בהמשך למשפט הנפלא שהבאנו בשבוע שעבר מרבינו רבן של ישראל שליט"א שאמר לי בראש חודש אדר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה, מה זה מרבים בשמחה? ללמוד הרבה גמרא!", סיפר לי השבוע בנו, הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, כי באחד הלילות רבינו הלך לישון כדרכו בסביבות השעה אחת עשרה בלילה, אך כעבור שעה התעורר ורצה לקום ללמוד.
שאלו הגאון רבי יצחק שאול שליט"א: "מה קרה? אבא ישן רק שעה".
אמר לו רבינו שליט"א: "זה חודש אדר ומשנכנס אדר מרבים בשמחה".
שאל הגאון רבי יצחק שאול שליט"א, "מה הכוונה?"
אמר רבינו שליט"א: "מרבים בשמחה, לקום וללמוד".
אמר הגאון רבי יצחק שאול שליט"א: "אבא לומד כל השנה".
אמר רבינו שליט"א: "עכשיו אני מתחיל מסכת חדשה" וקם ללמוד בחצות הלילה.
"אלו שהיו מתחפשים להמן"
דבר מאוד מעניין מספר רבינו שליט"א בפורים בכל שנה.
אביו, רבן של ישראל מרן הסטייפלער זיע"א אמר ליבלחט"א רבינו שליט"א, כי בנובהרדוק היו עורכים כל שנה הצגה על המגילה, אחד הבחורים היה מתחפש למרדכי ומישהו אחר להמן. "שמתי לב", אמר מרן הסטייפלער זיע"א, "שכל אלו שהיו מתחפשים להמן היה להם סוף לא טוב, הייתה להם ירידה ברוחניות או שירדו מהדרך, רח"ל".
סיפרתי על כך לרבן של ישראל מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל, הוא מאוד הזדעזע ואמר ש"הפשט בזה הוא שאם מתחפש לאדם רשע זה כעין פתיחת פה לשטן".
לא כדאי לאבד את הזמן בשינה…
ב'טעמא דקרא' הביא רבינו את המדרש הידוע עם מעשה מאוד מעניין, רבי עקיבא היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור. ביקש רבי עקיבא לעוררם, אמר להם, מה ראתה אסתר שתמלוך על 127 מדינות, לפי שהיא בתה של שרה שחיה 127 שנה.
שואל רבינו שליט"א, כיצד רבי עקיבא עורר את הציבור על ידי הדרשה הזו?
מבאר רבינו ווראט נפלא: רבי עקיבא העיר להם על חשיבות הזמן.
כנגד כל שנה נתנו לאסתר מדינה. מדוע נתנו לה מדינה כנגד כל שנה? ודאי משום שעסקה במצוות ומעשים טובים כל השנה, אחרת לא מגיע שכר כנגד זה, רואים מכאן את החשיבות העצומה של הזמן ועד כמה לא כדאי לאבד את הזמן בשינה…
רבינו שליט"א כדרכו בקודש מביא את הווארט הנפלא בקצרה. הגאון רבי בן ציון פלמן זצוק"ל, הרחיב את הדברים שכתב רבינו ואמר: אם כנגד כל שנה קיבלה אסתר מדינה, הרי שכנגד חצי שנה קיבלה חצי מדינה וכנגד חודש קיבלה כך וכך וכנגד יום דירה וכנגד דקה חדר וכו'… כשהוא פורט את הדברים על מנת להמחיש את המסר החשוב של חשיבות הזמן של כל שניה ושניה.
בהזדמנות הוסיף רבינו שליט"א, ידוע שמרנא ה"חפץ חיים" זיע"א היה מהדוגמאות הבולטות ביותר לניצול הזמן וכאשר שמע שיצאו נעליים בלא שרוכים רץ לקנות כאלה נעליים. שאלו את ה"חפץ חיים", מה כל כך בוער שמיהר לקנות את הנעליים הללו?
אמר הסבא קדישא שערך חישוב כמה זמן אורך לקשור נעליים ואם יש נעליים בלי שרוכים אפשר להרוויח את השניות האלה בכל פעם ויחד הן מצטרפות לזמן גדול יותר וירוויח עוד זמן.
גזירת בית דין להיפקד בילדים
סיפר לי בנו הגאון רבי שלמה שליט"א, ראש ישיבות "קרית מלך" ו"תפארת ציון":
כשהיינו ילדים, בפורים לאחר מנחה אבא רצה לשמח את הגאון רבי גדליה נדל זצוק"ל, היינו עולים לביתו ואבא היה עושה עצמו כביכול הוא שיכור, היינו רוקדים בביתו יחד עם עוד אנשים מחשובי המתפללים של ביהמ"ד לדרמן.
באחת השנים בפורים בעת ביקורו של אבא בבית הגאון רבי גדליה נדל זצוק"ל, הגיע יהודי שלא היו לו ילדים כבר כמה שנים ובא לבקש ברכה. אבא עשה בית דין מיוחד שבו ישבו הוא שיבלחט"א, הגאון רבי יהודה שפירא זצוק"ל והגאון רבי גדליה נדל זצוק"ל וגזרו על אותו יהודי שיפקד בזש"ק ואכן באותה שנה נפקד.
"שתית יין היום"…
המעשה הבא קשור גם למידת הענווה המופלגת של רבינו שליט"א.
במשך שנים אני זוכה, ב"ה, להיות עם רבינו שליט"א במשמרות. היו שנים בפורים שלאחר התפילה בבוקר רבינו שליט"א הלך לבית חתנו הגאון רבי יהושע צביון שליט"א ולאחר מנחה בשעות אחר הצהרים קיבל קהל ולא יצא שאהיה עם רבינו בפורים.
שנה אחת ביקש הגאון רבי יצחק שאול שליט"א שאבוא להיות עם רבינו במוצאי פורים, בליל ט"ו. שמחתי מאוד ואמרתי לרבינו שליט"א כאשר הגעתי אליו במוצאי פורים: "איזו השגחה פרטית, היום לא זכיתי להיות עם רבינו ועכשיו אני זוכה לזה".
רבינו שליט"א התייחס לדברים בביטול ואמר: "לא מציאה גדולה"…
אמרתי שוב, איזו זכות גדולה. הביט עלי רבינו ואמר לי: "אני רואה ששתית יין היום"…
"משתכרים המאבדים את שפיות הדעת"
אנחנו נוהגים כמו הרמ"א בשתיית היין בפורים ובזה מקיימים מצוות 'עד דלא ידע'. רבינו שליט"א אמר לי פעם משפט חריף, אולי בשם דודו מרן החזון איש זיע"א או אביו מרן הסטייפלער זיע"א: "יש כאלה בצורה איך שמשתכרים הם מאבדים את כל שפיות הדעת, זה לא רצון ד', לא זה ד' רוצה".
וסיפר לי רבינו שליט"א: אבא (מרן הסטייפלער זיע"א), רק פעם אחת בכל ימי חייו השתכר ודיבר רק דברי תורה כל הזמן. "באותה פעם יחידה בחייו שהשתכר", אמר רבינו שליט"א, "אבא הלך לתלמיד חכם גדול, התלוויתי אליו, וישב שם בנו, בחור מבוגר. אבא אמר לאותו תלמיד חכם, 'למה הוא יושב עדיין, למה הוא לא מתחתן?'. באותה שנה הוא התחתן".
והוסיף רבינו על עצמו כי מעולם כל ימי חייו לא השתכר מלבד פעם אחת בבחרותו וגם זה בלא כוונה. "הלכנו לראש ישיבה ולר"מים, כל אחד נתן לי מעט יין ולא שמתי לב עד שהגעתי לשכרות, השכיבו אותי לישון ולאחר מכן הלכתי הביתה ולהורים שלי זה היה אכפת. אבל זה היה הפעם ראשונה והפעם האחרונה וגם זה היה בלא כוונה".
מעשה מופלא עם שקית ושני בורקסים…
נחתום במעשה מצמרר שאירע ליל פורים תשע"ט, לפני שנתיים.
בליל פורים קיבל רבינו שליט"א קהל. הגיע אחד והביא אתו שקית של קונדיטוריה עם שני בורקסים או עוגיות, משהו שהמראה שלו היה מאוד עלוב ולא מכובד בלשון עדינה… ואמר לרבינו שליט"א שזה ביכורים עבורו וביקש ברכה. רבינו שליט"א בירכו ולאחר מכן אחד הנוכחים החזיר לאותו אדם את השקית.
רבינו שליט"א שם לב לכך שהחזירו לו את השקית. בהתחלה לא הגיב על כך אבל כשהחדר נתרוקן בפנים מאנשים אמר רבינו בנחרצות: "למה החזרת לו, אדם מביא מתנה לא מחזירים לו את זה! תקרא לו מיד".
רצו מיד לחפשו אך לא מצאו אותו. רבינו שליט"א אמר שאינו ממשיך לעשות כלום ולקבל קהל עד שיימצאו אותו ויחזירו אותו. לבסוף מצאו אותו בפינת רחוב למטה, קראו לו בחזרה, רבינו שליט"א קיבלו במאור פנים וקיבל ממנו שוב את השקית ובירכו בלבביות מיוחדת.
