השקעה לדורות

 

בפרשת השבוע: "והייתה לו ולזרעו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על בני ישראל". פנחס זכה לכהונה וזיכה את בניו לדורי דורות בדרגה הגבוהה של כהונה, והכול בשל מעשה אחד, הוא ידע מה לעשות ברגע הנכון, כשכולם בכו על חילול ד' ומשה רבינו נעלמה ממנו הלכה ורק פנחס מתוך קנאות לד' קינא קנאת ד' ובשל כך זכה וזיכה לדורות.

מדהים!

ישנן הזדמנויות של רגע בהן זוכים לדורי דורות, רגע של התגברות, רגע של קידוש שם שמים, ואת פירות אותה התגברות אוכלים עד סוף כל הדורות.

מסופר שפעם הגיע לרבי מלובאוויטש זי"ע, בחור כהן של"ע ירד וירד מדרך הישר עד שחשב לנתק את הקשר היהודי ע"י נישואין לגויה, רח"ל.

אמר לו הרבי, הנה, אני דור שביעי לאדמו"רים ומנהיגים בישראל ולא זכיתי לקדושת כהונה ואתה ללא שום מאמץ מצדך זכית בקדושת כהונה, ואת כל זה אתה רוצה להפסיד?!…

הכהן הגדול – החפץ חיים זי"ע, היה אומר תמיד, אתם יודעים למה זכיתי לכהונה? כי היה פעם מצב של חילול ד' בחטא העגל והסבים שלי לא נסחפו אחרי האווירה ולחמו למען שמו יתברך, לכן זכיתי לקדושת כהונה על כל מתנותיה…

נקודה למחשבה. אין לנו מושג מה הן ההשלכות החיוביות של כל מעשה חיובי, של כל התגברות שאנו ההורים עושים מצדינו. אין לנו מושג עד כמה זה משפיע מיד ולדורות. מחשבה זו נותנת לנו המון כוח כשאנו עומדים בפני ניסיון, זה נותן מימד אחר לניסיון, קולטים שלא מדובר במשהו זמני, מבינים שהדברים משפעים לדורות.

ראש ישיבת בעלזא הגאון רבי משה שובקס זצ"ל, היה רגיל לומר לתלמידיו שברגע של ניסיון על האדם לצייר נגד עיניו איך בניו, נכדיו וניניו עומדים ומתחננים: אבא!… סבא!… תתגבר, אל תיפול, כל העתיד שלנו תלוי בהתגברות שלך ברגע זה!…

ואם זכינו והתגברנו בסייעתא דשמיא, עלינו לזכור שאין זה בזכותנו, אלא בזכות מאות ואלפי אלפים תפילות ותחינות של סבים וסבתות, אבות ואימהות שהתפללו והתחננו לזרע ברך ד' בד' דבקים, ואין זה בכוחנו כלל.

חשיבה זו נותנת כוח, אדם היודע שכל פעולה אינה קשורה רק אליו, אלא יש לה השלכות מרחיקות לכת, מקבל מבט אחר לניסיון.

 

***

 

כולנו נמצאים באין ספור דילמות בחיים. אנו חווים רגעים בהם אנו זקוקים לכוחות עצומים כדי להתגבר, אנו חווים מצבים לא נעימים בהם נדרשת מאתנו יכולת איפוק, כדוגמת לא לענות בוויכוח כשהילדים ברקע, או לחילופין לעמוד בפיתוי לא להכניס מכשיר מסוים לבית. כשאנו מסתכלים בפרספקטיבה רחבה יותר, אנו מקבלים כוח.

אם היינו רואים בעיני רוחנו איך הבן או הבת קיבלו – ברגע שהתגברנו – כוחות לעמוד בניסיונות בהם הם מתמודדים, ניסיונות בענייני יראת שמים בגיל הנעורים כשדמם רותח, אם היינו רואים בחוש איך ההתגברות שלהם מושפעת באופן ישיר מההתגברויות שלנו, כמה כוח זה היה נותן  לנו להתגבר. מה לא היינו עושים כדי להעניק להם כוחות להתגבר!

טמון כאן אחד מיסודות הכוח בנפש האדם: לפעמים אדם אינו מסוגל להתגבר כל עוד וזה נוגע רק לו עצמו, אולם ברגע שהאדם מבין שהוא נלחם על עתידו ועל עתיד ילדיו, הוא מקבל כוח ועוצמה.

המשגיח הגה"צ רבי גודל אייזנר זצ"ל, ראה בתקופת השואה באחד ממחנות ההשמדה בחור צעיר שמרוב צרות רצה לאבד עצמו לדעת רח"ל. ברגע האחרון ניגש אליו ר' גודל ואמר לו: "אתה יודע שיש לך אח בארץ ישראל ומכל המשפחה הענפה שחיה בפולין נשארתם רק שניכם! אם אתה תמות, הוא יישאר לבד! אסור לך לעשות לו את זה"…

מילים אלו עצרו את הבחור והשאירו אותו בחיים!

מדהים.

הבחור התייאש מחייו, אך בכל זאת היה מוכן להמשיך לחיות ולסבול בשביל אח שאינו סובל, אח שאינו נמצא כלל באושוויץ.

זוהי הנוסחה. כאשר אדם מבין שהוא נלחם עבור אחרים הוא מקבל כוחות שלא ידע על קיומם.

 

***

 

רעיון זה אנו מוצאים גם במצוות עגלה ערופה, אנו יודעים כשמוצאים חלל באדמה סמוך לעיר לוקחים זקני העיר עגלה ועורפים אותה בנחל ומצהירים: "ידינו לא שפכו את הדם הזה".

חז"ל שואלים, וכי תעלה על דעתך שזקני העיר הם אלו שהרגו, שעליהם לבוא להעיד שידיהם לא שפכו את הדם הזה?!

מסבירים חז"ל שהם באים להעיד 'שלא פטרנוהו בלא לוויה', הם אומרים שההרוג זכה לליווי כשעזב את העיר.

נשאלת השאלה: מה עוזר אם ליוו אותו או לא?! האם הרוצח מתחשב בזה שכן ליוו אותו או לא?!

מסביר רבי חיים שמאולביץ זצ"ל, העניין במצוות ליווי הוא לתת לאורח הרגשה שהוא שווה וחשוב לאחרים והנה ההוכחה: מלווים אותו ולא שולחים אותו סתם. ידיעה זו נותנת לאדם כוחות להתנגד לכל ניסיון של רצח, הוא מרגיש חשוב, הנה ליוו אותי והודיעו לי שבהזדמנות הבאה אני שוב מוזמן, הוא לא נותן לאף אחד שיפגע בו.

לעומת זאת אדם שהגיע לעיר ועזב אותה בודד, אף אחד אינו יודע שהוא ביקר ועזב, הוא מרגיש מיותר ולא שווה וברגע שהרוצח בא להורגו לא גילה כל התנגדות, מפני שממילא אף אחד לא מעוניין בו.

זו בעצם העוצמה במצוות לוויה, נתינת ההרגשה אתה חשוב, אתה שייך! רואים כמה כוח יש לאדם כשהוא מרגיש עד כמה אחרים צריכים אותו.

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

לאור באור החיים

תולדות הרה"ק רבי חיים מטשערנוביץ זי"ע מתוך הספה"ק 'סידורו של שבת' מהדורת 'פאר מקדושים' הנמצא על מכבש הדפוס ועומד לראות אור בימים הקרובים * יריעה

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן