הרב שלום רובשקין, אסיר העולם ששוחרר לפני 7 שנים באופן מפתיע מהכלא האמריקאי, נטש את עסקיו ובחר להקדיש את חייו לחיזוק האמונה והביטחון * בימים אלו השיק את ספרו רב המכר בשפה העברית והגיע לביקור מיוחד בישראל * ראיון בלעדי ומרגש
"מה שלומך? לא התראינו מאז הביקור שלך בג'קסון"… אומר ר' שלום רובשקין, בפרץ של שמחה ורעננות, במרץ נעורים בלתי נלאה, אחוז התרגשות לרגל בואו לביקור בארץ הקודש.
די בהזכרת שמו של הרב שלום רובשקין, שנידון למאסר עולם בכלא האמריקני ושוחרר באופן מפתיע לאחר שמונה וחצי שנים, כדי לגרום לצמרמורת של חיזוק בקרב כל אחד ואחד.
סיפור חייו בלתי נתפס, בכל פעם מפעים לשמוע ממנו מחדש על הנס הגדול. בימים אלה הוא הגיע לארץ לרגל תרגום ספרו המספר את סיפור חייו לשפה העברית. בשפה האנגלית הספר יצא זה מכבר והפך עם צאתו לרב מכר. "זה לא ספר סיפורים, זה ממש ספר מוסר", אומר ר' שלום באמונה יוקדת.
מפעל חיים
היה זה ביקור בלתי נשכח בשכונת ג'קסון בניו ג'רזי שבארה"ב, בביתו של ר' שלום רובשקין, ארבע שנים לאחר שחרורו המפתיע מהכלא.
בתי השכונה מבודדים, טובלים בשלג צח. אתה מביט סביב והתחושה היא בקצה העולם. שקט מוחלט. הדממה זועקת. הרעש היחיד הנשמע מדי פעם הוא ציוץ של בעלי כנף המתעופפים בצמרות העצים שעמדו מלכת, עוטים צבע לבן בוהק.
עד לפני שנים אחדות האזור אליו הגענו לא היה מאוכלס ביהודים כלל. ברחוב מיל פונט, בנין מס' 79, מתגורר ר' שלום. מזוזה גדולה בולטת במשקוף הבניין. בתוך הקור העז פגשנו יהודי בעל לב חם וענק ששהה קרוב לעשור שנים מאחורי סורג ובריח של בית האסורים האמריקני, בתא אפל וצר, עם שכן אחד לתא, גוי, רחוק שנות אור מעולמו ואורח חייו.
לאורך כל השיחה, אז וגם עתה, פיו אינו מפסיק להודות ולהלל לד' יתברך על הנס הגדול שעשה עמו.
"גרתי במונסי", הוא מספר, "ולאחר שהשתחררתי מהכלא חזרתי למונסי. לאחרונה עברתי לגור כאן, בג'קסון".
מדוע עברת לכאן?
"הילדים שלי באו לכאן בעקבות פרנסה וכך באתי לכאן והתחלתי בפעילות המיוחדת שהיא מפעל החיים שלי. כבר אצא איתך ואראה לך מהו מפעל חיי אליו אני מקדיש את כל זמני".
"למדתי איך יהודי צריך לחשוב"
ר' שלום, לטובת קוראי 'במה' אם תוכל במילים ספורות לספר בפעם המיליון, בקצרה ממש, את נס ההצלה שלך. העלילו עליך עלילה וגזרו עליך שנים רבות בכלא.
כמה שנים קצבו לך לשבת בכלא?
"27 שנים".
כולם יודעים עד כמה החוקים האמריקנים נוקשים, איך שרדת? האם היה לך שביב של תקוה?
"אספר לך בדיוק מה עשיתי ומה החזיק אותי במשך כל השנים הללו שישבתי בכלא. למדתי שער הביטחון בחובת הלבבות. כבר התחלתי את הלימוד הזה עוד לפני כניסתי לכלא, אבל בתוך הכלא לקחתי את הלימוד הזה ברצינות, ללמוד ולדעת איך הקב"ה רוצה שאני יעבור את זה. יש לנו יצר הרע ולא כל מחשבה שנופלת בראש זו מחשבה טובה. למדתי איך יהודי צריך לחשוב.
"למדתי שער הביטחון ושם אתה רואה שביטחון זה לא רק אמונה שהקב"ה עושה רק טוב. זו אכן האמת שהקב"ה עושה רק טוב וזה היסוד, הרמב"ן אומר שהאמונה זה העץ והביטחון זה הפרי. מה זה ביטחון? מנוחת הנפש היא שהקב"ה יעשה לך מה שצריך לעשות. זאת אומרת שיהודי נמצא במצב של צרה או סכנה הקב"ה רוצה שנבטח בו שיציל אותנו מהצרה. לקחתי את זה ברצינות וחייתי בביטחון ותקווה שהקב"ה יציל אותי שלא אשב שם 27 שנים".
מה עשית?
"עשיתי השתדלות, אבל לא שההשתדלות עושה. תסתכל פרק ג' בשער הביטחון, הבוטח בד' הוא בן אדם שהוא יעשה השתדלות חזקה, גדולה, לעשות רצון ד'. למה? כמו שהאדם רוצה שהקב"ה יסכים אתו על מה שהוא רוצה, כך על האדם להשתדל מידה כנגד מידה לעשות מה שהקב"ה רוצה ממנו. עד עכשיו היה טוב כל מה שהקב"ה הראה לנו שטוב, ואנחנו רוצים ומבקשים, הראיני ד' חסדיך, חסד זה גלוי".
זה מה שנתן לך את הכח.
"כן, צריך ללמוד את זה. למדתי את זה כל יום ובסך הכל מאות פעמים!".
אתה בטח יודע את שער הביטחון בעל-פה…
מחייך: "נכון… הלוואי אדע את כל הספר בעל פה. כל השערים מראים לאדם את הבהירות להבין מה קורה, במקום לסמוך על שכל אנושי, צריך לסמוך על שכל ערכי. זה תורה, מוסר, חסידות".
במה התחזקת ומה חשבת בכל פעם אחרי הלימוד?
"חשבתי לעצמי: זה פלא, כל יום אני חי, ב"ה, וכל יום הוא יום של חיים בפני עצמם. אתמול, מה שהיה עד עכשיו – גם זו לטובה. היום – אני יוצא! חלף היום ולא יצאתי? בעזרת השם מחר אני אצא! כך כתוב בשער הביטחון. אתה חי כל הזמן מה רצון הקב"ה והתקווה היא שהקב"ה ישחרר אותך".
חלפו שנים ואתה עדיין בכלא, איך לא נפלת לתהומות הייאוש?
מזדעק: "חס ושלום! אני לחמתי נגד דיכאון ומכל מלחמה כזאת יצאתי ממנה סוף סוף שאסור להיות בעצב".
מה עושים ברגע של חושך שנראה שאפסה כל תקוה?
צועק: "יש תקוה! איך אני יודע את זה? כי כך כתוב בתורה. כל יהודי מאמין!"
הכרת הטוב
אתה מגיע לארץ בתקופה סוערת מבית ומחוץ: המלחמה בעיצומה, היחסים בין ישראל לארה"ב עלו על שרטון בעקבות רוח הבחירות הנושפת בערפו של ביידן. מה יש לך לומר על כך, אתה גם זכית לקבל חנינה מטראמפ!
"האמת היא שלאחר שיצאתי מהכלא, כל מה שרציתי לדבר הוא אך ורק על הקב"ה ועל הנס הגדול שעשה עמי. כל פעם האמנתי שהקב"ה יעזור לי ויציל אותי. כתוב בספרים שהקב"ה משתמש באנשים טובים לבצע את הדברים שלו, והוא בחר בו לעשות את השליחות שלו. יש חובה של הכרת הטוב למי שעוזר לך ועבור הלב הטוב שלו, ורואים עכשיו בהחלט שטראמפ הוא אדם בעל לב טוב, הוא מדבר טוב על עם ישראל והקב"ה עשה ניסים על ידו".
הרב רובשקין מספר כי ישנם מאות יהודים שהשתחררו מהכלא האמריקאי בזכות חוק מיוחד שהוביל טראמפ: "בג' טבת, שנה אחרי שיצאתי מהכלא, באה בשורה טובה שעבר החוק אותו הוביל, לפיו, אדם שמיצה 60% מהעונש שקיבל ואינו מסוכן לציבור, יכול להשתחרר לביתו. מאות יהודים חזרו לבתיהם בזכות כך והשתחררו מבתי הכלא. צריך להכיר לו על כך טובה, הוא מבין שעושים 'דווקא' לאנשים יהודים, מוצאים איזו נקודה באופן חוקי לתת להם כמה שנים בכלא והוא שיחרר אותם".
הקול שלך מובטח לו…
"יהודי צריך לדעת להכיר טובה למי שהקב"ה ממנה אותו לעזור לעם היהודי ולתת לו תמיכה ולדבר טוב עליו, ולא ח"ו לדבר עליו שטויות. צריך להתפלל ולבטוח רק בהקב"ה שיציל אותנו, והקב"ה שלח לנו איש שכבר הוכיח את עצמו שהוא עוזר ליהודים, צריך להתפלל עליו שינצח והקב"ה יתן לנו ישועה".
כח לשרוד
היום, בחלוף 7 שנים מהשחרור, אתה מצליח להשתחרר מהכלא מבחינה רגשית?
"הייתי במצב קשה, הייתי אחד המנהלים האחראיים של המפעל, חי חיי עשירות, ופתאום הגלגל התהפך מקצה לקצה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, אתה יכול לקרוא לזה טראומה ואת יכול לקרוא לזה ניסיון. זה יכול להיות דבר שהורס את החיים, חלילה, או דבר שהקב"ה נותן כדי לעבור את הניסיון שיש בזה.
"ב"ה, הקב"ה נתן לי להכיר את האמת, האמונה שכל דבר שאדם עובר הכל מהקב"ה. הקב"ה רוצה שיחד עם הקבלה שזה לטובה, לראות שמזה יבוא טוב, הביטחון שהקב"ה יציל אותי מהצרה. הרי הקב"ה עושה את הכל".
כיצד שרדת את השנים הקשות האלו, מה הייתה ההרגשה בהתחלה וכיצד התחזקת?
"מסובך מאוד, עולות הרבה שאלות. אני מאמין שהכל מהקב"ה, אבל איך זה קרה, למה זה קרה לי וכו'. התורה אומרת לכך נוצרת ולכן נבחרת, ויחד עם הקבלה הזו, אתה בוטח בהקב"ה שיציל אותך, זה נותן כוח לשרוד. אנשים בכל העולם עוברים מצב קשה ושואלים את עצמם מאיפה הכוחות. הקב"ה הרי לא נותן דבר שאי אפשר להתגבר עליו, ואם הקב"ה נתן לי את הניסיון הזה ואני אפעל בהתאם לרצון הקב"ה, אני אצליח להתגבר. זה היסוד, להתגבר ולהיות בשמחה.
כל יום אתה חוזר למחשבות של הכלא?
לא. הקב"ה נתן לי את הכוחות להתמודד, וגם כשהייתי שם, הבנתי שאני לא שם".
קרבת אלוקים
מגיע הרגע הגדול, מה קורה כשאתה שומע שהולכים לשחרר אותך?
"כל הזמן חשבתי איך ארגיש מתי שאקבל את ההודעה על השחרור, והאם כשההודעה תגיע בהפתעה אתרגש יותר או פחות. כשאמרו לי אתה משוחרר, הייתי בהלם".
מי הודיע לך על השחרור?
"סוהר בא אלי לתא ואמר לי, 'תצא מפה'. הוא לא רצה לומר לי מילה נוספת. לקחתי את הטלית והתפילין שלי, הביאו אותי למשרד שם, באיזה חדר והתחילו את פרוצדורת השחרור".
ואתה נמצא שם עם הטלית והתפילין.
"ועם חובת הלבבות. תשמע סיפור מדהים: הסיסמה שלי הייתה כל השנים: אני יוצא מהכלא עם ספר חובת הלבבות! כך לחזק אצלי את האמונה. בכל יום לאחר שלמדתי את שער הביטחון הנחתי את הספר בתוך ארונית קטנה בתא. באותו היום שהקב"ה שחרר אותי, לאחר שלמדתי את שער הביטחון, משום מה החזרתי את הספר לתוך הנרתיק של הטלית והתפילין, וכשיצאתי עם הטלית והתפילין יצאתי עם חובת הלבבות".
מה חשבת באותם רגעים?
"חשבתי, זה לא ייאמן. אתמול קיבלתי מכתב שהבקשה שלי להשתחרר מהכלא נענתה בשלילה, ההודעה הייתה אתה נשאר בכלא עוד 18 שנים, ומיד לאחר ההודעה סיימתי את אמירת כל ספר התהילים ולמדתי שוב שער הביטחון. והנה, יום למחרת, אני משוחרר לחופשי. זה לא נתפס! הרגשתי קרבת אלוקים כל כך עצומה, אני לא יכול להסביר את זה. למה? בטחתי בך הקב"ה!"
עם שחרורו מהכלא ולאחר המעבר לשכונת ג'קסון, פתח במפעל חיים שכותרתו: א' ב' ג' – אמונה, ביטחון, גאולה. "הזמנתי סטיקרים ומדבקות להחדיר את המסר העצום".
בביקור בביתו נחשפנו למפעל החסד והאמונה העצום.
"נוסח 'כולם אהובים'"…
מול ביתו, מעבר לכביש, מתנוסס מבנה רחב ידיים. ר' שלום פותח את הדלת ומול עינינו נגלה אולם גדול של בית כנסת. אנו מביטים לעבר כותל המזרח, ארון קודש מפואר מתנוסס עד לגובה התקרה. "אני אוהב את הגובה של ארון הקודש", אומר הרב רובשקין, "לפאר ולרומם את בית ד'".
מה זה כאן?
"בית כנסת שפתחתי, אבל הוא אינו מיועד לשמש רק כבית כנסת לתושבי האזור. זה בעצם מרכז רוחני של חיזוק, מתארחים כאן כל השבוע וגם בשבת עשרות בחורים צעירים".
איזה נוסח מתפללים כאן?…
"כל אחד את הנוסח שלו. כולם אהובים".
למה הם מגיעים לכאן, לבית הכנסת אורחים?
"הם מגיעים לכאן לשאוב חיזוק. מדובר בבוגרים ובבחורים צעירים הנמצאים בשעת משבר, חלקם לפני נפילה רוחנית וחלקם אפילו אחרי, חלילה, וכאן הם מקבלים את עוצמת האמונה והביטחון ומתחזקים ועולים על דרך המלך".
הוא מוליך אותנו בגרם מדרגות לקומה למטה. לפנינו נגלה פרוזדור עם חדרי שינה רבים, מיטות מוכנות עם מצעים.
למי אלה?
"עשרות הבחורים שמגיעים לכאן מדי שבת זוכים לאירוח מיוחד", הוא אומר בעיניים בורקות ומספר על מפעל חייו החדש. "יש גם ארגונים מסודרים של צעירים שמביאים את הצעירים לפי תיאום בימי חול ובשבת".
איך חשבת על זה?
"ראיתי את החסד העצום שהקב"ה עשה איתי, מגיעים לכאן כל הזמן אנשים להתחזק. יש כאן אפילו צ'ולנט חם מדי ליל שישי… מגיעים לכאן הרבה אנשים. כולם יחד יושבים ומתחזקים".
מה אתה אומר להם?
"אני מספר להם את סיפור החיים שלי, את מה שעברתי, את הדברים שמביא חובת הלבבות בשער הביטחון, הם שומעים ומגלים עולם מופלא של אמונה וביטחון, השגחה פרטית, ומתחזקים מאוד. זאת השליחות שלי".
מי מגיע בעיקר, בחורים צעירים?
"לא, מגיעים גם אנשים בוגרים ומבוגרים, אחד אחרי השני, אנשים הנמצאים בקשיים ומבקשים להתחזק. מגיעים מכל מקום, כל מי שיש לו משבר או צריך חיזוק".
בתוך הבית הוא לקח אותנו לחדר צדדי ובחיוך רחב הראה מקווה חם. "כאן זה הסנטר, המרכז"…
מישהו ממלמל: "מה שיהודי אחד יכול לעשות"… הרב רובשקין (צועק): "כל יהודי, כל יהודי יש לו כח עצום!"
משפיע רוחני
סדר יומו מלא וגדוש בהרצאות ושיחות חיזוק ואמונה בפני קהל ועם אנשים פרטיים שחוו או חווים עדיין משברים וקשיים.
הפכת להיות משפיע רוחני.
"כל הזמן חשבתי איך נותנים תודה להקב"ה על הנס הגדול שעשה עמי והחלטתי שבמקום לחזור לעסקים אקדיש את חיי ללמד אמונה וביטחון לכל אחד שרוצה".
מה התגובות שאתה מקבל?
"המון תגובות של אנשים צעירים ומבוגרים שב"ה התחזקו ויצאו מאפילה לאורה. קיבלתי מכתב מאישה שהייתה אצלינו בליל הסדר בפסח, לאחר שבעלה נפטר, רח"ל, והיא לא הצליחה לחלץ את עצמה מהצער. בליל הסדר היא שמעה את הדברים, את דברי התורה, את הסיפורים והחיזוקים, וב"ה יצאה מחוזקת מאוד".
איך זה עובד כל כך טוב?
"כי לכל יהודי יש נשמה וקשר עם הקב"ה, וכאשר שומעים מילים אמיתיות ובהירות, הדברים יורדים לעמקי הנפש ופועלים את פעולתם.
עברו שבע שנים מהשחרור המרגש, איך שומרים על הרגשות המיוחדים שלא יקהו ולהמשיך הלאה במפעל הקודש שלך יומם ולילה?
"ממשיכים ללמוד תורה ולעשות מצוות, להיות קשור בהקב"ה ועקשנות לא לקבל הנחות בכל תחום".
מה כוונתך עקשנות?
"אתן לך דוגמה מהחיים בכלא: כל זמן שהייתי שם, אפילו פעם אחת לא הסתכלתי בטכנולוגיה שם! כלום! לא טלוויזיה ולא שום טכנולוגיה. לשלול את כל המחשבות העולמיות שרוצים לשים על האדם, לחשוב שאם זה מנוגד למה שכתוב בתורה ובשער הביטחון – לשלול באופן מוחלט".
ניגון תודה לד'
הזכרת את ליל הסדר, חג החירות. מסתבר שלך קל יותר להרגיש ולחיות את ההגדה.
"ודאי, אני טעמתי מה זה מצרים, מה זה כלא, בתא אפל מאחורי הסורגים. הרבה יותר קל לי להמחיש לילדים ולנכדים.
גם כשיצאתי לחופשי ברחמי הקב"ה, הייתי אמור להישאר תחת בדיקות הממשלה עוד חמש שנים, היה עלי לשוב לביתי הקודם במונסי ואסור היה לי לצאת ממונסי בלא אישור מקדים מהשוטר הממונה עלי ולתת דוח מפורט.
כעבור שנתיים וחצי מהשחרור, בט' בניסן, אבא שלי נפטר. השבעה היה רק בטלפון. בערב פסח קמתי מהשבעה והחלטתי, כפי שהחלטתי בעת שהותי בכלא, שהמצב שאני נמצא בו לא יפגע בשמחת החג. חג הפסח זהו זמן חירותנו. ביקשתי רשות ללכת לבורו פארק להיות שם עם המשפחה בחג וקיבלתי רשות, כשאני מגיע עם החלטה חזקה מאוד, יהיה מה שיהיה, אני היום הולך להודות להקב"ה על הנס של יציאת מצרים ועל הנס הפרטי שלי. ישבנו בליל הסדר ורציתי להמחיש לילדים ולמשפחה שאנו עושים סדר בשמחה ובלי עצבות.
איך עושים את זה, כשהכל מסביב עצוב וקודר?
עשיתי ניגון תודה מיוחד להקב"ה. אמרתי לבני הבית, בכל פעם שמדברים בהגדה שהקב"ה עשה לנו נס, אני אקשר את זה לחיים הפרטים שלנו ובכל פעם שרנו במנגינה שמחה את המילים: 'טנקיו ד' – תודה ד' על כל מה שעשית, תודה ד' אוהבים אותך'. ככה לאורך כל הסדר, והיה סדר שמח מאוד ב"ה. דיברנו על כל ההרגשות, על האיבוד של אבא ואיך מתחזקים. בבית הכנסת הצלחתי לומר בכל התפילות קדיש על אבא שלי וזה מאוד שימח אותי וחיזק אותי.
אחרי החג, ביום חמישי בבוקר, אשתי מראה לי שקיבלתי מברק, דואר רשום. השוטר האחראי על התיק שלי הלך בעצמו לבית המשפט, בלא שביקשתי ממנו כלל, וביקש מהשופט לשחרר אותי מכל ההגבלות שאמורים היו להישאר עלי חמש שנים לאחר השחרור, לבטל הכל ולסגור את התיק שלי. במברק שהגיע הוא הודיע לי, הלכתי בשבילך לשופט ואתה משוחרר לחלוטין ויכול לעשות כל מה שאתה רוצה, התיק סגור.
זה מה שקרה מיד לאחר שעשינו את ליל הסדר בשמחה, התגברנו על העצבות והודיתי להקב"ה על כל מה שעושה למעני, ששחרר אותי כעתגם מכל ההגבלות ועל ידי זה נתן לי את האפשרויות לעבור ממונסי לג'קסון ליד הילדים שלי וכך לפתוח במפעל החיים שלי לחזק יהודים באמונה וביטחון".
הודאה להקב"ה
את הביקור המיוחד שלך כעת בארץ אתה עורך לרגל תרגום הספר שלך, שהפך לרב מכר עולמי, לשפה העברית.
"נכון, אני מוציא את הספר לראשונה בעברית, בשני חלקים, 650 עמודים".
במה אתה מתמקד בשני הכרכים האלו?
"הספר הראשון מדבר על מה שקרה, על החיים שלי לפני מה שאירע, מה שבניתי ומה שהתנכלו לי, על האנטישמיות הנוראה ששררה כאן כפי שאנחנו רואים עכשיו כיצד היא מתעצמת מאוד באמריקה. אנחנו ראינו את זה באופן מובהק.
"הספר השני עוסק, איך חייתי במצב קשה כזה בבית הסוהר באורח החיים לפי היהדות, עם עקשנות באמונה וביטחון בהקב"ה שיציל אותי, ואכן הציל אותי, ב"ה. אני עובר בכרך הזה על כל השתלשלות החיים שם במשך כל השבוע ובשבתות וימים טובים, יחד עם סיפורים אישיים כיצד על ידי אמונה וביטחון בקב"ה הצלחתי להיות בשמחה כל הזמן ולא ליפול בזרועות הייאוש והדיכאון. הניסיון היה לא רק לי, אלא גם לבני משפחתי. כולם עברו ניסיונות באמונה וביטחון וב"ה זכיתי לנס".
למה החלטת להוציא את הספרים?
"חשבתי כל הזמן מה האופן הכי טוב לומר להקב"ה תודה ולהמשיך ולהגיד תודה וכך עלה בליבי להוציא את הספרים. כשהייתי בכלא לא האמנתי שאני יכול לעשות את זה, וב"ה זכיתי".
יש לנו אבא להישען
בשבוע הבא אתה כבר חוזר לארה"ב, הלו"ז שלך מסתבר צפוף מאוד…
"יש שיחות והרצאות, קבעו לי גם שיחות עם אנשים שצריך לחזק אותם באופן אישי, ביקשו גם שאכנס לאנשי צבא. בכל מקום שאוכל לדבר בנושאי אמונה וביטחון ולחזק עם הסיפור האישי שלי, אשתדל לעשות זאת. הלוואי שהייתי יכול להיות כאן יותר זמן ולחזק יותר, אבל עכשיו אני יכול לתת ספר שיכולים גם לקרוא כל הזמן ולא רק לשמוע אותי שעה מדבר".
אתה מגיע לארץ בזמן לא פשוט.
עכשיו צריך לדעת יותר מתמיד שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו בשמים, וזה טוב, מכיוון שכאשר נשענים רק על אבינו בשמים רואים ניסים גלויים.
כתוב שכאשר לא בוטחים באף אחד חוץ מהקב"ה – לא לבטוח באמריקה ולא להתייאש בגלל אמריקה, יש לנו רק אחד במי לבטוח וזה הקב"ה ואז זוכים לראות ישועות.
אצלי באופן אישי, מתי שכבר לא היה שום סיכוי וקיבלתי מכתב שאפסו הסיכויים להשתחרר ואני נשאר בכלא עוד כמעט עשרים שנה, ברגעי השפל הקשים ביותר, בהם אין עוד שום דבר לפעול בדרך הטבע, הביטחון הוא שהכל נעשה לפי רצונו של הקב"ה ומה שהקב"ה רוצה זה מה שיהיה ולבטוח שיהיה טוב בע"ה. וכך היה, יום למחרת הקב"ה אומר, אני בעל הבית והוא מוציא אותי לחופשי ברגע אחד, בלי להתמהמה שניה. הקב"ה עשה שטראמפ החליט לשחרר אותי לפתע, ממש אין הסבר לזה.
ואז חשבתי, כשקיבלתי את מכתב השחרור, שזה מה שלמדתי בשער הביטחון, ההשתדלות זה לא מה שאני עושה ואני יכול לעשות, אלא השתדלות זה חלק מהביטחון. בגלל שאני בוטח רק בהקב"ה והוא רוצה שאני אעשה משהו עכשיו בעולם הזה על ידי שאני אעבור ואעשה כל מיני דברים, לכן אני עושה את הדברים האלו, זאת ההשתדלות שהקב"ה שאני בוטח רק בו חפץ שאני אעשה עכשיו. וכך עשיתי. ואם אני לא יכול לעשות השתדלות, אז הקב"ה מביא גם את הכלי של ההשתדלות. השלך על ד'… והוא יכלכלך, זה הפשט.
