ושוב ברוכים הבאים לקוראי מגזין 'במה' היקרים, אנו בסיפא של מסע מרגש שהשתרע לאורכה של האימפריה האוסטרו הונגריה מפרשבורג ועד אוקראינה.
במסע הזה, אנו מסיימים בלבוב את הפרק האוסטרו-הונגריה, ומכאן נחצה לסיום המתבקש במסע כזה, לתוך ערבות אוקראינה ונבקר בציוני גדולי החסידות על הדרך לשדות התעופה המרכזיים של קייב ואודסה כשבתווך נמצאת העיר אומן.
***
רגע לפני שנעזוב את לבוב, נבקר בכיכר השוק המלבני והעתיק, בשטח רחב ידיים בוהק בניקיונו, המוקף בארבעים וארבע מבנים רחבי ידיים משופצים ומרשימים כשחדי העין ישימו לב שכל הבתים מעל קומת החנויות, יש להם רק שלוש חלונות. הסיבה הפרוזאית, היות והיה חוק עירוני שעל חלון רביעי צריך לשלם מס, אותו אף עשירי לבוב לא הרשו לעצמם. במרכז הכיכר עומד בית העיריה עם מגדל בגובה 65 מטר (לצעירים שבינינו ניתן לעלות לתצפית מרהיבה על העיר, בתשלום).
בצפון מזרח הכיכר נבחין בבית השחור. מבנה מאבן חול שהוקם כבר בשנת של"ז ובמקורו היה אפור שהיה שייך לגובה מס איטלקי שפתח בחזיתו את בית המרקחת הראשונה בעיר. עם השנים התיישן הבניין וקיבל את צבעו השחור. כיום שוכן בו המוזיאון ההיסטורי של לבוב.
אחרי שהבטנו כה וכה בערגה אל ימי הזוהר של העיר, עשינו צ'ק אין וחזרנו לרכב לקראת מסע ארוך של 280 קילומטרים שיארך לנו מספר שעות (4.30) נהיגה, בכבישי אוקראינה. כשיעד הנסיעה שלנו כרגע הוא מז'יבוז.
***
טיפ א: נהגי אוקראינה אומנם מיומנים, אבל לא נוהגים כמו בשאר גויי הארצות, ולעיתים מזומנות מדי, אדי האלכוהול התערבבו באדי הדלק. זה אומר שצריך לפקוח עיניים, להיות בערנות גבוהה בעת הנהיגה.
טיפ ב: כבישי אוקראינה תיווכחו לדעת, הם לא חלילה כבישים משובשים עם בורות פה ושם, הם בעיקר בורות מחופים אספלט פה ושם. זה אומר שצריך גב חזק ויציב. טלטלות הדרך הן חוויה מטלטלת עצמות בהחלט, אך הסכנה להיפגע ולקרוע צמיג גבוהה. זו גם הסיבה שהנהג לפניכם שבר ימינה ושמאלה בחדות, הוא מיומן ויודע על הבור הנסתר שצריך לעקוף.
טיפ ג: החורף האוקראיני מייצר כבישי קרח ממש, סכנת ההחלקה שם גבוהה ביותר, דורשת מיומנות של ממש.
טיפ ד: מכל האמור לעיל, במידת האפשר, וותרו על הנהיגה במדינה זו, היעזרו בנהגים מקצועיים מקומיים, מה עוד שהשלטים רובם אכן מסומנים גם באנגלית אבל שילוט לא מבוטל, בפרט לכבישים לא ראשיים, עלול להיות רשום באותיות קיריליות.
כאמור, אנו בדרכנו למז'יבוז – מקום פעילותו ומשכן ציונו של מייסד החסידות, אור שבעת הימים רבי ישראל בן רבי אליעזר איסרלש הבעל שם טוב הקדוש.
במז'יבוז קיים מלון הולינס נפלא והכנסת אורחים, לתועלת המבקרים לשפוך שיח על ציונו של צדיק. המקום בהחלט יכול להיות מקום נפלא לעצירה והתרגעות, ולנוח יום יומיים מהמסע הארוך שחווינו.
וכאן נפתחות בפנינו אופציות שונות.
אופציה אחת, להמשיך אחרי העצירה במז'יבוז ולהמשיך לכיוון ברדיטשוב לציון סנגורן של ישראל, ולהמשיך משם הלאה אל עבר העיירה ז'יטומיר שם גם נמצא מרכז הנופש אור אבנר, שיצא שמו לתהילה, כמקום מנוחה על טהרת הקודש בסמוך לציוני הצדיקים באזור.
ההמשך מז'יטומיר יכול להתפצל ולהמשיך לכיוון העיר אומן לציון רבי נחמן מברסלב וחזרה לארץ, או דרך קייב, או לעצור כאן ולחזור דרך אודסה. לממשיכים לאומן כדאי לדעת שהעיר נמצאת על אם הדרך בין קייב לאודסה.
אופציה נוספת, למי שמעוניין להקדיש פרק נפרד לציוני הצדיקים באוקראינה, היא לחזור ממז'יבוז אל הארץ דרך שדה התעופה בויניציה הנמצא במרחק של כ-87 ק"מ – שעה וחצי נסיעה – בלבד.
על הביקור בערי אודסה וקייב, רשמנו בעבר בגיליונות 'במה' הראשונים, תוכלו להתרשם ממסעות אלו ואפילו לתכנן טיול משולב במהלך המסע, כאשר יש לזכור כלל בסיסי נוסף: מסעות לערי חוף, מומלץ לעשות בחורף, כשאין את כל הבעיות הקשות הנלווים לקיץ.
***
לסיום וסיכום המסע הארוך, אבקש לייחד דברים לקבוצת אנשי עסקים החרדים לדבר ד', עוסקים באמונה בצרכי ציבור, שלמרות שמתחרים עסקית זה בזה, מסייעים הם אחד לרעהו באופן מעורר הערכה. המדובר בקבוצה, שעוסקת בחלק ניכר מזמנה בעשיית טוב בעולם, בנאים ובעלי מלאכה השוקדים במסירות לחזק את עמוד החסד שהעולם נשען עליו, הלוא הם קבוצת חו"ל מהודר שזכיתי להיות נמנה בין חבריה הראשונים, שהתפתחה במהירות האור להיות קבוצה מובילה ומשנה תודעה לרווחת הציבור החרד לדבר ד'.
הם מתוועדים ביום חמישי השבוע, ביום צאת המגזין לשוק, נאחל להם הצלחה, ולמנהליה המסורים, כשאחד מהם הוא רבי דוד רובינשטיין, דודי המדריך, שידיו רב לו והתמחה בהובלת יחידים וקבוצות בליווי וירטואלי ופיזי בנבכי העבר ההיסטורי בעולם היהודי הרחב, ליווה אותנו קוראי מגזין 'במה' בנפש חפצה, חצינו יחדיו ערים מדינות וגבולות במרחב שבין פרשבורג ואוקראינה, ראינו במבט מפוכח ויהודי את ימי הזוהר וימי האפילה, ויחד צעדנו להביא את לפיד האמונה שהודלקה על-ידי אבותינו בערבות אירופה הקפואה וששלהבת ק-ה מלבבת ומלחכת את אמונתנו, מזינה את מקור חיותנו, עד היום הזה. יישר כוח ר' דוד, אתה ושותפך לעשיה ר' שמחי וינברג שליט"א, וכל צוות מנהלי חברות הנופש העוסקים במלאכה הסיזיפית במהלך השנה כולה, תבורכו משמים.
***
ובשביל לסיים, בדבר ראוי ומלהיב נפש, מצאתי לנכון להעלות את דברי האיגרת שכתב הבעש"ט לגיסו, רבי גרשון מקיטוב, הוא מספר על עליית נשמה שזכה לה בשנת תק"ז ובה נכנס להיכלו של משיח. באיגרת נאמר: "ושאלתי את פי משיח אימתי קאתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעיינותיך החוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה".
בשלהי ראש השנה לאילנות תש"פ, נברך את קוראינו היקרים: אילן, במה אברכך… שכל נטיעות שיצאו ממך, יהיו כמותך, אוהבי ד' באמת.
