למי היית מלאך * סיפור מצמרר

"לפתע, ניגש אלי אדם זקן, שמעולם לא פגשתי, ושואל אותי: 'מתי נולדת?', מיד עניתי לו: ב- 1927. הזקן הגיב ואמר: 'מה פתאום, אתה נולדת ב-1925'. ואני אומר לו שזה לא נכון, והוא מתעקש"... * הרב אליאב מילר עם סיפור מדהים ולקחו המופלא

שלום, הרב.

רציתי לספר לך את סיפור חיי. אולי תוכל לספר לאחרים, ותהיה מכך תועלת.

נולדתי במשפחה טובה, הורים משקיעים, אחים ואחיות מוצלחים. אבי תלמיד חכם, ואחי גם הם הולכים בדרכו.

אצלי זה היה תמיד שונה. תמיד הרגשתי, שאני לא כמותם, ואינני מצליח להבין את השיעורים והלימודים עד הסוף. מובן, שבסדרים לא היה לי ממש על מה לחזור, והתוצאה הייתה: בטלה וציונים נמוכים.

האמת, שכל זה זניח יחסית לתחושה הפנימית הנואשת, תחושת אכזבה מעצמי. והקשה מכל – הצער, שהרגשתי שאני גורם להורי.

לא הייתה דרך לצאת מהלופ, לצאת מהמצב. ככל שניסיתי ולא הצלחתי, חדר הייאוש וקָנָה לוֹ שְׁבִיתָה בליבי. השלמתי עם זה שאני לא מבין מה כולם מדברים בסוגיא, שאני "לא יוצלח"! הביטחון העצמי שלי ירד, והתחלתי למצוא את עצמי עם חברים מסוג שונה… אצלם הרגשתי 'שווה בין שווים'…

אמנם, בגלל שידעתי שבמשפחתי אוהבים אותי, ובנוסף הייתה בבית תמיד הרגשה של 'גאווה' על מי שאנחנו: 'משפחה חרדית, שמחה ומוצלחת!'. לא הרגשתי נוח עם החברים הרעים, שמצידם כל כך רצו בקרבתי. כף הקלע…

***

בשיעור ב' בישיבה גדולה הגיע ר"מ חדש ומלא מרץ. הוא לא וויתר לי, התיישב ולמד איתי. אחרי כשבוע של לימוד הוא אמר שאני צריך למסור 'חבורה' ביום שישי לכל הקבוצה.

צחקתי, הייתי בטוח שהוא צוחק עלי, אבל הוא היה ממש רציני. ניסיתי להסביר לו, שהוא מתבלבל ביני לבחור אחר. והוא בשלו: 'אתה יכול, אני אעזור לך! יש לנו שבוע לעבוד ולהכין'.

בסוף, הבנתי שאין לי ברירה. הוא לימד אותי איך לבחור נושא, איך ללמוד את הבסיס והיסודות, אחר כך למצוא את הקשיים, ולעמול לחשוב על תרוץ… אחרי יומיים מצאתי את עצמי חולם בלילה 'בלימוד'. קם בבוקר עם קושייה, ולא נרדם מרוב חשיבה ומאמץ…

ביום שישי, היו ברקים ורעמים בבית המדרש. עצם זה, שכולם הקשיבו והתחילו לשאול… הסברתי והתווכחתי שוב ושוב, עד שה'מצוינים' הודו לי שאני צודק. פשוט לא האמנתי לעצמי. למחרת חצי מהישיבה דיברו על הקושיה והתירוץ שלי.

הרב המלאך לא עזב אותי, הוא "ישב עלי" וחייב אותי להמשיך, כשמצידי היה חשק אדיר, ובעיקר 'אמון' חדש בעצמי ש'אני יכול'. אמון שעזר לי להתגבר על הקשיים, ולהיות אחד ממצויני הישיבה, כזקן ורגיל.

זה היה המלאך השליח, שהפך אותי לבן תורה. לו אני חב את חיי, את משפחתי וחינוך ילדי. כיום אני משמש כר"מ בישיבה, ומנסה להיות המלאך לדור הבא.

***

בכ"ט באב תשע"ח הלך לבית עולמו הנגיד הישיש מלוס אנג'לס, הרה"ח רבי חיים שלמה זלמן (סול) טייכמאן ז"ל, בגיל 91. סול היה פילנתרופ ואיש חסד מיוחד, אשר העניק מהונו ואונו לכל, תמיד מתוך חיוך. אדם, שכל אחד הרגיש, שהוא 'חברו הטוב ביותר'.

פעם נשאל סול: "מה גורם לך להיות כל כך נדיב? מה גורם לך לעזור לכולם? מה מניע אותך?"

סול סיפר: "נולדתי במונקאטש בשנת תרפ”ז (1927). כשהייתי בן 17 בשנת תש”ד (1944), כינסו את כל היהודים בתחנת הרכבת בשורה ארוכה. בתחילת השורה מקדימה היה שולחן. ישבו בו אנשים ששאלו שאלות, והיושב בראש היה מסמן לבסוף לימין או לשמאל. כולם המתינו להגיע לשולחן. לא ידעתי מה שואלים ומה עושים שם. לפתע, ניגש אלי אדם זקן, שמעולם לא פגשתי, ושואל אותי: 'מתי נולדת?', מיד עניתי לו: ב- 1927. הזקן הגיב ואמר: 'מה פתאום, אתה נולדת ב-1925'. ואני אומר לו שזה לא נכון, והוא מתעקש…

ושוב ושוב הוא שואל אותי, עד שחזרתי כמה פעמים על מה שציווה עלי לומר ש'נולדתי ב-1925'. הזקן סיים ואמר: 'תזכור, אם שואלים אותך, אתה תענה שנולדת ב-1925'.

הזקן הלך והגעתי לשולחן, שלימים ידעתי שהיושב בראשו היה הצורר מנגלה ימ"ש, ששלח לצד שמאל להריגה כל מי שהיה פחות מגיל 18. אני, שעניתי שנולדתי ב-1925, נשלחתי לצד ימין, לעבודה.

זה היה המלאך שלי, המלאך שהציל את חיי. אני ראיתי מלאך בדמות אדם. לאחר זמן חשבתי לעצמי: אני יכול לומר לכל אחד 'מי המלאך שלי', אבל מי האדם שיוכל לומר ש'אני המלאך שלו'?

ומאז בכל יום, כשאני קם בבוקר, אני שואל את עצמי: 'למי אני אהיה היום מלאך'? למי היום אתן מילה טובה או חיוך? למי אני אעזור?"

"אני יודע" סיים סול, "שכשאגיע למעלה, לא ישאלו אותי 'כמה בגדים היו לך', אלא 'כמה אנשים לבשו את הבגדים שלך'. לא ישאלו אותי 'מה אכלת'? אלא 'כמה אנשים אכלו את האוכל שלך'.

"למי היית מלאך?"

תוכן קשור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד על הבמה

קבל את המגזין
ראשון למייל:

במה 69 הרב אברהם בייפוס מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה

'סגולות' לפרנסה

  בפרשתנו אנו לומדים על ירידת המן. דור המדבר לא היו צריכים להשתתף בהרצאות בנושאי אמונה וביטחון בכל הנוגע לפרנסה. היה ברור ומוחשי כל כך

'שבת שירה' – ישראל נדמין לקן ציפור

השבת הקרובה, פרשת בשלח, מכונה 'שבת שירה'. מנהגים מיוחדים יש לשבת זו, הקשורים לשירת הים וקשורים לפרשת המן. רבים אף קוראים בשבת זו פרשת המן.

אמנות ההתבוננות

יציאת מצרים היתה תלויה במשה רבנו. מרגע שנולד הוכן להנהיג את העם. ברגע היוולדו, כבר אז התמלא הבית אורה, ועל כן נאמר, "ותראהו כי טוב",

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן