הראשון לציון, הרב הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, בדבריו החדים והנוקבים אודות פגעי "חוק הגיור", ציטט בין השאר מדברי אלה שעבורם ובשמם מתחולל הסער הזה, כאלה המכהנים כרבני ערים ועל פי החוק המוצע יוכלו לגייר באופן סיטונאי ללא כל בקורת רבנית עליונה. הוא ציטט בשמם שמספיק שגוי ירצה להצטרף ללאום היהודי ויַרְאֶה נטיה להיות מה שמכונה היום "מסורתי"…
להבהיר מעט את הסוגיא המורכבת והטעונה הזאת נחזור מעט ליסודות.
***
רבים שואלים, מדוע תהליך הגיור כה מסורבל, מדוע מערימים קשיים כה רבים על הבא להתגייר, האם לא מתאימה יותר גישה חיובית, אוהדת ומסבירת פנים? אנשים נאורים, טוענים הם, מקבלים את השונה, ואם הוא מעוניין, פותחים לפניו את כל השערים…
אגב, הנחה זו שאנשים נאורים פותחים שערי הצטרפות לכל המעוניין אינה עומדת במבחן המציאות. ההנחה שבכל מקום מודרני הנאורים מקבלים את כל המעוניין אינה נכונה כלל. מועדוני חברים אקסקלוסיביים מערימים קשיים רבים על מועמדים חדשים ונוהגים בנוקשות כלפי מי שלא עומד בקריטריונים, בין אם מדובר על מועדוני ספורט, קאנטרי קלאב, או מועדונים סגורים יותר.
ננסה להבהיר את הטעות שבגישה זו.
***
אכן, נכון הדבר שקל מאד לאדם החפץ בכך, להפוך לנוצרי או למוסלמי. ומכאן התמיהה מדוע היהדות נוהגת באופן שונה.
בבואנו להסביר זאת לא ניכנס להבדל בין דת שיש בה 13 עיקרי אמונה ותרי"ג מצוות מדאורייתא ועוד מצוות ואיסורים מדרבנן. לדתות האחרות שמחייבות התחייבויות ברמה אחרת לגמרי. ננסה לרדת לשורש הענין.
בכל העולם מקובל שישנם שלשה חתכים שאינם זהים ומאוחדים. הכוונה לדת, לאומיות, ואזרחות של ארץ מולדת. נצרות ואיסלאם הן דתות. אנגליות וצרפתיות הן לאומים, אנגליה וצרפת הן ארצות מולדת.
אדם יכול להיות נוצרי בן הלאום האנגלי שגר בצרפת או למשל באינדונזיה. אחר יכול להיות מוסלמי בן הלאום הצרפתי שגר בגרמניה וכן הלאה…
ביהדות המצב שונה, יהדות היא צרוף של דת לאום ו"אזרחות" של ארץ ישראל.
המעבר בין דת לדת קל חלק ומהיר, נוצרי למשל יכול להפוך להיות מוסלמי במחי קבלת עיקרי האיסלאם וזהו. לעומת זאת, לקבלת אזרחות של ארץ שאינך אזרח בה כרוכה בתהליך ביורוקרטי ארוך ומייגע ועמידה בקריטריונים מורכבים ובהרבה מן המקרים – נוקשים. ולעומת כל אלה, אין כל הליך שמי ששייך ללאום אחד, יתחיל לפתע להשתייך ללאום אחר, אין הליך כזה.
כיון שהיהדות היא דת ולאום וגם אזרחות של ארץ ישראל (לכל יהודי באשר הוא, יש ד' אמות בארץ ישראל), ההיגיון מחייב לכאורה שלא יהיה שום הליך שיאפשר להצטרף אליה, כי אף שלו היתה דת בלבד, היה אמור להיות הליך שכזה, אבל היא דת ולאום הכרוכים זה בזה מערש היוולדם. וכאמור, אין הליך לעבור מלאום אחד למשנהו.
ומדוע בכל זאת יש אפשרות להתגייר?
אנו יודעים שבתחנות מסוימות במסלול חיי עמינו אבדו נשמות יהודיות בין הגויים השונים ואלו נמצאות בגלות ואינן מודעות לכך. נשמות אלו נמשכות למקורן או שהקב"ה מזמן להן סיבות להימשך למקורן וכששבות, מרגישות הן כמי ששבות הביתה.
גרי הצדק האלה אומרים בתפילה "אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", ככל יהודי, ועל אלה הצטווינו "ואהבתם את הגר", וממשיכה התורה ומנמקת, "כי גרים הייתם בארץ מצרים" (דברים י' י"ט), פירוש: כמו שעם ישראל כולו היה בשבי במצרים ואם היו מתעכבים עוד היו שוקעים שם ונעלמים וכשיצאו ממצרים במילה טבילה וקבלת עול מצוות היו למעשה מעין גרים. כך גם כל אותן נשמות שאבדו בין הגויים כששבות עוברות את אותו תהליך.
ולכן, כשבא אדם ומביע רצון להתגייר, יש לבדוק שאכן מדובר ב"גר צדק". על העוסקים בכך לשלול סיבות שכליות או רגשיות. ולכן אומרים לו שישראל סחופים ודוויים בין העמים, שום דבר לא מושך בהם… ומסבירים לו שכדי להגיע לשלמות אינו חייב להיות יהודי, ועליו להיות בן נח המקיים את שבע מצוות בני נח כראוי. ואם אחרי שהוא מבין זאת ומקבל שאין כל סיבה להתגייר ובכל זאת רוצה הוא להתגייר, הווה אומר שמשהו פנימי מושך אותו, אז מקבלים אותו, ומתחילים את התהליך ההלכתי.
אחרי שגר הצדק מתגייר הופך הוא לבן הדת היהודית ולבן הלאום היהודי ויש לו חלק בארץ ישראל.
מבחינה זאת, גם אם נסכים שלקבל את הבא מרחוק פירושו להיות נאור, הרי היהדות היא הנאורה ביותר כי היא המערכת היחידה שיש בה הליך לעבור מלאום אחר ללאום היהודי.
אולי לכן מכונים גרי האמת "גרי צדק", כי צודק הדבר שקבלנו אותם לתוכנו, שהרי בפנימיותם הם שייכים לעם ישראל, קרי: לדת ישראל ללאום היהודי ולארץ ישראל.
***
במשך אלפי שנים הלך עם ישראל כדת ולאום וזיקה לארץ ישראל כרוכים זה בזה וכך הצליח לעבור מדור לדור ולא לאבד זהותו ולא להתבולל.
משה מנדלסון, שעל שמו נרשמה תנועת ההשכלה, הכריז שעם ישראל הוא דת בלבד והלאום הוא עניינו של כל אדם במקום בו הוא נמצא. ומכאן שיש גרמנים בני דת משה, צרפתים בני דת משה וכן הלאה. מה שקרה הוא שאותו מנהיג שהאמין שמציל הוא את עם ישראל עם החדשנות שהביא, לא הצליח להוריש למשפחתו את יהדותו ולו לדור אחד! ארבעה מששת ילדיו התנצרו, ומבין תשעת נכדיו רק אחד נותר יהודי. ברגע שניסו להפריד בין דת ללאום, ולהכריז שיהדות היא דת בלבד, הרי אותה מסורת שכל עוד שראתה ביהודי בן דת יהודית ולאום יהודי ביחד, עברה דורות רבים, משהפרידו בין דת ללאום לא החזיקה מעמד ולו דור אחד…
אחד העם – אשר צבי גינצברג, שנחשב ל"אבי הציונות הרוחנית" (להבדיל מה"ציונות המדינית" של הרצל), טען שמהיום והלאה יש להתייחס ליהדות כאל לאום בלבד, והדת היא עניינו הפרטי של כל אחד ואחד, בתו התחתנה עם גוי רוסי. אחד העם ראה בכך כישלון של שיטתו ואמר: אמנם הגוי מוכן להתגייר אבל מה לי ולגיור שלו, הרי אינו מתגייר כדי להצטרף לעם היהודי אלא כדי לרצות אותי. והצהיר כי כאן נכשלה שיטתו, ושוב רואים את אותה תופעה, דור אחד ניסו להפריד בין דת ללאום ולטעון שיהדות זו לאום בלבד ולא הצליחו להעביר זאת אפילו לדור הבא.
מבחינתו של הרצל יהדות היא בעיקר אזרחות של ארץ ישראל. בנו התנצר ולא נשאר לו אף צאצא יהודי.
הוא שאמרנו, כל ניסיון להפריד בין דת למדינה מפרק את המערכת כולה. מערכת שייחודה בחיבור שבין מרכיביה וכל אחד ממרכיביה – דת לאום והקשר לארץ ישראל הוא מיוצרי עצם המציאות של יהדות בכלל.
כשהראשון לציון מגלה לנו שיש המצהירים כי לא צריך קבלת עול מצוות מלאה וכי מספיק להיות יהודי מבחינה לאומית, הרי מדובר בכאלה שלא רק מתעלמים מהלכה פסוקה, אלא מתעלמים גם ממה שיש ללמוד מדברי ימי ישראל.
