נפגשנו לפני זמן לא רב בישיבת חברון. אתה היית אז שר החינוך, וככזה יזמת והזמנת 40 שרי חינוך מארבעים מדינות מרכזיות בעולם לסמינריון בענייני חינוך. הסמינריון נמשך שלשה ימים ואת היום הראשון הקדשתם לביקור במוסדות חינוך נבחרים. הביקור הראשון היה בישיבת חברון. אני התבקשתי לייצג את הישיבה, לקבל את פניהם בשם הישיבה ולהסביר להם מה הם רואים.
פינינו בעוד מועד את עזרת הנשים מבחורים, וכל הבחורים התבקשו ללמוד למטה בבית המדרש, המרשים עד מאד.
אתה קיבלת את פניהם של האורחים מיד בהגיעם לרחבת הכניסה לישיבה, ואמרת להם בדיוק בזה הלשון: "אני נפתלי בנט שר החינוך, ואני עומד להראות לכם דבר שלא ראיתם בחיים שלכם – לימוד בחברותות".
ומיד עלינו כולנו לעזרת הנשים. האורחים צפו משתאים במראה שנשקף מלמעלה. הם ראו מאות זוגות של בחורים מתנצחים זה עם זה בקולי קולות… ולמרות התקרה האקוסטית שבולעת חלק ניכר מהקולות עדיין נשמעים הקולות כמהומה אחת גדולה… המראה המתמיה עשה עליהם, כפי שהתברר לאחר מכן, רושם עז.
הסברנו להם מה הם רואים, ואחר כך נכנסו האורחים לאולם שהוכן עבורם, וכמה אישים דיברו בפניהם כולל כותב שורות אלו.
***
הבאת אתך פרופ' מהאוניברסיטה, הוא חילק לכולם צילום של דף ראשון ממסכת ברכות ולימד אותם את המשנה הראשונה ואת הקטע הראשון בגמרא. וכך אמר: מה אתם רואים? מה עשו חכמי המשנה והגמרא לפני קרוב לאלפיים שנה? – התווכחו, התנצחו ביניהם. בדיוק מה שראיתם שהבחורים בבית המדרש עושים היום. וזה העניין! כשאנו לומדים דברי פילוסוף זה או אחר מתקופה קדומה, אנו לומדים מה אמר. הם לא רק לומדים מה אמרו חכמי הדורות אלא ממשיכים ללמוד איך שלמדו בזמנם ובכל ההיסטוריה, בית המדרש של חכמי המשנה, ובית המדרש של חכמי התלמוד, ובית המדרש בישיבת חברון – הוא למעשה בית מדרש אחד הנמשך לאורך כל השנים.
סיפרת, מר בנט, שאחרי שהסתיים הסמינריון, שכלל הרצאות מטובי המרצים, מצגות משוכללות ואירוח מפואר, נשאלו האורחים מה הרשים אותם ביותר, וממה נהנו במיוחד, והתשובה הייתה פה אחד: לימוד בחברותא בישיבת חברון!!!
אתה יודע מה המרשים בכל זה? שיש מקום בעולם שבו כל אחד הוא בבחינת ננס העומד על כתפי ענק. כל דור ודור עומדים בני הדור על כתפי הענקים שקדמו להם והננסים שיבואו בעקבותיהם יעמדו על כתפיהם. ביחד הם יוצרים ענק שגובהו מי ישורנו.
וזאת מפני שלא מבטלים את העבר ולא מחדשים את פניו או משנים את צורתו, אלא ממשיכים אותו, לומדים אותו ומקיימים אותו.
***
אם תיקח, למשל, את הכותל או את מסלול ההצטרפות לעם ישראל, ותיתן ידך ליצור דבר חדש, תקבל ננסים מגוחכים שמשפל עמדתם מנסים לגרד את שולי בגדי הענק שנוצר במהלך הדורות ושאותו הם רוצים להחליף או לשנות צורתו.
מר בנט, עליך לבחור בין טפיחות השכם שתקבל מאנשים שמשקלם הסגולי זהה למספר השנים שהם מסתובבים פה בעולם ויהיו נכבדים ככל שיהיו, לבין ההערכה שתקבל מהרצף היהודי שמתחיל אי שם לפני אלפי שנים ונמשך ברצף אחד עד ימינו.
וכבר אמר ברל כצנלסון: "כי דור בדור ימרוד – זה מדרך הטבע, אבל שדור לא יכיר את קודמו זו הקללה שנתקלל הדור שלנו, אצלינו ה"לא ידע את יוסף" מגיע למנשה ואפרים, והרי עם שאין לו עבר, אין לו הווה, וגם עתיד לא יהיה לו".
אם חפץ חיי נצח אתה, אם רצונך להמשיך את הרצף נאדר ההוד ההוא ממנו התפעלו כל אותם אורחים לרגע. דע את אשר לפניך.
בברכה
מרדכי דוד נויגרשל
