בפרשת השבוע נאמר, "והייתה לו ולזרעו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על בני ישראל". פנחס זכה לכהונה וזיכה את בניו לדורי דורות בדרגה הגבוהה של כהונה, והכל בשל מעשה אחד, הוא ידע מה לעשות ברגע הנכון. כשכולם בכו על חילול ד' ומשה רבינו נעלמה ממנו הלכה, רק פנחס מתוך קנאות לד' קינא קנאת ד' ובשל כך זכה וזיכה לדורות.
מדהים!
ישנן הזדמנויות של רגע בהן זוכים לדורי דורות. רגע של התגברות, רגע של קידוש שם שמים. את פירות אותה התגברות אוכלים עד סוף כל הדורות.
מסופר שפעם הגיע לרבי מלובאוויטש זי"ע בחור כהן של"ע ירד וירד מדרך הישר עד שחשב לנתק את הקשר היהודי ע"י נישואין לגויה, רח"ל.
אמר לו הרבי, הנה אני דור שביעי לאדמו"רים ומנהיגים בישראל ולא זכיתי לקדושת כהונה ואתה ללא שום מאמץ מצדך זכית בקדושת כהונה. ואת כל זה אתה רוצה להפסיד?!
הכהן הגדול ה"חפץ חיים" זיע"א היה אומר תמיד, אתם יודעים למה זכיתי לכהונה? כי היה פעם מצב של חילול ד' בחטא העגל והסבים שלי לא נסחפו אחרי האווירה ולחמו למען שמו יתברך, לכן זכיתי לקדושת כהונה על כל מתנותיה…
נקודה למחשבה. אין לנו מושג מה הן ההשלכות החיוביות של כל מעשה חיובי, של כל התגברות שאנו ההורים עושים מצדינו. אין לנו מושג עד כמה זה משפיע מיד ולדורות. מחשבה זו נותנת לנו המון כוח כשאנו עומדים בפני ניסיון, זה נותן מימד אחר לניסיון, מבינים שלא מדובר במשהו זמני ושהדברים משפעים לדורות.
***
ראש ישיבת בעלזא, הגאון רבי משה שובקס זצ"ל, היה רגיל לומר לתלמידיו שברגע של ניסיון על האדם לצייר נגד עיניו איך בניו נכדיו וניניו עומדים ומתחננים: אבא!… סבא!… תתגבר, אל תיפול, כל העתיד שלנו תלוי בהתגברות שלך ברגע זה…
ואם זכינו והתגברנו בסייעתא דשמיא, עלינו לזכור שאין זה בזכותנו, אלא בזכות מאות ואלפי אלפים תפילות ותחינות של סבים וסבתות, אבות ואימהות שהתפללו והתחננו לזרע ברך ד', בד' דבקים, ואין זה בכוחנו כלל.
חשיבה זו נותנת כוח, אדם היודע שכל פעולה אינה קשורה רק אליו אלא יש לה השלכות מרחיקות לכת, מקבל מימד אחר לניסיון.
כולנו נמצאים באין ספור דילמות בחיים, אנו חווים רגעים בהם אנו זקוקים לכוחות עצומים כדי להתגבר, אנו חווים מצבים לא נעימים בהם נדרשת מאתנו יכולת איפוק, כדוגמת לא לענות בוויכוח כשהילדים ברקע, או לחילופין לעמוד בפיתוי לא להכניס מכשיר מסוים לבית. כשאנו מסתכלים בפרספקטיבה רחבה יותר, אנו מקבלים כוח.
אם היינו רואים בעיני רוחנו ברגע שהתגברנו איך הבן או הבת קיבלו כוחות לעמוד בניסיונות בהם הם מתמודדים, ניסיונות בענייני יראת שמים בגיל הנעורים כשדמם רותח, אם היינו רואים בחוש איך ההתגברות שלהם מושפעת באופן ישיר מההתגברויות שלנו, כמה כוח זה היה נותן לנו להתגבר. מה לא היינו עושים כדי להעניק להם כוחות להתגבר.
טמון כאן אחד מיסודות הכוח בנפש האדם: לעיתים אדם אינו מסוגל להתגבר כל עוד והדבר נוגע רק כלפיו, אבל ברגע שהאדם מבין שהוא נלחם על עתידו ועל עתיד ילדיו, הוא מקבל כוח ועוצמה.
***
המשגיח הגה"צ רבי גודל אייזנר זצ"ל, ראה בתקופת השואה באחד ממחנות ההשמדה בחור צעיר שמרוב צרות רצה לאבד עצמו לדעת רח"ל. ברגע האחרון ניגש אליו ר' גודל ואמר לו: "אתה יודע שיש לך אח בארץ ישראל ומכל המשפחה הענפה שחיה בפולין נשארתם רק שניכם! אם אתה תמות, הוא יישאר לבד! אסור לך לעשות לו את זה".
מילים אלו עצרו את הבחור והשאירו אותו בחיים.
מדהים!
הבחור התייאש מחייו, אבל בכל זאת היה מוכן להמשיך לחיות ולסבול בשביל אח שאינו סובל, אח שאינו נמצא כלל באושוויץ.
זוהי הנוסחה. ברגע שאדם מפנים שהוא נלחם עבור אחרים, הוא מקבל כוחות שלא ידע על קיומם.
