מתן תורה, ההתגלות וההסמכה

הרה"ג רבי מרדכי נויגרשל שליט"א במאמר מיוחד לקראת קבלת התורה על שלשה מרכזים שמהווים את יום מתן תורה

 

ביום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו.

אפשר להצביע על שלשה מרכזים שמהווים את יום מתן תורה:

  1. מתן תורה.
  2. ההתגלות הנבואית ההמונית.
  3. ההסמכה של משה.

במעמד כולו על שלשת מרכזיו השתתפו המוני בני ישראל – מאות אלפים רבים וכולם הפכו לעדים על אמתות המעמד ודיוק הפרטים המועברים אודותיו.

מתן תורה

עשרת הדברות ניתנו ישירות מפי הקב"ה. בעשרת הדברות מרוכזות כל מצוות התורה בצורה שאמנם פרטיה נעלמים מאתנו אך אנו גילו לנו רבותינו בספר הזהר כי כך הדבר.

ואולי אפשר לראות זאת באופן כללי כדלהלן: הרי תרי"ג המצוות מחולקות לרמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח אברים ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים וכנגד שס"ה ימות השנה. המצוות הן אפוא כנגד צורת האדם. והאדם הריהו עולם קטן ומקביל למבנה כל העולמות כולם.

כל העולמות הרוחניים מפסגת האצילות ועד קצה העשיה הם במבנה אדם וממילא תרי"ג המצוות הן כנגד העולם כולו. והכל הרי מקופל בעשרה מאמרות ובעשר הספירות שעשרת הדברות מכוונות נגדם וממילא מבינים שעשרת הדברות מרמזות על כל התורה כולה.

ההתגלות הנבואית ההמונית

אמרנו בהגדה של פסח "אילו הביאנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו", הווה אומר שלעצם המעמד הייתה חשיבות משל עצמה חוץ ממתן התורה. ומהי?

במעמד היו כולם בדרגה נבואית גבוהה מאד.

הרמב"ם אומר שמעקידת יצחק לומדים בין השאר על הבהירות העצומה שיש לנביא בזמן מראה הנבואה ועל הוודאות למעלה מכל ספק אפשרי שיש לו בתכניה. שהנביא בזמן מראה הנבואה אין לו ספק את מי הוא רואה ואת מי הוא שומע, מה הוא רואה ומה הוא שומע, שאם היה לאברהם אבינו צל צלו של ספק שמא ואולי לא הבין במדויק לא היה רץ להקריב את יצחק.

ואברהם היה בדרגת נבואה פחותה מעם ישראל במעמד הר סיני והם היו רבים שיכלו להשוות זה עם זה. כך שמדובר במעמד בדרגת בהירות עליונה שאין צורך בלמעלה הימנה. דרגת הבהירות היתה שהוודאות שהיתה להם אודות מה הם ראו ומה הם שמעו הגיע לוודאות שיש לכל אחד ביחס למודעותו את מציאות עצמו ה"אני" וה"אין-סוף" התמזגו ובהירות ביחס לאין סוף הייתה באותה רמה של הבהירות שהייתה לכל אחד ביחס ל"אני" שלו שבו אין לאדם יכולת להסתפק כלל.

וכפי שאומר רמח"ל במבוא למאמר הויכוח הם ראו במסגרת הגילוי הנבואי הזה את כל עיקרי האמונה והם ראום בבהירות גדולה שאין למעלה ממנה.

ההסמכה של משה

ואם ישאל אדם והרי ההתגלות ההמונית בה היו בדרגת נבואה הייתה רק בזמן המעמד ובזמן מתן תורה וכך קבלו את עשרת הדברות, אבל את שאר התורה קיבל משה במשך ארבעים שנה ולימד אותם פרשה פרשה וזאת שמעו מפי משה, והיה עליהם להאמין בו שאכן מביא הוא את דבר ד' ללא כחל ושרק?

אלא שבמעמד, בנוסף למה ששמעו וראו את דברי האלוקים, ראו כולם את הקב"ה "סומך ידיו" על משה רבנו כמו שנאמר: "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם", כלומר, הקב"ה נתן למשה רבנו מעין המחאה פתוחה עליה חתם מראש וממילא מה שמשה רבנו יאמר זה רצון האלוקים מראש. את ההסכמה הזאת ראו כל ההמונים באותה בהירות שרואים במראה נבואי עליה דובר לעיל, וממילא אותה עוצמה של הוכחה שהייתה במעמד הר סיני על אמיתות הנבואה ועשרת הדברות, הייתה גם על נבואת משה ותכניה.

ואם יאמר האומר הרי הפסוק המצוטט כתוב בתורה שנכתבה על ידי משה וכיצד יוכל להוות ראיה?

התשובה: הרי פסוק זה ניתן בתוך התורה לעם לכל המאוחר בשנת הארבעים לצאתם ממצרים בפני רבים מאד שנכחו במעמד הר סיני ואם לא היה במעמד כדי ש"יאמינו לעולם" במשה לא היו מקבלים פסוק שכזה.

במעמד זה קבלו איפוא את כל היסודות. תורה משמים, נבואה ונבואת משה. ומידי שנה בשנה בפרוס חג השבועות יכולים אנו לחוש בניצוצות מגדולת המעמד ולחדש את אמונתנו הוודאית עליה מבוססים כל חיינו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גיליון השבוע:

לחץ כדי להוריד

עוד על הבמה:

קבל חינם את מגזין במה למייל כל שבוע!

*מהווה הסכמה לקבלת דיוור למייל
[תוכל לבטל את המנוי בכל עת].

רגע אחד!

קבל חינם את מגזין במה מדי שבוע!

מהווה הסכמה לקבלת דיוור. ניתן לבטל בכל עת.

מגזין במה - מגזין תוכן חרדי לבית ולמשפחה גיליון 75
דילוג לתוכן