו.

אנו נתמקד בפרט אחד מאותו ויכוח:

בני גד ובני ראובן באו בהצעה: "ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפינו" (ל"ב – ט"ז). בהמשך, בתשובת משה, אנו מוצאים ניסוח שונה. משה רבינו אומר להם:  "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם" (ל"ב – כ"ד), הם הקדימו את הדאגה לצאן לפני הטיפול בטף, ומשה רבינו הקדים טף לצאן.

נעתיק את דברי רש"י הקדוש בשם מדרש תנחומא: "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה, לא כן עשו: העיקר עיקר והטפל טפל, בנו לכם תחילה ערים לטפכם ואחר כן גדרות לצאנכם".

יש כאן חינוך נוקב בנוגע לסדרי עדיפויות, משה רבינו מלמד אותנו שגם אם בכוונתנו להשקיע הן בטף והן בצאן, בכל זאת חשוב להקדים את העיקר לטפל, גם אם בסופו של תהליך הכול יטופל, כי המיקוד והמחשבה קובעים. אם קודם דאגת לצאן ואחר כך לטף, כבר יש כאן נותן טעם לפגם.

דברים נוקבים: החיים סוחפים, מלחיצים ומאתגרים, לכולנו טרדות ודאגות, העול של הפרנסה, הבריאות העבודה וכו', אבל חייבים לזכור מה בראש סדר העדיפויות. יש הרבה שבשיחה אחד על אחד יצהירו לכולם שהדבר החשוב ביותר מבחינתם הוא חינוך הילדים, אבל המדד האמיתי הן העובדות בשטח. אם השיפוצים והבנקים מטופלים באופן מיידי והשיחה עם המלמד והמורה נדחית כבר כמה שבועות, יש כאן בעיה בעניין סדרי העדיפויות.

וחשוב שנבין, אין זה נובע מחוסר עניין, גם לא מקלות דעת. זה פשוט עניין של סחף, החיים מכתיבים לנו את סדר היום. אם לא נעמוד על המשמר ונשנן לעצמינו שוב ושוב את דברי משה רבינו שהובאו ברש"י, "העיקר עיקר והטפל טפל", קל מאוד להיסחף.

מחובתנו, גם אם החינוך אינו לעת עתה מתוקף הנסיבות לפני הדאגה לשאר העניינים, שלכל הפחות נקפיד על יחס שווה.

הדברים נכונים בכל עת ובמיוחד באווירת הימים בהם החינוך עבר ברובו להורים ואנו מוצאים עצמינו אחראים עליהם לא רק בשבת.

***

נציין כמה נקודות שכדאי לעצור ולהתבונן היכן אנו עומדים.

  1. רכוש לא מפקירים! על רכוש שומרים…

אדם מן הישוב לא יפזר את כספו בראש חוצות, הוא שומר עליו בכספת או בארנק, בכל זאת  מדובר באוצר.

מדוע, אם כן, לפעמים אנו רואים ילדים מתגלגלים בראש חוצות בשעות לא שעות? האם מישהו מעלה על דעתו מה יכול לקרוא בזמנינו לילד המסתובב בשעות אחר הצהרים של שבת קודש ברחוב?!

האם משהו בדק אילו טיפוסים מסתובבים שם? האם הורים אלו יודעים מה הילד רואה בשעות הפקרות אלו? האם משהו חולם למה הוא נחשף?! האם הורים אלו היו משאירים טבעת יהלום או פנקס שיקים פתוח ברחוב בשעות אלו?!

בוודאי שלא!…

אם כן, לא תהא כוהנת כפונדקאית, ניתן לילדינו לפחות יחס שווה לסכום כסף מכובד, נשמור עליהם מכל משמר, לא נפקיר אותם.

איך אמר יהודי חכם: הורים רוצים שקט, רוצים לישון רגוע, ולכן במקום לחנך ילדים שכשאבא ואמא נחים הבית עובד למצב 'שקט', קל יותר לגרש אותם למטה… העיקר שהשינה תהיה רצופה ונעימה. אבל אם הורים אלו היו יודעים כמה לילות ללא שינה ממתינים להם בעקבות אותן שעות שוטטות וריקנות, כמה צער ועוגמת נפש יחוו בעקבות כך, היו בוודאי מעדיפים לוותר על שינה איכותית בשבת אחר הצהרים ולזכות לשנים רגועות ושלוות.

***

  • אוצרות מפקידים רק בידיים אמינות.

כמה חשוב לבדוק עם מי הילד מתחבר, עם מי הוא מבלה, גם בשעות שיש תנועה ופיקוח. כל איש עסקים מתחיל יודע שלא משקיעים סכום בידי אדם עם עבר מפוקפק או אדם חסר אחריות, נבדוק בשבע בדיקות עד כמה הוא אמין ואחראי, מי כבר השקיע אצלו, מי הם שאר לקוחותיו.

קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשאנו שולחים ילד או ילדה לחבר או חברה, לטיול או מופע, כמה עלינו לבדוק האם זה מתאים? האם זה ערכי?

לעיתים אנו כה שומרים על ביתנו, על הטוהר והזוך של ילדינו, ולפעמים רגע של היסח הדעת עלול להוריד לטמיון שנים של שמירה.

אם בביתנו אין מכשירים מסוימים בהוראת גדולי וצדיקי הדור, למה שהילד והילדה יחשפו למושגים אצל החברים, 'מלאך המוות מה לי הכא מה לי התם', מה שווה כל השמירה אם יש חורים במעטפת.

יש זמנים מועדים לפורעניות, ימי בין הזמנים, חופשות וכדומה, הילד שכל השנה היה שמור ומוגן, עטוף ומוצנע, נחשף בגלל טיול עירוני, או מופע שכונתי, או סתם קייטנת רחוב, למושגים שהיו רחוקים ממנו בתכלית הריחוק.

כשמדובר בכסף כולנו מבינים שאין הבדל בין ימי חופשה לימים שגרתיים, או לימי מגיפה… אם כך בנוגע לטפל, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע לעיקר.

***

  • באוצרות מתעניינים.

כל אדם אחראי ובר דעת מתקשר בכל חודש כמה פעמים לבנק לבדוק את מצב חשבונו, האם הוא במינוס או בפלוס, האם החיובים כובדו. הוא בודק מה התחזית לתקופה הקרובה, בקיצור, אנשים אחראים מגלים אחריות.

לעניינינו, נכון, זכינו, הפקדנו את ילדינו בידיים הטובות ביותר, במוסדות הנחשבים ביותר עם הצוותים המעולים. בכל זאת מחובתנו להתעניין לפחות כמו במצב החשבון בבנק.

לפעמים יש תחושה להורים שהילד הוא כמו טיל פרימיטיבי המופעל בשיטת 'שגר ושכח'. בגיל שלוש עטפו אותו עם טלית, מסרו אותו לחיק המלמד ומאז הוא על ה'ליין', בתקווה שלא יהיו בעיות חריגות שיצריכו התערבות ההורים.

אם הורים היו יודעים כמה כח ודרבון נותנת שיחת טלפון למלמד או למורה, כמה יחס הילד יקבל כתוצאה משיחה זו, לא היינו מפספסים זאת. חייבים לציין זאת בלו"ז כחלק מהמטלות שעלינו לסדר.

ברור שצריך לעשות זאת בנועם, בשעות נוחות, תוך נתינת מלא הערכה. מותר גם לפעמים לבטא את הערכתינו כל אחד כפי שידו מגעת, אולם לכל הפחות להתעניין, התעניינות מראה לסובבים שיש כאן ילד או בחור שיש מאחוריו הורים אכפתיים.

***

שמעתי ממחנך דגול רעיון נפלא:

בתורה מצינו בנוגע לחמור הרובץ תחת משאו מצוות פריקה ומצוות טעינה. בנוגע לפריקה יש נידון בגמרא האם היא חייבת להיות בחינם או אפילו בשכר, אבל בכל הנוגע לטעינה ברור שהיא תעשה רק בשכר.

ילד שאנו מעוניינים שיטעינו אותו, שישקיעו בו, חייב שזה היה בשכר, ושכר אין הכוונה דווקא לכסף, שכר הכוונה להערכה, הוקרה, הכרת הטוב, כל אלו גורמים באופן ישיר שישקיעו בילדינו מעבר לנדרש.

נשתדל לשמור על יחסים קרובים עם האמונים על חינוך ילדינו לפחות באותה מידה בה היינו שומרים על יחסינו עם מנהל הבנק.

קבלו גישה חינם להרצאות מוסרטות ומוקלטות וחומרים נוספים של הרב פנחס ברייער כאן

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן