כך נצליח לצאת מהגלות הפנימית שבתוכנו

עומדים אנו בציפייה לקראת ימי הפסח הבאים עלינו לטובה, ימים בהם יצאנו מעבדות לחרות.

חז"ל מחייבים אותנו כחלק מהלכות החג להשתדל מדי שנה לחזור למצב בו היינו ולנסות לחוות את אותה חוויה מדהימה של יציאה מעבדות לחירות שוב ושוב וכך אנו גם אומרים בסדר ההגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים". הרמב"ם אף מוסיף וגורס, חייב אדם 'להראות' את עצמו, כלומר חייבים גם פעולה פיזית להמחשת תחושת החירות.

והסיבה פשוטה: אדם שחי בעבדות שנים על גבי שנים ומאז שהוא זוכר את עצמו הוא זוכר עבדות, אחד שכל משפחתו הקרובים והרחוקים עבדים – הסבים, הדודים, השכנים כולם עבדים, אדם כזה חושב ומרגיש כמו עבד ואין די ביציאה הפיזית כדי להפוך אותו לבן חורין, הוא חייב שינוי מחשבתי עמוק כדי להתחיל להרגיש בני חורין.

לכן נצטווינו בהלכה לבצע המון פעולות, חלקן אפילו חיצוניות, כדי להגיע לתחושה הפנימית של בן חורין. אנחנו מסיבים, אנחנו מוזהרים לא לשבור עצם כדי להפנים שאנו בני מלכים שאינם שוברים ומלקקים עצמות, וכהסברו הידוע של  בעל החינוך בטעם מצווה זו, בו טבע את המשפט המפורסם 'כי אחר הפעולות נמשכים הלבבות'.

זו מין גלות פנימית בה האדם אינו מודע לשינויים שחלו. 'גלות הדעת'. צריך ליציאת מצרים מיוחדת לצאת מגלות זו.

אנו לומדים כאן יסוד הנוגע לכל תחומי החיים שאין די בשינוי ובפתרון כדי שהאדם יעבור למצב אחר, מפני שבמקרים רבים, למרות שהנסיבות השתנו, האדם עדיין אינו חש בשינוי בגלל הקיבעון המחשבתי שעדיין לא הפנים את השינוי.

ננסה במאמר זה לגעת בנושא יסודי זה, בו לפעמים אנו מנסים להשתנות ולמרות שאנו נמצאים כבר בזמן חדש ומקום חדש ויש את כל הסיבות להצליח, אנו מוצאים את עצמינו מרגישים וחושבים כמו פעם, תוך שאנו חוזרים על אותן טעויות.

 

***

 

אנו רואים ילדים שיש להם את כל הסיבות שבעולם להצליח ובכל זאת הם עדיין מרגישים נכשלים וחלשים, למרות שכל המניעות הוסרו, עדיין הם לא השתחררו מהתפיסה המוטעית, דבר שגורם לחיסול השינוי המיוחל.

אם נקרא לילד בשמו, אנחנו מדברים על הדרך לשנות את תת-המודע שלנו, את המחשבות הלא רציונאליות שבנו, על כל אותן  תפיסות מעוותות שהשתרשו בנו מהעבר ולא נותנות לנו לצמוח ולפרוח.

נקדים נתון מדהים שאינו ידוע לרבים והוא שתת-המודע שולט על 93% מהמחשבות!

כלומר, רק 3% מהמחשבות הן במודע. תהליכי החשיבה במוח פועלים דרך תת-המודע. נתון חשוב המסביר לנו למה למרות שאנו כל כך רוצים ומתוכננים ובכל זאת לא מצליחים?!

הסיבה פשוטה: היות וכל התוכניות והאסטרטגיות הן בחלק המודע, אך מי שלמעשה יקבע את רמת ההצלחה זה תת-המודע וכל עוד לא שכנענו וגייסנו את תת-המודע לצידנו, אין לנו סיכוי להצליח.

לכן עלינו בשלב ראשון לשנות את תת-המודע שגם הוא יאמין שאנו מסוגלים להצליח.

 

***

 

ננסה ללמוד איך נוצר תת-המודע ולמה בדרך כלל הוא מלא במידע שלילי, מחליש ומייאש.

המוח צורב כל אירוע שהיה מלווה בחוויה רגשית עמוקה, כך שחוויות סטנדרטיות יומיומיות אינן נצרבות כי אין בהם שום דבר מיוחד. לעומת זאת, כל האירועים שהיו מלווים בחוויות רגשיות נצרבות, לכן תת-המודע שלנו מלא באירועים דרמטיים שהם או הצלחות או לחילופין כישלונות, דברים שהיו מלווים בריגוש מסוים.

זאת ועוד, אדם חושב בשעה אלפי מחשבות, ומטבע הדברים חוויות שליליות מגרות אותנו לחשוב עליהן שוב ושוב. אנחנו חוזרים לחוויה, לעונג, או לכאב, וחווים אותם שוב ושוב במחשבה, לעומת המלפפון שאכלנו בארוחת בוקר שאין לנו שום גירוי לחזור ולחשוב עליו.

וכך הם נצרבים במח שוב ושוב עד שהם הופכים להיות אמונות תת-הכרתיות המנהלות לנו את החיים.

בהמשך, כשאנו רוצים לבצע שינוי, תת-המודע מציף אותנו בכל אותן חוויות שליליות המערערות לנו את הביטחון העצמי. לכן בשלב ראשון עלינו לשנות את המידע בתת-המודע.

 

***

 

הדרך בה אנו מבצעים את השינוי פשוטה למדי, היא מתבצעת בכמה שלבים. תחילה אנו שולים את המידע השלילי, בהמשך משנים, ולסיום משננים.

נסביר את התהליך:

בשלב ראשון מנסים לדלות ממעמקי תת-המודע מה הוא חושב על השינוי שאנו רוצים לעשות, וזאת על-ידי שאלות כדוגמת האם אני מאמין שאצליח להשתנות וכו', ואז יצופו לנו כל מיני אמירות שליליות כמו: אין לי סיכוי, אני לא יצליח, כולם מכירים אותי ככזה, ניסיתי כל כך הרבה פעמים ונכשלתי, וכו'.

בהמשך אנו מנסחים משפט חיובי כמו: אני מאושר בעובדה שלאט לאט אני הופך לאדם המצליח לעשות שינוי אמיתי בעניין… משפט חיובי אותו אנו משננים עשרות פעמים מדי יום, משפט שאינו אומר שאנו כבר בשינוי, אלא משפט שמסמל את האמונה שנצליח להשתנות. וכך חוזרים על זה שוב ושוב עד שאנו מרגישים תחושה פנימית שאנו מאמינים בשינוי.

אני בטוח שהרבה מהקוראים יתייחסו אל רעיון זה כאל משהו מיסטי, אבל האמת היא שזו הנוסחה, כך נוצרות האמונות התת-הכרתיות על-ידי צריבה ושינון המחשבות, ורק אם נחליף את המחשבות השליליות במחשבות חיוביות נשנה את תת-המודע שלנו.

 

***

 

למעשה, רעיון זה מוזכר בשם הרה"ק מרוז'ין זיע"א, על הפסוק 'קדושים תהיו', ודרשו חז"ל: 'יכול כמוני, תלמוד לומר קדוש אני'. פירש הרה"ק מרוז'ין, יכול כמוני – יהודי יכול להיות קדוש כד'! וזה על-ידי – 'תלמוד לומר', תלמד לומר לעצמך: 'קדוש אני'…

הרי מה שמחליש את האדם זה האמונה שהוא לא בסדר, לכן כשישנן לעצמו – 'קדוש אני', אני קדוש, אני קדוש… יצליח להיות באמת קדוש.

לסיום, נעתיק את לשון הזהב של בעל חובת התלמידים הי"ד בפרק ט': "כי זאת חוקת הנפש נכנעת היא לפני דיבורים היוצאים בחזקה מהלב, אם את זולתו יכול האיש לפתות בדברי הלב והנפש כל שכן את עצמו".

ניקח כלי מדהים זה לעצמינו ולילדינו, נשנן לעצמינו אמירות חיוביות, וכך אם אנחנו נאמין ביכולתנו נצליח באמת להשתנות.

המציאות הוכיחה כי הרבה ילדים שהיה להם פוטנציאל חלש, אם היה מי שהאמין בהם ושינן באזנם שהם יכולים (לא באופן של לחץ, רק באמונה), הצליחו הרבה יותר מאלו שהיה להם פוטנציאל ולא היה מי שהאמין בהם.

שמעתי שפעם לקחו כיתה שלימה שביניהם הייתה קבוצה של ילדים בעיתיים וההנהלה עדכנה את צוות המורים בדיס-אינפורמציה שילדים אלו הם ילדים מחוננים שפשוט קולטים מהר את החומר ולכן הם מפריעים, למרות שהמציאות הייתה הפוכה, הם היו קבוצה בעייתית מאובחנת. למרבה הפלא בסיום השנה ראו שתלמידים הצליחו יותר מכולם. הסיבה היא כנ"ל, השדר שהם קיבלו השפיע עליהם.

אם נלמד לקח זה שאחר הפעולות נמשכים הלבבות ודברים היוצאים מהלב נכנסים אל הלב, נצליח בסייעתא דשמיא להתגבר על הגלות הפנימית שיש לכל אחד בתוך עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן