אל תהיו סוסים…

המחנך הרב פנחס ברייער שליט"א בטורו השבועי: דוד המלך מדריך, אל תהיו כסוס! אל תחיה את החיים סתם כך בלי להתבונן ולראות רק מה מסביבך. תרים את הראש, תבדוק, תתבונן ותבין... תבין שיש הרבה דברים שבלי להתבונן לא תגיע אליהם לעולם

בספרי המוסר מדמים את המלחמה שבין הנפש הבהמית לנשמה האלוקית לסוס ורוכב.

הגוף החומרי – הסוס  מושך לגשם לרע, והנשמה האלוקית – הרוכב מושך לטוב. המלחמה מי ישלוט, הסוס או הרוכב – הנשמה או הסוס הגוף.

ה"מסילת ישרים" בפרק הראשון מדמה את האנשים החיים בלא התבוננות לסוס שוטף במרוצתו, כפי שהוכיח ירמיהו את בני דורו שהיו כולם עסוקים בענייניהם ואין איש שם על לב, כלשון הפסוק: "אין איש ניחם על רעתו לאמר מה עשיתי, כלה שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה", הסוס רץ ורץ ורץ ללא שום מטרה, ללא שום תכלית.

גם דוד המלך מחכים את העם בהודעה אל תהיו סוסים…

נתאר לעצמינו מה היה שם: המלך, בעל הניסיון, למוד הקרבות, עטור ניצחונות, המלך שעבר כל כך הרבה בחיים, הולך להאיר, הולך ללמד דרך חיים. וכי מילתא זוטרתא היא…

הכרוז הכריז, מודעות נתלו והעם נהר בהמוניו… ואז על גבי במה מוגבהת הופיע דוד המלך ברוב יופיו, בהדרת מלכותו ופתח את דבריו, ובכמה מילים מתמצת את הכל…: "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין".

מורי ורבותי, אתם רוצים לדעת מה הסוד? באיזו דרך יש ללכת? אל תהיו סוסים, אל תתנהגו כפרדים!…

הציבור היה המום. זה מה שיש לו לחדש…?! אתמהה… מה החידוש, וכי בזה מתומצת כל חכמת החיים של המלך?!

תשובה סוסית…

היה מסביר המגיד הגאון הצדיק רבי ראובן  קרלנשטיין זצ"ל: הסוס הוא סוס, ראשו ועיניו למטה לארץ, הוא אינו רואה מאומה, רואה הוא רק אספלט שחור, עובר הוא בדרכים, פוסע בין גינות ועצי פרי, נכנס ויוצא בשווקים והוא רואה רק שחור שחור שחור. אין לו את השכל להרים את הראש, לבדוק היכן הוא נמצא, אולי יש כאן משהו מעניין, משהו טעים ונחמד.

לו היה משים לב, היה רואה שהוא נמצא בשוק הירקות המלא כל טוב, ואם הוא היה אוכל יתכן שאף בעליו היו פטורים מלשלם כדין שן ברשות הרבים.

אלא, בשל היותו סוס, הוא אינו רואה כלום ומכל המסעות הארוכות שערך ומכל אלפי מילים שדהר בהם, לכשישאלוהו: אדון סוס, מה ראית בעולם הגדול? אלו נופים? איזה אנשים פגשת? הוא יענה תשובה סוסית: כלום! ראיתי תמיד כל יום כל היום אספלט שחור שחור ומבריק.

חשבו בשפה אנושית, לא בסוסית…

דוד המלך מדריך: אל תהיו כסוס! אל תחיה את החיים סתם כך בלי להתבונן ולראות רק מה מסביבך. תרים את הראש, תבדוק, תתבונן ותבין… תבין שיש הרבה דברים שבלי להתבונן לא תגיע אליהם לעולם.

החיים כל כך סוחפים ודינמיים, כל יום עם המטלות והמשימות שלו. בכל פתרון כבר מסתמן האתגר הבא ואם אדם לא עוצר וחושב, מה אני עושה פה בעולם, האם אני ממלא את תפקידי, האם אני מתקדם לאיזשהו מקום, האם יש לי איזושהי תכנית, איזושהי דרך חיים? הוא לא יגיע לכלום.

כולנו רוצים להיות מושלמים וטובים, כל אחד רוצה להתקדם בעבודת ד', בשלום בית, בחינוך הילדים, אבל אם אין את התנאי הבסיסי, התנאי הקודם למעשה, שהוא ההתבוננות, לא נגיע לשום מקום.

וכשאדם לא מכיר את עצמו, הוא גם לא ידע איך לעבוד עם עצמו, משתי סיבות, כפי הגדרת בעל ה"מסילת ישרים": א. אדם שלא בודק ומתבונן במעשיו יכול לחיות בטעות כל ימיו! הוא יכול להאמין שהינו אדם נח ורגוע, בעוד שכל סובביו יעידו שהוא יוצא מהכלים מספר פעמים ביום. רק אם הוא ישב עם עצמו וישחזר את סדר יומו, איך דיבר לפלוני ואיך הגיב לפלמוני, איך התייחס לרעייתו ואיך התנהג לילדיו, רק אחרי בדיקה מעשית אמיתית יודע האדם את מצבו האמיתי.

אנחנו פוגשים אנשים שרוממות הצדק בגרונם וחרב פיפיות בידם. הם אינם שקרנים במודע, הם פשוט לא מודעים. האדם קרוב אצל עצמו ואין אדם רואה נגעי עצמו! כך זה בכל הנוגע לתפילה, ללימוד התורה ודקדוק ההלכה וענייני בין אדם לחברו. רק בהתבוננות אחד על אחד, אפשר לראות את האמת.

ב. ההתבוננות מוסיפה לנו העצמה ואור גם בחלקים הטובים שאנו כן עושים. אדם הבודק את עצמו לפני ואחרי התפילה איך התפלל ומה כיון, הוא מתבונן למה מתפללים ולמי, תפילתו מתעלה ומתעלה, משתבחת ומתקדשת.

אם לא נתבונן, נישאר באותן הרגשות ואותן ההארות שקיבלנו בצעירותנו בישיבה או בסמינר, ובמשך הזמן אף יתקרר ויעלם המעט שכן קלטנו.

***

בואו נפסיק להיות סוסים… בואו נהפוך לבני אדם! דבר ראשון נעשה את מה שמורה לנו הרמח"ל, פשוט להקדיש זמן להתבונן. הרמח"ל ממליץ שזה יהיה בזמן מוגדר, זמן קבוע, זמן בו אין פלאפונים, אין בנקים, אין בישולים, יש רק אני עם עצמי! זה יכול להיות חצי שעה, רבע שעה ואפילו עשר דקות, אבל שיהיה בזמן קבוע, וזמן איכות… ואז פשוט יושבים ומתבוננים איך עבר עלי היום, איך התנהגתי לסביבה, איך התנהגתי כלפי שמיא, איך היתה התפילה, הלימוד, העזרה, המשא ומתן וכו'.

עצם החשיבה היומיומית הזאת עושה פלאים. האדם פתאום יגלה את עצמו, הוא יתחיל לראות מי הוא באמת. התוצאות הן מיידיות. אדם שישים לב שתפילתו החלה באיחור והסתיימה לפני הזמן, פלוס כמה תחנות באמצע, אם הוא יסתכל לעצמו באמת לתוך העיניים, ויחשוב: 'באמת כך אני מתפלל?' כבר למחרת השינוי יחול.

האדם שישחזר איך התנהג לסובבים, הוא ישחזר איך הוא צועק, איך הוא התפרץ, איך הוא בייש ואיך הוא פגע, למחרת הכל יהיה אחרת, כי אף אחד לא רוצה להיות רע! אנו פשוט לא מודעים מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתנהגים.

בהתחלה המחשבות בורחות וקשה להתרכז, אבל עם קצת עקביות מגיעים לתוצאות.

בהמשך מומלץ להקדיש זמן מעבר לחשבון נפש, להתבונן גם במעשים שאנו עושים, להוסיף בהם עומק ומשמעות. אם נתבונן בכל יום בתפקידנו בעולמנו, כל אחד היכן ששיבצה אותו ההשגחה העליונה ויחשוב איך אני ממלא את תפקידי עם יותר שמחה, עם יותר עומק, החיים יקבלו משמעות אחרת…

קבלו גישה חינם להרצאות מוסרטות ומוקלטות וחומרים נוספים של הרב פנחס ברייער כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גיליון השבוע:

לחץ כדי להוריד

עוד על הבמה:

קבל חינם את מגזין במה למייל כל שבוע!

*מהווה הסכמה לקבלת דיוור למייל
[תוכל לבטל את המנוי בכל עת].

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן