כמה פעמים התחייבנו: מהשבוע זמן איכות עם הילדים

בפרשתנו אנו רואים על יהודה שנכנס לעובי הקורה להצלת בנימין לאור הבטחותיו ליעקב אבינו, ננסה ללמוד מה עומד מאחורי עוצמות הנפש בעניין זה.

העצלות היא דבר טבעי, אין צורך בסיבה מדוע להתעצל. עלינו רק לחפש סיבות להניע ולדרבן את הגוף לעשייה. דברים אלו נכונים גם בכל הנוגע לחיים הגשמיים. אנו יודעים שרוב הפיתוחים הטכנולוגים פותחו דווקא בזמני מלחמה או מצוקה. נציין את תקופת המלחמה הקרה שבין ברית המועצות לארצות הברית, אז פרצו כל תכניות החלל או המצב בארצנו הקדושה המוקפת אויבים, דבר המחייב פתרונות צבאיים, בעוד שמדינות שלוות לא פיתחו כמעט שום מערכות מתוחכמות, שכן בכדי ליצור ולפתח צריך מניע ודרבון ואין מניע גדול ממצב תחרותי או מצוקה כדי ליזום לחדש ולפתח.

 

למה להתחייב להיות נטרד משני העולמות?

 

יסוד זה ככתבו וכלשונו מובא בספר 'שם משמואל' בשם אביו הגה"ק בעל ה'אבני נזר' (פרשת חיי שרה). הוא מסביר בזה מדוע הבטיח יהודה ליעקב שאם לא ישיב את בנימין חי יהיה טרוד מב' העולמות, ולכאורה, מדוע לא סמך יעקב אבינו שיהודה יעשה את כל מה שביכולתו להשיב את בנימין? מדוע נדרשה מיהודה התחייבות מחייבת כזו? הבטחה שכפי שאנו רואים לבסוף אכן התקיימה כדרשת חז"ל על קללת חכם המתקיימת אפילו על תנאי, למה?

תירץ בעל ה'אבני נזר' שיהודה ידע שבפוטנציאל יש בכוחו להילחם גם נגד כל מצרים אך לצורך כך חייב הוא במחייב עצום שידרבנו להוציא כוחות אלו לפועל. יהודה ידע שרק בהתחייבות  שיהיה טרוד מב' העולמות אם לא ישיב את בנימין יהיה לו את הכוח להוציא יכולת זו מהכוח אל הפועל ולכן יהודה מיוזמתו התחייב בזה…

יסוד זה חייב להיות אבן דרך בבניית האישיות הרוחנית והגשמית של כל שואף ומבקש. אם לא נציב לעצמינו יעדים, אם לא נכנס למחויבויות, ננצל רק חלק קטן מהפוטנציאל העצום הטמון בנו.

ה'תנא דבי אליהו אומר, שעל כל יהודי לשאוף ולומר: 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי'. משמעות הדבר שבכל יהודי טמון פוטנציאל לגדול כאברהם יצחק ויעקב. הרמב"ם אף פוסק בהלכות תשובה שכול אחד יכול לגדול כמשה רבינו ע"ה. עלינו רק להוציא את כוחותינו מהכוח אל הפועל ורק כך גדלים.

 

עשרות אלפי מסיימי ש"ס!

 

עד לפני שישים שנה היו אולי אחד מעיר ושניים ממשפחה שזכו לסיים את הש"ס. מי היה מאמין אז שיגיע זמן בדור חלש כשלנו ועשרות אלפי יהודים ואפילו ואולי בעיקר אותם הטרודים על המחייה ועל הכלכלה יהיו אלו שיזכו לסיים את הש"ס!

דומה שאין היום נקודה בתבל בה קיים ריכוז של יהודים שומרי תורה ומצוות שאין ביניהם יהודים שסיימו או יסיימו את הש"ס, דבר שלפני שנת דור היה בגדר חלום!

כשנתבונן נראה שזו תוצאה ישירה של כוח המחייב, יהודי הנמנה על לומדי ה'דף היומי' יודע שכול יום מחייב, ומחר יש כבר דף אחר ולא משנה אם עומדים היום בערב פסח או בערב יום כיפור, לפני חתונה או ח"ו לאחר לוויה, על 'דף היומי' לא  מוותרים. אין ספק שבין רבבות הלומדים יש אלפים שלא האמינו שהם יהיו מסיימים כמו שהם לא האמינו איך יש תמיד זמן ביום הכי עמוס ללימוד הקבוע.

וכך בכל תחום זכינו ודורינו התברך בעשרות ארגונים המעודדים את לימוד התורה בעשרות מסלולים שונים ומגוונים, כל יהודי הרוצה למצות את הפוטנציאל האלוקי הטמון בו חייב להשתלב באחת מהם ולהבין שרק על-ידי העול והחיוב יגיע לנועם והצלחה.

כל אחד יכול להעיד שלו היו מתרימים אותו לדבר מצווה באופן שהיה עליו להפריש סכום כסף במזומן היה הדבר אצלו בגדר חלום, 'מה אני שבקושי גומר את החודש יכול להפריש סכומים כאלו?!' אך אותו אדם עצמו יעיד שבו ברגע שהוא חתם על הוראת קבע חודשית הוא צבר סכומים גדולים שהופרשו מחשבונו לצדקה…

זהו הכוח של המחייב.

גדולי הדורות גדלו כתוצאה מהתחייבויות עצומות של הספקים לימודיים, התחייבות של שעות עמל התורה, זוהי הדרך לגלות את הכוחות.

וכבר אמרו גדולים שמי ששואף לגדול רבי עקיבא אייגר יגדל לפחות תלמיד חכם, אך מי שמסתפק בלגדול תלמיד חכם ממוצע, לא יגיע לכלום, משום שרק אם השאיפות ו'המחייב' גדולים מאוד, יש סיכוי להגיע למשהו וכשאין מקסימום – אין גם מינימום.

 

התחייבויות בבית

 

בית זה המקום בו אנו מרשים לעצמינו להיות הכי טבעיים…

בבית אין לנו כוח לעול ומחויבות, שם אנו רוצים לנוח וכתוצאה מכך דוחים הרבה כוונות טובות. כמה פעמים החלטנו שמהשבוע נקבע זמן איכות עם הבחור בישיבה או לימוד בצוותא עם הבן או סתם טיול נחמד עם המתבגרים. מי מדבר בכל הקשור לאווירה בבית, דברים נדחים ונדחים כתוצאה מהכלל הידוע ש'מה שהלב חושק הזמן עושק'…

אם לא נקבע ונחליט בצורה מחייבת שהדברים הם חלק מהחיים כעבודה וסידורים, לעולם לא נגיע אליהם וחבל…

 

 

 

צידה לדרך:

Û אם לא נציב לעצמינו יעדים, אם לא נכנס למחויבויות, ננצל רק חלק קטן מהפוטנציאל העצום הטמון בנו.

Û  כח המחייב גדול מאד, הבה ננצל אותו.

Û מי ששואף להגיע רחוק מאוד וקובע לעצמו יעד חזק ומחייב, מובטח לו שלפחות את חצי הדרך יצליח לעבור ואף יעבור את רמת הממוצע, אך מי שיסתפק במטרה של יעד ממוצע ופשוט, ספק גדול אם יעבור את השלב הראשון בדרך ליעד…

Û נחפש את המקומות והמצבים בהם אנו מרשים לעצמינו חופשיות וטבעיות, דווקא שם נקבע ונחליט על הרגלי חיים נכונים, בלי פשרות והנחות. כך נצליח ליהנות מאיכות חיים מלאי סיפוק ואושר בסייעתא דשמיא.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן