מעשה מצמרר הממחיש את הזהירות העצומה הנדרשת בממון, כמו גם את החסד העצום שמעניק בורא העולם לברואיו המקפידים על ניקיון כפיים כל ימיהם, ניתן ללמוד מהמעשה הבא:
בשכונת רמת שלמה בירושלים הלך לבית עולמו הרב שמשון ויינר זצ"ל, מדמויות ההוד של השכונה. רבים הכירוהו מהכותל המערבי לשם היה מקפיד לצעוד רגלית מדי שבת בשבתו עשרות שנים, בשנות שיבה כמו בבחרות, ובצום תשעה באב היה יושב על רצפת הכותל ומקונן בבכיה שעות ארוכות עד חצות היום על חורבן הבית. דמות נחבאת אל הכלים במלוא מובן המילה ויחד עם זאת האיר פנים לכל אדם, השתתף בקביעות בשיעורי תורה ומסגרות לימוד בבוקר ובערב ונזהר ביותר בממון חבירו.
למרבה הכאב והצער לאחר שנדבק בנגיף הקורונה נסתלק לבית עולמו. למחרת הלילה בו נטמן הגיע המנוח בחלום לבתו ואמר: "יש לי חוב כספי לארגון 'אור יוסף'". בתו התעוררה בבעתה ומיד בבוקר שאלה את אם המשפחה האם יכול להיות שאבא נשאר חייב כסף למאן דהו? האלמנה ענתה מיד, "לא נראה לי שיש לו חוב". שאלה הבת, "אולי היה חייב משהו ל'אור יוסף'?" האלמנה תחי' הגיבה בחרדה: "לפני שבוע אבא אמר לי כמסיח לפי תומו, 'אני חייב עשרה שקלים לאור יוסף"!
כמובן שבני המשפחה יצרו מיד קשר עם הרב אברהם דיין מארגון 'אור יוסף', שאמר בפה מלא "אני מוחל לרב שמשון בן עקיבא מיכאל", לא לפני שבני המשפחה שילמו את הסכום ואף תרמו סכום נוסף לצדקה לעילוי נשמתו הטהורה.
והחי יתן אל ליבו.
