המשגיח הגה"צ רבי חיים וואלקין: להתפכח מהדמיונות

בעצם קביעת ימי חנוכה מובא בגמ' (שבת כא:): "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל ולא מצאו אלא פך אחד של שמן וכו' נעשה בו נס והדליקו ממנו שמנה ימים – לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".

וחשבנו להעיר בזה מהו השוני וההבדל שבין קביעת ימי חנוכה – שרק 'לשנה אחרת קבעום' בהלל והודאה, לבין ימי הפורים – ששם היה 'קיימו וקיבלו עליהם' מיד באותה שנה, מהו החילוק?!

אכן נראה לבאר ע"פ מה שמובא בחז"ל במסכת מגילה (יד.): "גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להן לישראל – שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב". רואים בגמ' דבר מפליא, 'ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות' – ובכל זאת לא הצליחו להחזיר את עם ישראל לדרך הישרה, ואילו מעשה קטן ופשוט כ'הסרת הטבעת' – הצליח להחזיר את עם ישראל למוטב.

והסבר הדברים הוא: כי אכן ידועים דברי המסילת ישרים, שעצם מציאות האדם בעוה"ז הוא בבחינה של 'פרוזדור לפני העוה"ב' – וכל עניני עוה"ז הם רק כלים לבחירה בטוב, כדי שישתמש בהם האדם להעלותם ולהעלות עצמו לבחירה בטוב. אכן זהו האמת, אבל האדם חי בדמיונותיו וחושב שהעוה"ז הוא 'הטרקלין' ומקומו הקבוע, וכדברי הזוהר הקדוש: "אזיל בר נש בהאי עלמא וחשיב דדיליה הוא וישאר בה לדר דרין". אכן, ברגע אחד שיבוא עליו איזה פחד ואימת מוות – הכל מתנפץ לפניו והאמת הטמונה בליבו בוקעת ועולה, ואז מתפכח האדם מכל דמיונותיו וחוזר להכרת האמת הפנימית של מטרת חייו. וזה מה שהיתה 'גדולה הסרת הטבעת" יותר מכל נביאים שנתנבאו לעם ישראל – כי בהסרת הטבעת היה את מעלת ה'פחד מוות' שגרמה לעם ישראל להתפכח מדמיונותיו ולחזור למוטב!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן