הלכה למעשה מהגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א, רב מרכז בני ברק:
בחור הדר בפנימיית הישיבה חייב מעיקר הדין להדליק בישיבה (ולא רק מדין מהדרין), ואינו יוצא בהדלקת הנרות של אביו, (הגם שלענין ממונות נחשב כסמוך על שולחן אביו, היות שהוא מחזיקו בעניני ממונות), ולכן גם לפי מנהג בני ספרד הנוהגים כהשו"ע שרק בעל הבית מדליק עבור כל המשפחה, מ"מ בחור הנמצא בישיבה חייב להדליק בעצמו (ה"חזון איש", הגרי"ש אלישיב, בעל "שבט הלוי").
ויש סוברים שבחורים בני ספרד, גם בהיותם בישיבה מעיקר הדין אינם מדליקים בעצמם אלא יוצאים ידי חובה בהדלקת הנרות ע"י אביהם בביתם. ומ"מ שידליקו בלי ברכה, שבכל חדר בחור אחד ידליק והשאר ישתתפו בפרוטה. ואם יש בחדר בחור אשכנזי, ישתתפו עמו בפרוטה וישמעו ממנו הברכה (הגרש"ז אויערבך זצ"ל מובא בספר "הליכות שלמה" פרק י"ד ס' י"ב).
מקום הדלקה של בחורי הישיבות
שאלה: היכן ידליקו בחורי ישיבה?
תשובה: במקומות רבים נהוג שבחורי ישיבה מדליקים בחדריהם בפנימיה ולא בחדר האוכל, מכיון שהחדרים נחשבים לעיקר דירתם, משום שכל חפציהם נמצאים בהם. מרן החזו"א זצ"ל סבר שמקום ההדלקה הוא בחדר אוכל, בכל זאת הורה החזו"א שהבחורים יאכלו בחדרים סעודה אחת או שתים בכל יום מימי חנוכה וידליקו שם, כדי לצאת שיטת השו"ע (סי תרע"ז) האומר שמקום השינה עיקר, (עי' בתשובות "אגרות משה" או"ח ח"ד סי' ע' אות ג', וביו"ד ח"ג סי' י"ב אות ח', ובשו"ת "שבט הלוי" ח"ג סי' פ"ג).
בחור הישן בביתו
בחור הישן בבית הוריו, וביום לומד בישיבה ואוכל שם, מקום ההדלקה הוא בבית הוריו, כיון דמקום האכילה בישיבה הוא מקום כללי, ולכן בית הוריו נחשב לעיקר דירתו, ועכ"פ לכתחילה יש להדר גם לאכול בבית ההורים סעודה אחת של פת (הגר"נ קרליץ).
ויש סוברים שאם גורם לו ביטול תורה יכול להדליק בישיבה, דגם זה נחשב לו כקביעות, כיון שגם אוכל וגם נמצא שם כל היום (שו"ת "מנחת יצחק" ח"ז סי' מ"ח, קובץ "מבקשי תורה" בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל, וע"ע "שבט הלוי" ח"ג סי' פ"ג, וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב).
וכל זה אם הישיבה היא באותה עיר, אבל היוצא ללמוד בעיר אחרת לכל היום (כגון מבני ברק לפתח תקוה), בודאי נחשב קביעותו בעיר לימודיו, וידליק שם בחדר אוכל (הגר"נ קרליץ).
בן או בת המרוויחים כסף בעצמם
שאלה: בחורה הגרה בבית הוריה, והיא עובדת ומרוויחה כסף שבו קונה לעצמה בגדים וכל ההוצאות שצריכה. והיא רק אוכלת בבית (ולא משלמת על כך), האם נחשבת כסמוכה על שולחן אביה, ויוצאת בנר חנוכה או נחשבת כמו אכסנאי וחייבת להשתתף בפרוטה?
תשובה: מכיון שגרה בבית אביה ואוכלת שם נחשבת כסמוכה על שולחן אביה, ואינה צריכה להשתתף בפרוטה (הגר"נ קרליץ).
הדלקה בפנימיה בפתח החדר או במסדרון
שאלה: בפנימיה בישיבה באופן שא"א להדליק בחלון כגון שגבוה למעלה מכ' אמה. היכן ידליקו האם בפתח החדר או במסדרון (באופן שיש מסדרון עם הרבה חדרים)?
תשובה: ידליקו בפתח המסדרון, דחשיב כחצר, כיון שמשתמשים שם גם שאר שימושים (ולא כחצר וחדר מדרגות דידן).
ואם אינו פתוח לרה"ר אלא לחדר מדרגות וכיוצ"ב, עדיף להדליק בחדר האוכל (כאשר שם רואים מרה"ר), (הגר"נ קרליץ).
ריבוי נרות ליד הפתח
שאלה: כשיש מנורות רבות בצד שמאל, האם כולן נחשבות בתוך הטפח הסמוך לפתח או רק הראשונות שנמצאות ממש בתוך הטפח?
תשובה: כיון שהחנוכיה הראשונה נמצאת בתוך הטפח הסמוך, ניכר הדבר שטעם שהשני הניח נרותיו רחוק מן הפתח הוא משום שאין מקום להניח אף את שלו, ולכן די שמניח קרוב למנורת חברו, וכן הלאה על פני הכותל, וכל שניכר הדבר שלא הניח שם בגלל ריבוי המדליקין, ליכא עליו חיוב כלל להדליק בטפח הסמוך (הגרש"ז אויערבך, מובא ב"מעדני שלמה" עמ' ק"י, והוסיף שאפילו הגר"א ס' תרע"ז ס"ה שחולק שם על השו"ע מודה בזה).
צילום: שוקי לרר
