בימים אלו ניתן לראות בני עליה כשרוחם עגמומית משהו. כבני עליה חונכנו לחיות את המצוות, לחיות את החגים והזמנים באמת. רבותינו לימדונו שכדי לזכות לאורות ולהשפעות של החג, כדאי להתכונן וללמוד את עניני החג, להוסיף בו שעות של תורה ותפילה, ולבקש ולהתפלל על כך בחג עצמו.
שמענו ולמדנו על ההשפעות המיוחדות של כל חג, על ההמלכה בראש השנה, על מחילת העוונות ביום הכיפורים, על השמחה בסוכות ועל החיבור לתורה הקדושה בשמחת תורה.
לדאבון לבינו, למרות כל העבודה וההכנה לא כולם זוכים לחוש שינוי מלפני יום טוב לאחריו. לא חשים שנספגה בנו קדושת הזמן, לא רואים מיד שינוי בתפילה ובתורה גם לאחר כל ההשקעה בהכנה לחג ובחג עצמו.
השפעה בלתי מורגשת
החלק הרגשי באדם הוא חשוב מאוד, אך לא תמיד הוא משקף נאמנה את המציאות. לא תמיד התחושה של האדם מעידה נכונה על המציאות. יתכן מצב שבו בן אדם מתעלה על אף שאינו חש בכך בפועל.
כדי לקבל את הוויטמינים, המינרלים ושאר היסודות שגוף האדם זקוק להם כדי להתקיים, קיימות שתי דרכים: דרך הקיום וההזנה הרגילה היא על ידי אכילת מאכלים שונים שמזינים את הגוף בכל הכוחות והיסודות שהם מכילים. הדרך השניה היא פחות סימפטית ולא הכי נעימה, אך מועילה ומשמשת במקרים מסוימים, והיא עירוי באינפוזיה שמעביר את כל הנדרש לגוף ישירות לתוך הוריד.
בבדיקות דם שייערכו לשני בני אדם שהוזנו בשתי הדרכים, יתכן שימצאו נתונים זהים לחלוטין. ההבדל ביניהם קיים רק בהרגשה. זה שניזון מאוכל טבעי, הרגיש את טעם המאכלים ונהנה ממנו, וזה שקיבל הכל בעירוי, לא חש בטעם. בתחושתם יש הבדל, אך לא במצבם הרפואי. התוצאה שווה בשתי הדרכים.
גם ברוחניות אנו רגילים לבדוק את מצבנו הרוחני לפי ההרגשה. תפילה שהייתה מלאת רגש והתלהבות היא בעינינו תפילה ראויה, לעומת זאת תפילה שהתפללנו בכוונה ובמתינות, אך לא זכינו לחוש בה שום התעוררות, בעינינו היא אינה תפילה. וזו טעות! טעות איומה!
לא הרגש קובע, אלא המעשה עצמו, רגש – לפעמים מרגישים ולפעמים לא. יתכן אפילו כי תפילה שלא חשנו בה הנאה וסיפוק, מבחינה מסוימת היא חשובה יותר לפני הקב"ה, כי יש בה אחוזים רבים יותר של מצוה לשמה.
גם בעניין החגים, אם מרגישים התעלות או לא, אין זה אומר מה המצב האמיתי. אם נוהגים כמו שרבותינו הק' לימדונו, ודאי שמתעלים. לא יתכן אחרת, יתכן שלא מרגישים, אך אין זו מצוה או חובה להרגיש זאת. העיקר הוא שקיימת השפעה.
את המאמר המלא ניתן לקרוא במגזין 'במה'.